אני לא מכיר מישהו שלא הולך מחר להצביע

אני לא מכיר, למיטב הידוע לי, אפילו אדם אחד בעל זכות בחירה שלא מתכוון להצביע מחר.

שאלתי את מכריי, ביררתי בין חבריי, התעניינתי אצל בני משפחתי – אין מצב. כולם הולכים להצביע. לא כולם יצביעו ט כמוני, וזו זכותם, אבל אני לא מכיר אף אחד שאומר בפה מלא 'לא אלך להצביע'.

ליתר דיוק אחד מחבריי אמר לי שאחת הבנות שלו אמרה לו שלא תצביע כי אין לה בשביל מי, וחוץ מזה זו הצבעה חמישית בתוך שלוש ומשהו שנים וזה מראה שהעסק לא רציני, ובכלל מה יוסיף קול אחד בודד שלה למיליוני הקולות והפתקים בקלפי, ועוד כמה טענות ברמה הזו.

אבל זה לא רציני. כבר המשילו לפניי את הבחירות האלו לבחירות לוועד הבית. בית עירוני משותף ובו תריסר דירות ותריסר משפחות, מכל הסוגים והמינים, דתיים וחילוניים, מבוגרים וצעירים, משכילים וכאלו שפחות. פעם בשנה בוחרים 'ועד בית' שיטפל בחשבונות החשמל והמים, שיגבה מיסים מהדיירים, שיטפל בגינה, שידאג לניקיון חדר המדרגות ולתקינות המעלית וכו'. לפי המנהג המקובל צריכים שלושה נציגים בוועד, וקיים מתנדב קבוע (שיש הדורשים את התנדבותו לשבח ויש לגנאי), אך עוד שניים צריכים להיבחר.

מעטים מגישים את מועמדותם, מה להם ולצרה זו, אבל תמיד נמצאים כמה בעלי אג'נדה שהתפקיד דווקא הפעם חשוב להם מאוד – הם רוצים להרחיב את הגינה, או לשפץ את חדר המדרגות, או לשדרג את המעלית, ולשם זה צריך לשכנע ולתכנן ולגבות כסף ולהשקיע זמן, אבל זה שווה להם. ויש תמיד את השכנים שלא משתתפים בפגישות של משפחות הבניין, ולא מצביעים בבחירות לוועד הבית, אבל יודעים 'לקטר' כל השנה על מה שלא נעשה לטעמם או לא נעשה כלל בבניין המשותף שהם גרים בו...

גם הבחירות מחר הם לבית המשותף שלנו, לבית הגדול הזה שזכינו לו אחרי אלפיים שנה ויותר. נציגי הציבור שנבחר בהם הם ינהיגו את המדינה, יש להם סמכויות עצומות (לצד רשויות המדינה האחרות), תקציבים אדירים זורמים מתחת לידיהם ומחולקים לפי שיקול דעתם, הם גם קובעים בענייני מלחמה ושלום וכלכלה ופיתוח וביטחון הפרט והכלל – ואנחנו יכולים לתת את קולנו כדי לבחור בטובים שבהם על פני האחרים ולא נעשה את זה? איך נוכל להביט בעיניהם של אבות אבותינו שלא זכו למצוה הגדולה הזו שהיא השתתפות בבניין ארץ ישראל? איך אנחנו יכולים לזלזל בקטע הקטן הזה שלנו בבחירת ההנהגה שבפועל תנהיג ובפועל תקבע ובפועל תעשה טוב או רע – כאשר בידינו להוסיף את חלקנו הסטטיסטי בבחירה אם תהיה זו הנהגה טובה או רעה, יראת שמים יותר או פחות, ודווקא בבחירות כאלו שהכל נמצא כמעט בשיווי משקל, ומי יודע איזה קול יכריע את הכף?

אני לא מכיר מישהו שלא הולך מחר להצביע. אני מקווה שאין כזה בין מכריי וידידיי ושכניי ותלמידיי. אני לא מצליח להבין את שיקול הדעת של מי שסובר אחרת, שלא מצביע במודע, כערך, כאג'נדה – במי הוא פוגע? נגד או בעד מה הוא מפגין? מה הוא ירוויח? מה עם ישראל ירוויח? אם אין מועמד או מפלגה שמוצאת חן בעיניו – שלא יתן את ההגה בידיים שלו למי שנמצא בצד השני של המפה, אלא ישתדל להעביר אותו למי שקרוב יתר למה שהוא היה רוצה, ובעז"ה בבחירות הבאות יהיה לו בעד מי להצביע לכתחילה.

אני לא מכיר מישהו שלא הולך להצביע מחר.