תובנות ראשוניות מתוצאות הבחירות

א. כמעט הפסדנו... - מרצ ובל"ד שרפו כרבע מיליון קולות לשמאל, ואם היו מקבלות עוד מספר קולות קטן מאד - הרי ששתיהן היו עוברות, ולכאורה היינו מתעוררים הבוקר לבוקר שונה לחלוטין, עם עוד 8 מנדטים לשמאל, ושינוי משמעותי של תמונת המנדטים.

לכאורה השמאל יכול לטעון (טענה מקובלת בבחירות בארה"ב) שב"הצבעה ההמונית" - הם ניצחו את הימין, ויש יותר קולות שמאל, ורק בגלל אחוז החסימה הם נכשלו בבחירות. האם באמת המצב הפוליטי כל כך גבולי? הייתכן שהניצחון הזה לא גדול כפי שהוא נראה?

ב. אז זהו, שלא... - ההסתכלות הזו לא לוקחת בחשבון את כל המפה הפוליטית. המצב לאשורו הוא שבהקשר של "ביבי-לא-ביבי" - שם אכן הציבור הישראלי קרוע ממש חצי-חצי. זה מה שגרם לכך שמספר מערכות בחירות לא הוכרעו, ולעוד חוליים רבים ונוספים של המערכת. אבל בסוגיה של ימין ושמאל בישראל - שם זה ממש לא המצב. מחנה "לא-ביבי" כולל בתוכו עוד לפחות 10 מנדטים ימניים, ולכן תוצאות הבחירות בוודאי משקפות נאמנה את הלכי הרוח האידיאולוגיים של הציבור בישראל.

ג. כבר לפני מספר שנים, לפני שהתחילו כל הסבבים הללו, טענתי שהשמאל עושה טעות אסטרטגית כשהוא קורא לבית ראש הממשלה - "הבית של ביבי", ולמטוס ראש הממשלה - "המטוס של ביבי". זה גרם להם למתג אותו כראש ממשלה באופן בלתי-ניתן להפרדה, הפריע להם לתפקד בהרבה חזיתות כשהצליחו לכבוש את השלטון, ובכללי - גרם לחיזוק התופעה של השיח הפרסונלי והלא-ענייני. השיח הזה אמנם הצליח להביא את השמאל לשנה וחצי של שלטון - אבל בסופו של דבר הם נזרקו בבושת פנים. בעיניי, ההתמקדות של השמאל בנתניהו, והפיכת כל המחלוקות הרציניות לסובבות סביב ענין זה - זו הטעות האסטרטגית ביותר של השמאל בעשור האחרון.

ד. מה שצריך לעשות עכשיו, וזה נכון לשני הצדדים, זה לחזור לנהל שיח ענייני. מותר ורצוי לריב על האופן הנכון לנהל את מערכת המשפט בישראל, את הכלכלה שלנו, את החינוך שלנו ואת היחס שלנו לביטחון פנים וחוץ. דיון הוא חשוב וקריטי להתנהלות שלנו כמדינה חזקה וחסונה.

על שני הצדדים לחזור לנהל את השיח באופן הזה. כמדומני שזו צריכה להיות הנקודה המרכזית של השמאל במסגרת חשבון הנפש שלו, ורק העמדה חדשה של תפיסת עולם תאפשר לו לחזור ולהיות משמעותי בשיח הישראלי. אם השיח ימשיך להיות רק פרסונלי, ורק כזה שמבטל את הימין - הרי שהימין יעשה את המתבקש במצב כזה: יתעלם, ויעבור לשלוט שלטון ללא מיצרים בזכות הרוב הקיים שלו, רוב שעל-פניו מובטח לו גם לשנים רבות בזכות הדמוגרפיה היהודית.

הכותב הוא יועץ לקבלת החלטות בתחומי חברה וכלכלה, ועורך מיזם התוכן "וואלה, רעיון!"