התחלה/ נולד לפני 52 שנה בקייפטאון שבדרום אפריקה, הקטן מתוך שלושה בנים. כשהיה בן שנה עלתה משפחתו ארצה.
אבא/ ג'ק־יעקב, בן 84. "אבא היה מראשי המשק הכלכלי בארץ. הוא כיהן כסמנכ"ל הבנק הבינלאומי, כסמנכ"ל בנק לאומי ועוד. איש חכם, מוכשר וענו. יצא לפנסיה מוקדמת ומאז יושב ולומד תורה. אני זוכה ללמוד איתו בחברותא בקביעות. אבא הוא אישיות מעוררת השראה".
אמא/ שלי, בת 82. "אמא מסורה. בילדותנו היא הייתה תמיד שם בשבילנו. אוהבת ומפנקת עד הסוף. כשגדלנו התחילה לעבוד כמזכירה רפואית. אין יום שאני לא מדבר איתה".
בית ציוני/ שני הוריו ילידי דרום אפריקה. "הבית היה דתי וציוני". בעקבות עבודה שהוצעה לאביו בישראל הם ארזו מזוודה, עלו ארצה וקבעו את ביתם בפתח תקווה.
מגמגם/ עד גיל שלוש לא דיבר. אחר כך הצליח לבטא מילים בודדות בלבד ובילדותו התמודד עם גמגום כבד. "זאת התמודדות לא פשוטה לילד. לא הייתי מסוגל לדבר. ואם כבר אזרתי אומץ לענות תשובה לפני הכיתה, אז יצא גמגום מביך או מילים שלא התכוונתי לומר". הוריו המודאגים לקחו אותו לשלל טיפולים אצל קלינאי תקשורת, פסיכולוג ומטפלים נוספים.
מתקשה/ למד בכיתות ז'-ח' במכינה בכפר סבא. "לא מצאתי את מקומי. הייתי מסתבך כל הזמן. היום בטח היו מאבחנים אותי עם הפרעות קשב וריכוז, אבל בזמנו התייחסו אליי כתלמיד בעייתי".
מספיקבקושי/ "לא הסתדרתי בבית הספר, לא הרגשתי אהוב על ידי המורים ולא הצלחתי בלימודים. התעודות שלי היו תמיד על הפנים. יום חלוקת התעודות היה בשבילי יום עצוב".
ההצלה/ תנועת הנוער עזרא, סניף כפר גנים בפתח תקווה. היה מדריך נערץ. "נקודת העוצמה שלי והכוח שלי נבעו משם. זה הציל לי את החיים. היו לי מדריכים מצוינים וחברים מדהימים ובהמשך - ההדרכה".
גם משה גמגם/ כשהציעו לו לצאת להדרכה הוא אמר בחשש שהוא מגמגם. "המדריך שלי ענה בפשטות: 'מה הבעיה? גם משה רבנו גמגם!'. המשפט הזה מלווה אותי עד היום. נכנסתי להדרכה בחופש הגדול של כיתה ט' ומאז הדרכתי עד גיל 18. זה מילא אותי במשמעות וערך".
להאמין/ בתיכון למד בישיבת נתיב מאיר. "היה לי מאוד קשה שם. לא נכחתי בשיעורים בכלל, הייתי מטייל המון. המורים זלזלו ביכולות שלי ולא האמינו בי". אבל היה מחנך אחד זכור לטוב. "הרב אביחי קצין מילא מקום לתקופה קצרה והוא ראה אותי. פעם ראשונה שמורה התייחס אליי, שוחח איתי. עד היום אני מכיר לו טובה על כך".
למרות הכול, מצליח/ בסוף כיתה י' הועף מהישיבה. "ישבתי בבית. לא התקבלתי לאף ישיבה תיכונית. אמא הודיעה לי: 'לא משנה מה - אתה עושה בגרויות', וכך היה. לראשונה בחיי למדתי ברצינות. השלמתי בגרויות לבד, ובניגוד לתחזיות הקודרות של המורים שלי הציונים היו מצוינים. במתמטיקה קיבלתי 100, בגמרא 90. מאז אני שומר את התעודה הנוראה מכיתה י' שמלאה בנכשלים ומזכירה לי להאמין בכל תלמיד".
למרכז/ בגיל 17, לאחר שסיים להשלים בגרויות, חבש את ספסלי ישיבת מרכז הרב במשך שלוש שנים. "מרכז הרב היה בית רוחני בשבילי. למדתי והתפתחתי, אבל בלימוד הגמרא התקשיתי".
מכירים/ בגיל 19 נישא לקומונרית בסניף. "הייתי מגיע פה ושם לעזרא לבקר את החניכים שלי וכך הכרנו. ברגע שהתחתנו - הפסקתי לגמגם".
החצי השני/ מינה (52), הייתה מנהלת בתי ספר וכיום מנחת מנהלות מטעם משרד החינוך. "גדלנו יחד. מינה אפשרה לי תמיד לצמוח ולגדול ולאורך השנים עמדה לצידי. שותפת אמת".
הנחת/ תשעה. הבת הבכורה אמונה (32), הרב יהודה־עוז (30), בניה (28), עמיעד (26), עקיבא (25), אהרן (23), צפניה (21), רננה (17) ואחרון חביב ידידיה, בן 15. יש גם נכדים. "החבורה הזאת היא בעלת עוצמה אדירה".
הפלא/ ממרכז הרב עבר לישיבה בעתניאל, שם למד חברותא עם הרב עמי עולמי הי"ד. "כל השנים למדתי גמרא, אבל זה היה לא קל. יום אחד השתתפתי בשיעור תנ"ך וחילקו דף מקורות עם צילום פרק מתנ"ך לעם, שם הפרק מחולק לפסקאות ולשורות קצרות בעלות משמעות. השיעור היה לי ברור. אמרתי לעצמי: 'וואו, אני יכול לעשות אותו דבר בגמרא'".
עולם חדש/ ומרעיון למעשה. "העתקתי את הגמרא בכתב יד וסידרתי לפי פסקאות כדי שיהיה לי מובן. פתאום התחלתי להבין את הגמרא. הרגשתי שעולם חדש נפתח בפניי. הרב עולמי עזר לי להבשיל עם הרעיון. התחלתי לעשות את החלוקה במחשב בצורה יותר שיטתית ומובנית".
האתגר/ "הבנתי שכמו שלי לימוד הגמרא היה קשה, כך לעוד רבים. זה מלווה באתגרים לא קטנים, כמו לימוד בשפה זרה, חוסר בסימני פיסוק וניקוד, מהלכים ארוכים, קושי בהבחנה בין סוגיות ובין מקורות. הדור הצעיר רגיל לוויזואליה ברמה גבוהה ודווקא הגמרא עומדה בבלוקים צפופים ולא קריאים. הגיע הזמן לא להסתמך רק על מהפכת הדפוס, שנחשבה להמצאה אדירה לפני חמש מאות שנה".
הפתרון/ "המטרה שלי היא לשפר את הלימוד, לעודד הבנה טובה יותר בסוגיה הנלמדת וליצור גמרא ידידותית יותר ללומד. הסדר הזה בפסקאות נותן כלים שאמורים לסייע להבנה מהירה ויסודית יותר של הסוגיה. אני חייב להדגיש שאין המטרה לוותר על עמל הלימוד, אלא לתעל את העמל להבנה ולעומקים חדשים".
מהפכה בלימוד/ עם השנים הוציא לאור את 'גמרא סדורה' - גמרא מנוקדת ומחולקת לסוגיות ולפסקאות, על מנת להקל על ההבנה והשינון. החל משנת תש"פ ראו אור במסגרת הסדרה כל מסכתות התלמוד הבבלי, ומאז מתפרסמות עוד ועוד מסכתות בתלמוד הירושלמי, בשאיפה להשלים את כולו. "היו שהתנגדו למיזם וחששו משינויים ופיתוחים, אבל היום מבינים שמדובר במהפכה שמסייעת ודוחפת דווקא ללימוד גמרא איכותי".
גמרא לכול/ המיזם זכה להסכמות מגדולי הרבנים בציונות הדתית והחרדית, בהם הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן ואף הרב חיים קנייבסקי זצ"ל. 'גמרא סדורה' הודפסה בהתאם לתוכניות הלימוד של בתי הספר של החינוך הממלכתי־דתי והחינוך העצמאי. "נכון להיום לומדים בעזרת המהדורה יותר מ־14,000 תלמידים בישיבות הסדר, מכינות, ישיבות תיכוניות, אולפנות, חטיבות ביניים, בתי ספר יסודיים ועוד".
כל אחד יכול/ "האחריות שלנו היא ללמד את התלמידים נכון ולהגיש להם נכון את הלימוד. גמרא סדורה היא לתלמידים מצטיינים, כדי שיוכלו להצטיין הרבה יותר. סיננתי המון קשיים ומסיחי דעת כדי לאפשר לימוד בעומק הסוגיה. ומאידך גיסא, מדובר במהדורה הכי ידידותית שיצאה לאור עד היום ולכן היא גם הכי טובה לכל המתקשים, שתהיה להם נקודת חיבור ואחיזה בדף הגמרא".
להעלות את הרמה/ לאורך השנים שימש ר"מ בישיבה התיכונית בבאר שבע, ראש מחלקת חינוך ותושב"ע במרכז ישיבות בני עקיבא ומרצה במכללת הרצוג. כיום מלמד גמרא ומשנה בבית הספר היסודי דביר. "התלמידים בכיתה ו' נבחנים אצלי בסוף השנה במבחן בגרות של כיתות י"א וי"ב בישיבות התיכוניות. רמת לימוד הגמרא חייבת לעלות. מה שקורה היום בבתי הספר ובישיבות זה ביטול תורה. מבזבזים זמן יקר על דברים טכניים שאינם חלק מהותי מהלימוד".
דף יומי/ מלמד מדי יום דף יומי לתלמידי כיתות ה'-ח', שמקפידים באדיקות להגיע לשיעוריו. "הזמן הזה הוא קודש בשבילי. יש קבוצה של בנים וקבוצה של בנות. אני בדעה שאם הן יכולות להיות רופאות, מהנדסות וכל מקצוע אחר, אין סיבה שלא תוכלנה ללמוד גמרא בהבנה ומתוך יראת שמיים".
אם זה לא היה המסלול/ "הייתי מנהל קרן הון־סיכון".
ובמגרש הביתי:
הבוקר שלי
השעון המעורר מצלצל ברבע לשש. ואז תפילה, סיירת משנה לתלמידי בית הספר דביר לפני תחילת הלימודים, ויום לימודים. בערב דף יומי לבנות ולבנים. "בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר מחייב את עצמי לקום מחדר הלימוד ועולה לישון".
פלייליסט
"הראל טל, רזאל ובעקבות הילדים ישי ריבו".
השבת שלי
"כל כולי למשפחה וכולנו בלי מכשירים מסיחי דעת. קידוש עם קוגל תפוחי אדמה של מינה ודג מלוח שלי. קם מוקדם בבוקר להכין את השיעור של שבת, השיעור הכי חשוב של השבוע, עם קבוצה איכותית של בעלי בתים מדהימים".
דמות מופת
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל. "אמת ויושרה עם עומק של הרב קוק מיושם לדורנו".
מפחיד אותי
"תאונות דרכים".
משאלה
"שאספיק לעשות כל מה שאני מתכנן בחיי".
כשאהיה גדול
"להמשיך את כל מה שאני עושה היום באותה שמחה, אהבה ובריאות".
לתגובות: rivki@besheva.co.il
***