בזמן כתיבת שורות אלה אזרחי מדינת ישראל ניגשים לקלפיות בפעם החמישית בתוך פחות מארבע שנים. האם זו תהיה מערכת הבחירות האחרונה לשנים הקרובות? בכל האמור לבחירות הארציות, התשובה קצרה וידועה: תלוי בתוצאות הבחירות.
אלא שמלבד הבחירות לכנסת אנו נכנסים כעת לשנת הבחירות הבאה: שנת הבחירות המוניציפליות. הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו בדיוק בעוד שנה, ב־31 באוקטובר 2023, לאחר שבפעם האחרונה הן התקיימו לפני חמש שנים בדיוק, אי שם לפני חמש מערכות בחירות ארציות, בשנת 2018.
באופן מסורתי בישראל, הבחירות לרשויות המקומיות מעוררות פחות עניין מאשר הבחירות הארציות לכנסת. על כך יעידו גם אחוזי ההצבעה במערכות הבחירות השונות: בבחירות לכנסת אחוזי ההצבעה לא יורדים מ־63.2 אחוזים, ולעיתים אף האמירו עד קרוב ל־80 אחוזים. בבחירות המוניציפליות המספרים נמוכים בהרבה. עם זאת ניתן לראות גידול דרמטי בהשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות בשנים האחרונות. בעוד בבחירות 2008 שיעור ההצבעה עמד על 40 אחוזים, בבחירות 2013 הוא טיפס ל־51 אחוזים ובבחירות 2018 האמיר עד ל־60 אחוזים.
אחת הסיבות העיקריות לעלייה באחוזי ההצבעה בבחירות המוניציפליות היא ההשפעה ההולכת וגדלה של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות על חיי התושבים ביישוב. דוגמה מצוינת לכך היא תקופת כהונתו הראשונה של ניר ברקת כראש עיריית ירושלים, לאחר שרץ על הטיקט של שיפור מערכת החינוך בבירה. עם היבחרו לתפקיד בשנת 2008 הודיע ברקת על פתיחה כמעט מוחלטת של אזורי הרישום לבתי הספר בכל העיר. מהלך חלוצי זה, שלא היה תקדים להיקפו בישראל, חולל מהפכה של ממש במערכת החינוך בירושלים, יצר תחרות בין בתי הספר בעיר, שיפר את איכותם של רוב בתי הספר בבירה, גרם לסגירתם של בתי ספר כושלים, הגביר את שביעות הרצון של התלמידים וההורים והיווה תקדים לרשויות אחרות בישראל. צעד זה עקף למעשה את מוסדות המדינה, משרד החינוך והכנסת, והשפיע ישירות על מאות אלפי משפחות ירושלמיות.
דוגמה מצוינת נוספת היא ארגון ההורים 'בוחרים בחינוך' שהוקם בעמק חפר בשנת 2017 לקראת בחירות 2018, וצבר המון כוח בתקופת הבחירות. בעקבות הלחץ הגדול מהציבור, המועמדים השונים התחייבו להגשים את דרישות הארגון. ד"ר גלית שאול שנבחרה אכן מימשה את הבטחותיה, והשמועות מספרות שמערכת החינוך במועצה האזורית עברה מהפך מדהים לטובה. דוגמה זו היא גם המחשה לסיבה נוספת לעלייה באחוזי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות: מעורבותם של ארגוני חברה אזרחית בעיצוב סדר היום האזרחי והגברת המודעות לחשיבותן של בחירות אלו בקרב התושבים.
אלא שלא מדובר רק בסוגיות אזרחיות הקשורות לשירותים כאלה ואחרים או לאיכות החיים, אלא גם על השפעה בתחומים לאומיים ואפילו אסטרטגיים. בתל אביב, לדוגמה, סוגיית המסתננים הלא חוקיים מושפעת לא רק ממדיניות משרד הפנים אלא גם ממדיניות העירייה, שמקצה משאבים רבים לטיפול באוכלוסייה זו, אם באמצעות שירותי הרווחה ואם באמצעות הקצאת מוסדות חינוך. מדיניות עיריית תל אביב לא רק פוגעת אנושות בתשתיות ובזכויות של תושבי דרום תל אביב הוותיקים, אלא גם מהווה קריאת כיוון ומוקד משיכה לעוד מסתננים להגיע לישראל או לכל הפחות שלא לעזוב אותה למדינות אחרות.
תחום נוסף שזוכה לעדנה בשדה המוניציפלי הוא דת ומדינה. לאור ההבנה שקשה מאוד להשפיע על סוגיות דת ומדינה ברמת הממשלה בשל תלותה של כל ממשלה (כמעט) במפלגות החרדיות, הקרן החדשה לישראל בשיתוף תנועת 'ישראל חופשית' גיבשו אסטרטגיה אפקטיבית מאוד של יצירת תקדימים ושינויי מדיניות בערים חילוניות - דוגמת גבעתיים, כפר סבא ורמת השרון - בתחומי תחבורה ציבורית בשבת, איסור על אירועים בהפרדה מגדרית, מניעת "הדתה" בגנים ובבתי הספר, הקמת מרכזים לקהילת הלהט"ב, קבורה אזרחית, מערך רישום 'ברית זוגיות' בעיריות וכדומה.
מי שעדיין לא זיהו את חשיבותן של הרשויות המקומיות בעיצוב המדיניות בכל תחומי החיים הם דווקא ארגוני הימין. בעוד החברה האזרחית הלאומית משגשגת (יחסית) בעשור האחרון ברמה הלאומית, היא כמעט לא קיימת בשדה המוניציפלי ומותירה את השטח ריק למהלכים מרחיקי לכת של ארגונים בעלי סדר יום שלא בהכרח מייצג את עמדות כלל התושבים ביישובים השונים.
זוהי קריאת השכמה לציבור הלאומי והדתי בישראל. חברה אזרחית חזקה נמדדת לא רק בשירותי חסד, חינוך, בריאות ורווחה, אלא גם באתגור המערכת הפוליטית, גיבוש סדר יום לאומי וקידומו, לא רק במישור הארצי אלא גם ברשויות המקומיות. שנה לפני הבחירות המוניציפליות, הגיע הזמן להתעורר.
הכותב הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית אשר מלווה מגוון יזמים, ארגונים וקהילות
***