חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הוכיח בשנתיים האחרונות מנהיגות יוצאת דופן כאשר עמד לבדו כנגד הניסיון להקים ממשלת ימין בתמיכה של רע"ם.
החלטתו הנחושה הובילה לשינוי עמדות במחנה הימין כולו, שהתייצב כאיש אחד מאחורי האמירה הערכית הזו, ואף זכה לניצחון.
כעת, לאחר ההצלחה ב"סור מרע", הגיע הזמן ל"עשה טוב" – לשקם את משרד הדתות.
כדרכה של תנועת הציונות הדתית זה יותר ממאה שנה, נמצאות על השולחן משימות רבות בתחומים חשובים – בביטחון, בכלכלה, במשפט, ברווחה ועוד. למרות זאת, אי אפשר להזניח את המשרד האמון על מימוש היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, כפי שנעשה בעשורים האחרונים. אשר על כן, מי שיהדותה של המדינה חשובה לו חייב לעמוד על כך שגם לציונות הדתית תהיה שליטה במשרד הדתות.
מחקר של מכון משפטי ארץ מצא כי בשליש (!) מהרשויות המקומיות בישראל אין רב במינוי של קבע. שנים של הזנחה קשה הביאו למצב של רבנות ללא רבנים, וגם בשנה האחרונה לא נרשם שינוי משמעותי בתחום זה. במצב כזה קשה לדבר על ארגון מחדש של שירותי הדת (כגון רפורמה בכשרות), כאשר אין רבנים שיוכלו לבצע את המהלך. שלא לדבר על אובדן ההזדמנות של רבני ערים להנגיש ולחבב את התורה ומצוותיה לציבור הרחב.
מעבר לכך, הימנעות ממינוי רבני ערים הביאה למצב שיש רק רבני ערים בודדים החובשים לראשם כיפה סרוגה. היות שכך, רבנים סרוגים אינם זוכים למעמד הציבורי הראוי להם, ובכך ישנו אישור לטענה החרדית (הלא נכונה) שאין בציונות הדתית תלמידי חכמים גדולים. אומנם, בשיח הציבורי מרבים לדבר על בחירת רב ראשי ציוני, שאמורה להתבצע בקיץ הקרוב. אולם לבחירת רבני ערים השפעה גדולה הרבה יותר על עולם התורה מאשר לרב הראשי, ולכן אי אפשר לוותר עליה.
לכך יש להוסיף שאחת הדרכים לאיחוי הקרעים בציבור הדתי־לאומי היא מינוי רבני ערים מכל גווני הציבור – מהר עציון ועד הר המור. זאת בניגוד למצב הקיים, שבו החרדים הטילו וטו על מינוי רבנים ציוניים באופן גורף, והציונות הדתית הפוליטית שתקה. לצד זאת, אני משוכנע כי שר דתות סרוג יקדם גם בחירה של רבנים חרדים ראויים, ויוכיח כי ניתן לנהוג בממלכתיות גם בניהול משרד הדתות של מדינת ישראל. אם כך יהיה, ייתכן שהחרדים יבקשו בעצמם את המשך כהונת שר דתות סרוג שידאג לכל הזרמים - דתיים וחרדים.
פרט לבחירת רבני ערים, בסמכות משרד הדתות והרבנות הראשית לישראל תחומים חשובים לא פחות: גיור, רישום נישואין ועוד. גם בנושאים אלה חובה לממש את תפיסת העולם התורנית של הציונות הדתית, ובעיקר לא לאפשר את המשך ההזנחה רבת השנים.
אומנם, מסתבר שמפלגת ש"ס תתנגד מאוד לוויתור על משרד הדתות. אבל ייתכן שגם היא תבין שאם בקואליציה של הליכוד הציבור הדתי־לאומי לא מקבל כל השפעה על משרד הדתות, הדבר דוחף את המצביעים הסרוגים לידיים של יש עתיד. לפיכך, על מפלגת ש"ס להראות למצביעים הסרוגים כי היא מכבדת את נציגיהם התורניים, ולא - הם יעזבו את המחנה הלאומי מתוך עלבון ואכזבה ויביאו לחזרת השמאל לשלטון.
משרד הדתות הוא משרד קטן, אולם חשיבותו האיכותית גדולה. לפיכך, לצד הטיפול בנושאים חשובים נוספים, על מפלגת הציונות הדתית להציב את משרד הדתות כתנאי סף לכניסה לקואליציה. התעקשות על כך היא הדבר החשוב והצודק ביותר בעת הזו.
הכותב הוא מנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ'
***