שלמה המלך הִזְהִיר כי "באין חזון ייפרע עם" (משלי כט, יח) - גורל קשה צפוי לעם שמתנהל ללא מצפן מכונן ומבלי לראות בעיני רוחו את תמונת העתיד שאליו הוא שואף.
כדי להפיק מעצמנו את המיטב, לגרום לאחרים ללכת אחרינו ואף להיות נכונים לשלם מחירים, נדרש חזון. כזה שיספק השראה, רוח וכיוון, יחזק בנו את כוחות הרצון, ילכד ויחבר, ומעל לכול - יספר לא רק איך היינו רוצים לראות את עצמנו, אלא לשם מה.
דוד בן־גוריון עמד על החשיבות המיוחדת שיש לכך ביחס לאומתנו:
"האומה היהודית אינה יחידה לאומית ומדינית בלבד, היא מגלמת בתוכה רצון רוחני־מוסרי ונושאת חזון היסטורי מאז הופיעה על בימת ההיסטוריה. אי אפשר להבין את ההיסטוריה היהודית, מלחמת קיומו של העם היהודי, עמידתו בכל התקופות ובכל הארצות – מבלי להבין את ייחודה הרוחני והרעיוני של האומה היהודית".
הישגי המדע, מהפכת המידע, החדשנות והזינוק הטכנולוגי, יחד עם התפיסות המתקדמות בכל תחומי החיים, הביאו ברכה עצומה לאנושות, אך בצידם גם אתגרים לא קלים.
התהליכים הגלובליים יחד עם התמורות הפנימיות שעברו על החברה בישראל, הוסיפו למורכבותן של סוגיות שהיו סבוכות ממילא, ומעל כולן השאלות הגדולות: הזהות, הייעוד, החזון, האופן שבו אנו מביאים לידי ביטוי את ייעודה של מדינתנו כמדינה יהודית.
על הרקע הזה כדאי לחזור ולהתבונן בחזון המייסד של האומה. גם לאחר כ־4,000 שנה הוא עדיין רענן ורלוונטי. מילותיו חותמות את ההתגלות האלוקית הראשונה אל אברהם: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, ג).
הברכה הגדולה לאברהם היא שיהא מופת לכולם, שאנשים ירצו להיות כמוהו. "אדם אומר לבנו 'תהא כאברהם'" (רש"י). אברהם גם יביא ברכה לכל משפחת האדמה.
אלף שנים אחר כך יזכיר הנביא ישעיה לישראל את שליחותו זו: "ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ".
אברהם נלחם נגד כל התפיסות שהיו מקובלות בתקופתו. "העברי - שכל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחר". הוא שחה נגד הזרם, דבק באמת, בצדק ובמוסר והיה נכון לשלם על כך מחירים כבדים. כך היה במלחמתו נגד עובדי האלילים שבימיו, וכך במאמציו להצלת סדום. הוא היה סמל למסירות ולהקרבה. שליחותו הייתה לגלות את האמת ולהביא טובה לעולם כולו. אב המון גויים.
מעת לעת, ובמיוחד בתקופות שבהן החושך מכסה ארץ וערפל לאומים, עלינו להרים את הראש ולהפנות מבט אל החזון, לחזור ולחיות לאורו.
אנו זוכים בתקופה זו לחוות מהפכה במעמדה של ישראל בעולם. עיני מדינות רבות נפקחות לראות מה ישראל מסוגלת לעשות בעבורן. אומת החדשנות מפתחת טכנולוגיות פורצות דרך בחקלאות, בתחום המים, ברפואה, באנרגיה ובתחומים רבים אחרים שמדינות העולם משוועות להם, וזאת לצד מערכת ערכים, אתיקה ומוסר, ותוך עידוד הנתינה ורוח ההתנדבות, בשם הסולידריות והערבות ההדדית, ומתוך הדחף הפנימי העמוק לתקן עולם.
לפני קצת יותר משנתיים נפתח פרק חדש ביחסיה של ישראל עם מדינות האזור. הסכמי אברהם פרצו אל חיינו בסערה. בדברים שנשאתי אז על אדמת אבו דאבי, כראש המשלחת הישראלית הראשונה, עמדתי על משמעות השם שניתן להסכמים אלה:
"אברהם, אבינו הראשון, נשא חזון חדשני. הוא יצא נגד המסמרות והאמונות שרווחו בתקופתו וייסד את האמונה בא־ל אחד, הא־ל שייעד אותו להיות מקור לברכה לכולנו – 'ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
גם אצל אברהם הדברים לא היו קלים. החזון היה ברור והמסע להגשמתו נעשה בנחישות, בהקרבה, מתוך תודעה עמוקה של שליחות ואמונה בצדקת הדרך. אנו שואבים השראה מאבינו המשותף ופורצים דרך חדשה שתשפיע על עתידם של כל עמי האזור, דרך של תקווה ואופטימיות, של אחווה ושותפות, דרך לשגשוג ולשלום".
הכותב הוא יושב ראש המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי. משמש כיום עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שליד אוניברסיטת ת"א.