ניצחון מהשטח

רבע לעשר בליל הבחירות, והכניסה לאולם אווניו באיירפורט סיטי לא הייתה נראית כאילו מדובר במטה המפלגה שעתידה בעוד דקות ספורות להפוך לשלישית בגודלה בישראל, לראשונה בתולדות המדינה. אף פעיל של המפלגה לא היה במקום, והיחידים שהראו נוכחות הם עיתונאים, כולל כמה עיתונאים זרים. "המקום פה נטוש כאילו אנחנו לא רבע שעה למדגמים", אומר אחד מהם בהתכנסות שלנו מחוץ לאולם עצמו. לא רק פעילים היו חסרים, גם הג'ינגלים של המפלגה היו מעומעמים באותו זמן.

מאוחר יותר, עמוק אל תוך הלילה, התבררה לי הסיבה. "נתנו הוראה לכל הפעילים שאף אחד לא יעז להגיע למטה בשביל לראות את המדגמים. היינו בשטח עד לרגע האחרון", אמר לי נועם ניסן, יו"ר צעירי הציונות הדתית, בזמן שהוא מקפל ואורז כמה מהשלטים שהיו באולם ונותרו בסוף הערב בשטח. במהלך היום ניסן ניהל את אחד ממערכי השטח הבולטים של יום הבחירות, ולא הייתה לו שום כוונה, כך הוא אומר, לוותר על איזשהו קול: "אפילו בתשע וחצי עוד שלחתי סרטונים לפעילים".

אומנם הייתה הוראה לא להגיע למטה למדגמים, אבל ככל שקרבו הדקות לשעה עשר התחילו להגיע פעילים. קשה היה להחמיץ את פניהם המודאגות של אלה שהגיעו מהשטח. "אחוזי ההצבעה לא טובים אצלנו", אמר לי אחד מהם. "הסתובבתי היום במרכז הארץ. אני יכול להגיד לך שבצפון תל אביב הקלפיות היו מלאות. בבת ים בדיוק הפוך", הוא הוסיף בדאגה. "למה אתה בטוח שהם הצביעו לשמאל? אולי הם הצביעו לנו בגלל בן גביר", הקשה עליו פעיל אחר שהגיע יחד איתו למטה. "תעשה לי טובה", הייתה התשובה הממצה שניתנה בחזרה.

לכל מי שהתבונן מהצד בנתונים היה ברור שאחוזי הצבעה גדולים דווקא משרתים הן את גוש הימין והן את מפלגת הציונות הדתית, אבל המסר שהועבר לפעילים לאורך כל היום הוא שמדובר בקרב צמוד. תרמו לכך גם קמפייני הגעוואלד של גוש הימין, שהתבררו כחסרי קשר למציאות. בינתיים התחילו לזרום למטה גם הדלפות מהמדגמים. "עושה רושם שהמדגמים מראים 61-62 מנדטים לגוש", צועק אחד הפעילים מתוך העשרות שכבר התקבצו במקום, ומותיר את הקהל כולו במתח בחמש הדקות שנותרו עד שהתמונה תהיה ברורה יותר.

בצד, מתבונן במסכים ליד עמדות התקשורת, עומד יוסי כהן, מזכיר הסיעה בכנסת. לאורך כל היום הוא לא היה בשטח אלא במטה ניהול יום הבחירות. על פניו ניכר מתח, אבל באופן יחסי הוא היה רגוע למדי. אני ניגש אליו לשאול מה הוא שומע, רגע לפני המדגמים. "עוד כמה דקות נהיה יותר חכמים", הוא אומר לי בחיוך.

נדמה לי שאתה הרבה יותר רגוע מכל הפעילים שלך.

"נכון. כמפלגה, הבאנו תוצאה אדירה. לאורך כל היום ידענו את זה. החשש היחיד שלי הוא לגבי הגוש. שם אני עוד לא בטוח שיהיו לנו 61".

עם כמה אתה חושב שתסיימו?

"כרגע, אני מהמר על הכפלת הכוח שלנו. באזור 12 ואולי יותר. גם הקהל שלנו יצא בהמוניו, וגם הקהל של איתמר. עבדנו טוב".

השיחה הקצרה נגמרת כשהספירה לאחור של ערוצי הטלוויזיה מתחילה. התוצאה הראשונה שמגיעה היא של כאן 11, שחוזים 15 מנדטים למפלגה. זה היה האות להתפרצות שמחה בלתי נשלטת של הפעילים ברחבה. "וואו. פשוט וואו. זה מדהים. עכשיו צריך להתפלל שזה יישאר ככה כל הערב", אומר לי מיד כהן. שירים החלו להישמע ברמקולים, כמעין אות לפתיחה בריקודי ניצחון.

לאחר שהריקודים יוצאים להפסקה קלה, כשהפעילים מתחבקים עם הישמע התוצאות, אני תופס את שמעון איגרא, אותו פעיל שחצי שעה קודם לכן, לפני פרסום המדגמים, חשש שהימין יקרוס באחוזי ההצבעה, לשיחה קצרה.

"חשש זה תמיד טוב", הוא אומר בחיוך קל. "אבל האמת היא שכבר בצהריים הרגשנו שזה הולך לכיוון מעולה. ההתלהבות בשטח הייתה אדירה, הפתקים נזרקו על כל אדם. השטח בער. כבר בצהריים דיברנו אצלנו שנגיע ל־14 או 15, וזה כיף לראות שצדקנו".

החששות שהמפלגה רשמה הישג אדיר בעוד הגוש עדיין גבולי מבחינת הניצחון ליוו את המטה שעות ארוכות. גם קרוב לחצות, רגע לפני שבצלאל סמוטריץ' הגיע למטה ועלה לנאום, נשמעו אותם דיבורים. חזרתי ליוסי כהן באותו שלב, והתשובה שלו סיכמה את מה שכל פעילי מפלגתו הרגישו: "מודאג ואופטימי זאת ההגדרה המדויקת של מה שאני מרגיש כרגע. אנחנו רק עכשיו מתחילים לקבל נתונים". גם חבר הכנסת אופיר סופר, שבדיוק הגיע למטה, אומר דברים דומים. "אני לא חושש לנו. אני חושש לגוש", הוא מספיק לומר לפני שנלקח על ידי פעילים לתוך מעגל ריקודים.

חרדת בל"ד

בינתיים, עד שמתברר מה מצבו של הגוש, עוברים במטה לדבר על הדרבי של הציונות הדתית אל מול מה שנשאר מהבית היהודי. עם פרסום תוצאות המדגמים ברור לכולם שמדובר בנוק־אאוט מוחלט למפלגתו של סמוטריץ', אבל בקרב פעילי המפלגה, במיוחד המבוגרים יותר שבהם שעברו מהבית היהודי לציונות הדתית, זה מרכז השיח באותן שעות. אחד מאותם אנשים הוא חבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב, שבמהלך קמפיין הבחירות הודיע על עזיבת הבית היהודי ומעבר לציונות הדתית. כמעט כל הפעילים הבוגרים של המפלגה עוברים דרכו ולוחצים את ידו. את היממה האחרונה העביר במרוץ קלפיות במעוזי הבית היהודי באזור המרכז. לאור תוצאות האמת שהתקבלו במהלך יום רביעי, מתברר שהמפלגה הצליחה להעביר אליה את רוב אנשי המגזר באותם מעוזים.

הוא עצמו נראה נינוח, בלי הלחץ שאחרים, ובעיקר חברי הכנסת הנוכחיים של המפלגה, משדרים במטה. "זה משמח, זה ניצחון נפלא והישג יוצא מהכלל", הוא אומר.

כואב לך על הבית היהודי?

"בוודאי. אבל זה היה הכיוון. בסוף מה שחשוב זאת הדרך ולא הפלטפורמה. אבל כאב לי על הסוף. המפלגה לא מתה עכשיו. היא מתה כשבנט ושקד עזבו, וכל המאבקים שהיו בזמן האחרון היו להשאיר את המותג, אבל הדרך כבר לא הייתה שם. הבית היהודי גססה, והיום היא סיימה את דרכה באופן סופי".

זה מתבטא גם במספר אנשי המפד"ל הישנה שנמצאים כאן היום?

"בהחלט. רבים וטובים עברו עוד לפניי, אני עברתי באמצע, ועזרתי להעביר עוד גם בימים האחרונים. למעשה בימים האחרונים ראיתי סחף של אנשי הבית היהודי והמטות של הבית היהודי לכיוון הציונות הדתית. היה שיח מאוד ער בקבוצות של הבית היהודי. הרבה אמרו שהם מבינים שהסיפור שם נגמר וצריך לעבור למקום חדש. היו גם כאלה שכעסו על זה, אבל הרוב הבינו שזה המצב. קיבלתי מהם המון הודעות פרטיות שאמרו את זה".

אמרת שהדרך כבר לא הייתה בבית היהודי. אתה חושב שהציונות הדתית מייצגת את הדרך טוב יותר?

"כמובן, וגם הציבור אמר את זה בתוצאות. אבל אני אגיד לך יותר מזה: עכשיו הצלחנו בחיבור עם איתמר לעשות את מה שבנט ושקד דיברו עליו ונכשלו. המסורתיים הגיעו מצד אחד, והציבור הדתי מהצד השני. זה משהו שלא היה לפני כן. אני מבין שיש מי שקשה לו החיבור הזה, אבל זה הכיוון הנכון. עכשיו יש ארבע שנים לבנות את התנועה הזאת, בתקווה שלא נתדרדר לעוד בחירות במהלך הערב".

שורה של ראשי סניפים של הבית היהודי אישרו את דבריו של יוגב. מבחינתם, גם אם לא יודו בכך בקול, המטרה הראשונית הייתה להראות שהמגזר הדתי בחר בציונות הדתית, ולא הלך לשקד, לבני גנץ או לנתניהו, שתמיד נהנה מקהל גדול של מצביעים מהמגזר.

מי שעוד עוסקים בסוגיה הזאת הם אנשי המפלגה עצמה. "הלכנו על מהלך של בניית מפלגה דתית לאומית, ובסוף הערב הזה נשארנו לבד על הבמה. זה ניצחון גדול. אחרי כל השנים האחרונות והסאגות עם נפתלי, איילת, הרב רפי, חגית משה, סוף סוף הציבור עבר את זה", אומר מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית יהודה ולד.

אתה חושב שבאמת רוב הציבור הדתי הצביע למפלגה? הרי כולנו מכירים את הקולות שאתם מייצגים רק פלח קטן ממנו.

"הערב ראינו שזה לא מה שהציבור חושב. אנחנו נקבל מחר את ניתוחי הקלפיות, אבל נראה שבכל מעוזי המגזר קיבלנו תמיכה אדירה. ברור שעכשיו חובת ההוכחה עלינו. אנחנו צריכים להחזיר את האות ב' הביתה, מה שנקרא, וזאת משימה שאנחנו צריכים לבצע".

גם בסביבתו של סמוטריץ' שמחו מאוד לראות את התוצאות שהותירו את איילת שקד והבית היהודי הרחק מתחת לאחוז החסימה. "הציונות הדתית ברובה המוחלט התגייסה אלינו. זה מסר חד־משמעי".

בינתיים עוד ועוד חברי רשימה הגיעו למטה. חלקם הלכו להתעדכן אצל העיתונאים כדי לשמוע האם יש חדש. גם מועמדים שלא הגיעו למקומות ריאליים הגיעו לחגיגות, וגם אצלם תחושת השמחה הייתה גדולה וגלויה. "כששמענו ברכב בדרך לכאן את תוצאות המדגמים סלע ירד לנו מהלב", אומר חבר מועצת העיר ירושלים וחבר הרשימה יוסף שפייזר.

ממה כל כך חששתם?

"אתה יודע כמה קשה עבדנו? הרמנו קמפיין ענק של הבאת מצביעים לקלפי. בירושלים הבאנו 75 אחוזים מפוטנציאל המצביעים של המפלגה. זה אחוז מטורף. אם אחרי דבר כזה לא היינו מצליחים לנצח זה היה אכזרי".

דמות נוספת שמתקבלת באולם בחיבוקים ובשירה היא צבי סוכות. סוכות היה המנצח הגדול של הפריימריז במפלגה, רק כדי לגלות שבאיחוד מול עוצמה הוא נשלח למקום 12. רגע לפני סגירת הרשימות הוא נזרק על ידי השריונים למקום 16, שבכל סקר וסקר היה הרחק מהאזור הריאלי. פתאום, הוא נמצא פסע מלהיכנס לכנסת.

"האמת, לא האמנתי שאני אהיה רגע לפני כניסה לכנסת כשנסגרו הרשימות. אבל זה הישג מדהים. אבל אני חושש מאוד. נראה לי שבל"ד עוברת, ואז הלך עלינו", הוא אומר.

מתי אתה חושב שתוכלו להירגע?

"יש שתי פעימות. קודם נצטרך לעבור את האירוע של בל"ד, אחר כך המעטפות הכפולות. אם עברנו את בל"ד, ואת זה נדע בבוקר, אנחנו מסודרים. במעטפות יהיה לנו בסדר".

לקראת נאומו של סמוטריץ', דקות ספורות אחר כך, מתחילים להגיע הדיווחים של סוקרי המדגמים שאומרים שבל"ד מתרחקת מאחוז החסימה, והסיכוי שלה לראות את הכנסת הבאה מתוך המשכן הופך לאפסי. הפעילים עצמם לא שמים לב לדיווחים הללו. זה לא ממש משנה להם. הם מרגישים ניצחון וחוגגים ברחבה. חברי הכנסת, אלה שמבינים את משמעותם של כמה אלפי קולות לכאן או לכאן, משחררים אנחת רווחה גדולה. יהודה פרוידינגר, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם המפלגה, הוא הראשון שאומר לי שהסיפור גמור והימין בדרך לניצחון. "זאת לא רק בל"ד, אלא גם על הסכמי העודפים. הם לא מאורגנים שם טוב. הם יאבדו מזה הרבה מנדטים וזה ישחק לטובתנו", הוא אומר.

"אני חושבת שהסיפור הזה מאחורינו", אומרת לי באותו שלב חברת הכנסת אורית סטרוק.

ועכשיו מה? תחושת ניצחון כפולה?

"לגמרי, אבל לא מהסיבה שאתה התכוונת אליה. ברור שזה נפלא שאנחנו המפלגה השלישית בגודלה וגם הגוש הוכרע. אבל זה ניצחון מסוג אחר. זה ניצחון לא רק בתוצאה, אלא בדרך. בנינו כאן משהו, ויותר מכול רתמנו את הציבור לדרך ולערכים שהאמנו בהם. לאורך כל הדרך היה לנו הכי חשוב הגוש, בסוף הצליח לנו גם עם הרשימה. וזה גם מאוד חשוב, שלא רק שהגוש ניצח אלא שהחלק שלנו בו גדול מאוד".

כי עכשיו אי אפשר להתעלם מכם?

"בדיוק. בסוף נאבקנו על ממשלה לאומית. אם גנץ היה גדול יותר מאיתנו הממשלה הזאת הייתה מוטלת בספק".

בשלב ההוא מגיע לאולם גם חבר הכנסת סמוטריץ', וריקודי השמחה חוזרים ומתגברים. אחריהם עולה סמוטריץ' לבמה לנאום את נאום ניצחון שלו. מדובר בנאום שנכתב בצורה מדויקת למדי. סמוטריץ' לא מחמיץ שום חלק במטרה למצב את עצמו ואת מפלגתו כביתו של המגזר הדתי. חלק מהנאום נועד גם ליהדות התפוצות, ששלחה אזהרות מפני מפלגתו בחודשים האחרונים.

"קודם כול ישנים קצת"

אך חלק אחר בנאומו היה מרתק במיוחד, פחות בגלל הנאמר בו ויותר בגלל תגובת הפעילים באולם. זה היה כששמו של בן גביר הוזכר, ויו"ר עוצמה יהודית זכה למחיאות כפיים שלא נפלו ממחיאות הכפיים שסמוטריץ' עצמו קיבל מהקהל. מחיאות הכפיים האלה מסגירות במקצת שיח ער שיש במפלגה. השאלה היא על תרומתו של בן גביר להישג, והאם הריצה המשותפת השתלמה למפלגת הציונות הדתית, לאחר הדם הרע שעבר בין הצדדים. בנושא הזה ישנן מחלוקות עזות בתוך המפלגה.

"איתמר נתן פה את האקס פקטור. בצלאל חיזק את הבייס ומיצה אותו כמעט לגמרי, אבל איתמר הביא מחוץ לבייס. זה היה שילוב מעולה", אומר גורם במפלגה במהלך הערב. והוא לא היחיד. "ברור שלאיתמר יש חלק מרכזי בהצלחה שלנו. קריאות העידוד אליו מובנות לגמרי", אומרת חברת הכנסת מיכל וולדיגר.

תישארו כסיעה אחידה? כי יש הרבה ספקולציות בנושא הערב.

"אני לא יודעת אם נעבוד כל הזמן ביחד, אבל ברור שנעשה את זה. עבדנו טוב ביחד, ונמשיך לעבוד גם בכנסת הבאה".

"יש לנו שותפות טובה", מוסיף ולד. "בסוף איתמר לא רץ על אותה משבצת כמונו. אין לו שאיפות או רצונות להיות המנהיג הפוליטי של הציונות הדתית. ברור שיש חפיפה בקהלים, אבל הכיוון המרכזי שונה. לכן אנחנו עובדים טוב ביחד".

לעומתם, אחרים מקטינים את תרומתו של בן גביר להישג של המפלגה. גורמים מרכזיים במפלגה אמרו ל'בשבע' במהלך הערב כי "רק בסוף התוצאות נוכל לנתח כמה באמת איתמר הביא. אנחנו יודעים שהבייס של הציונות הדתית הוא שבעה מנדטים. כל השאר הוא אקסטרה, ושם נצטרך לנתח ולראות".

מי שרמז בגלוי לכך שהוא סבור שתרומתו של בן גביר להצלחת הרשימה הייתה נמוכה משחושבים היה חבר הכנסת שמחה רוטמן. "ידענו כל הדרך שזה יכול להיגמר בין 8 ל־15. אני שמח שהגענו ל־15, אבל הסיבה לא טובה. גל הטרור שהתגבר לאחר האיחוד עם בן גביר הוביל אלינו הרבה קולות, אבל זאת סיבה נוראית לקבל בגללה קולות. אף אחד לא רוצה גל טרור".

בינתיים חברי הכנסת החדשים של המפלגה, אוהד טל והרב משה סולומון, מורעפים בשלל ברכות. קשה לטעות באושר שעל פניהם. בעוד סולומון נכנס לתוך מעגל הריקודים, חבר הכנסת הנבחר אוהד טל, מקום 12 ברשימה, משתף עם 'בשבע' את תחושותיו: "זאת הייתה רכבת הרים לאורך כל הערב. ההרגשה לפני המדגמים הייתה של מתח אדיר. היינו בבית עם חמישה זוגות חברים וכשראינו שאין פחות מ־12 זאת הייתה שמחה אדירה".

ככל שחולפות השעות והתוצאות מתבררות מתעוררים חששות אחרים. ההישג של גוש הימין גדול כל כך, עד שלא בטוח שיהיה צורך בציונות הדתית ובעוצמה יהודית על מנת שנתניהו יוכל להרכיב ממשלה. על הנייר יש לו יותר מ־61 עם המפלגות החרדיות והמחנה הממלכתי של גנץ.

"סתם להגיע לכנסת לא יעזור לנו כרגע. חייבים ממשלה", אומר חבר הכנסת המיועד טל ומתחיל לתכנן את המערכה הבאה של המפלגה, בבוקר שאחרי הבחירות. רוטמן מצטרף אליו. הוא עדיין חושש באותו שלב מתסריט מפתיע שבו גם מרצ וגם בל"ד יעברו, ויורידו את הגוש ל־60 מנדטים. לשם כך הוא נוסע עם סיום האירוע באיירפורט סיטי לכנסת, כדי לפקח על ספירת המעטפות הכפולות. בבוקר, כשהתוצאות מתחילות להיות יותר חד־משמעיות לטובת הימין, הוא מדבר בגלוי על החשש שמפלגתו תישאר באופוזיציה, בגלל שנתניהו יפנה לגנץ. "זה חשש אמיתי. התוצאות מאפשרות את זה".

חברים אחרים במפלגה פחות חוששים מכך. "האמת, אני לא חושש מכך כרגע. אם לגוש היו רק 60 מנדטים אז זה היה אפשרי. אבל בתוצאות של 65 מנדטים אני לא חושב שיש לנתניהו לגיטימציה ציבורית לזה. יהיה לו קשה לקחת אותם. זה מרגיש כאילו זה הולך להיות ממשלת ימין מלא", אומר ולד ל'בשבע' במהלך יום רביעי.

גם בסביבת סמוטריץ' פחות חוששים מהתסריט הזה. יכול להיות שתרמה לכך העובדה שמפלגתו של גנץ הודיעה שפניה לאופוזיציה ולא לממשלה, ואולי זאת גם שיחה שקיימו שם בין כל מפלגות הגוש, שבה הובהר שכל מי שלקח חלק בהפלת הממשלה הקודמת, כולל סמוטריץ' עצמו שאחראי במידה רבה על פרישת סילמן ואורבך, יהיה גורם מרכזי בממשלה הבאה.

ובחזרה למטה המפלגה, כשאחרוני הפעילים עוזבים את המקום והצוותים הטכניים מנתקים את המסכים ומורידים את השלטים. ניסן, יו"ר צעירי המפלגה, נראה מאושר כמו שלא היה ימים ארוכים. "אמרתי כל הזמן שהשטח הוא זה שינצח במערכה, וזה עבד. אתה יודע איזה מערך מתנדבים עצום היה לנו? מאות פעילים ואלפי מתנדבים שכל מטרתם הייתה להוציא אנשים להצביע. וזה בלי המבצע שהיה בירושלים שהתנהל בנפרד. חרשנו את כל הארץ והצלחנו".

ומה עכשיו? מה עושים מחר בבוקר?

"קודם כול, ישנים קצת, כי לא ממש עשינו את זה בשבועות האחרונים. אחר כך מתחילים לסכם. במיוחד אם הולכים עכשיו לממשלה של ארבע שנים, צריך שנדע מה עשינו טוב ומה לא".

***