על רקע הדיווחים לפיהם קיימת אפשרות שחברת הכנסת אורית סטרוק תקבל לידיה את תיק ההתיישבות בממשלת נתניהו הבאה, שאלנו אותה על היעדים שהייתה מציבה לעצמה בתפקיד שכזה, לו אכן הייתה מקבלת אותו.
כבר בפתח דבריה מציינת סטרוק כי עדיין אין כל חלוקת תיקים, "גם לא הגדרה של התיקים שאנחנו לוקחים וגם לא מי מקבל איזה תיק", ועם זאת היא יכולה להתייחס לשאלת המחויבות של מפלגתה לסוגיית ההתיישבות.
סטרוק מגדירה את תיק ההתיישבות כתיק שכל תכלית תפירתו היא למציאת פתרונות פוליטיים, אך בפועל היה מדובר בתיק חסר משמעות ובעיניה "אין טעם לעמוד בראש משרד ללא סמכויות". להגדרתה מדובר ב"כלי ריק", ולדבריה מפלגתה תיקח לעצמה רק תיקים בהם ניתן יהיה לפעול ולשנות בנושאים שהבטיחה לבוחריה.
על דבריה אלה שאלנו אם יתכן ונכון יהיה לדרוש את תיק ההתיישבות, אך כפי שמתכוון איתמר בן גביר לדרוש לגבי משרד הבט"פ, לתבוע את הרחבת סמכויותיו ותקציביו וכך לקבל משרד ממוקד מטרה ולא נספח למשרד הפנים או השיכון. על הצעה זו היא אומרת כי היא מהווה אפשרות, אך הדיון עליה לא יכול להתקיים בתקשורת.
באשר למחויבות מפלגתה לסוגיית ההתיישבות אומרת סטרוק כי מדובר במחויבות להתיישבות משני צידי הקו הירוק, שכן משני עברי הקו יש צורך לקדם צעדים קריטיים. באשר לנגב הגליל וישובי קו התפר היא מזכירה את החקיקה שהעבירה האופוזיציה לקראת תום הקדנציה הנוכחית ולפיה יתאפשר לישובים להתרחב עד לסדר גודל של 700 משפחות עם ועדת קבלה. זאת לאחר שבג"ץ קעדאן אסר את קיומן של ועדות קבלה בישובים בהם מעל 400 משפחות, מה שגרם לישובים לעצור את התפתחותם על מנת שלא לאבד את זהותם היהודית. המשמעות הייתה הזדקנות וקמילה של ישובים אלה שלא יכולים היו להתפתח מעבר למגבלות אלה. החוק שעבר אפשר ועדות קבלה עד 700 משפחות ולדברי סטרוק גם מגבלה זו תוסר ויתאפשר פיתוח נרחב הרבה יותר כאשר הכוח הקואליציוני יהיה נתון בידי מפלגתה ומחנה הימין.
"למשל באזור גוש משגב ראינו בעינינו את האבסורד, איך במרחק כמה מאות מטרים זה מזה תושב יהודי שרוצה לבנות צריך לשלם הון עתק ותושב ערבי מקבל הטבות רבות כי הוא נחשב למיעוט למרות שבאזור ההוא הם רוב". תופעות כאלה יטופלו כחלק ממחויבותה של מפלגתה.
באשר ליהודה ושומרון היא מזכירה מעבר לפיתוח ההתיישבות גם את המחויבות להסדרת ההתיישבות הצעירה. על כך אנחנו שואלים אם דרישה שכזו לא עלולה לשלוח את נתניהו לחפש פרטנרים פוליטיים במחנה השמאל והיא משיבה ומזכירה כי "העם אמר את דברו בצורה מאוד ברורה. העוצמות שהיו סביב הבחירות האלה הם לא דבר שאפשר להקל בו ראש. העם בחר בארץ ישראל, במשילות ובזהות יהודית. אי אפשר לזלזל בבחירה המאוד מובהקת הזו של הציבור".
האם לחץ אמריקאי או אחר לא עלול בכל זאת לשלוח את נתניהו לזרועות ממשלת אחדות עם יאיר לפיד? סטרוק אינה סבורה שבדרישות מפלגתה קיים מוקש מדיני כלשהו. היא מזכירה בדבריה כי הסדרת ההתיישבות הצעירה היא הבטחה של המדינה בבג"צ כבר בפברואר 2011, כלומר בתקופת שלטונו של ברק אובמה בארה"ב, והיא מתקשה לראות בממשל ביידן כזה שלא יוכל להכיל החלטות שהתקבלו בתקופת אובמה.
"השמאל הפסיד בבחירות וזה צריך לבוא לידי ביטוי במה שהממשלה הקרובה תעשה. מדובר באנשים שנמצאים למעלה מעשרים שנה בתנאים לא תנאים אחרי שיצאו לדרך בשליחות ממשלות ישראל כולן. אנחנו מחויבים להם. הם חלוצי דורנו, ואת ההתחייבות הזו נשמח מאוד לפרוע. אני בטוחה שגם חברינו בליכוד ישמחו בכך".
בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת מתן כהנא ולפיהם מפלגתה צפויה להעביר משרד הדתות לידי ש"ס ובכך להתיישר עם המפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה, היא משיבה בשלילת החשש הזה ומוסיפה: "אני מציעה למתן כהנא שלא לדבר על יישור קו אחרי שהוא יישר קו עם מועצת השורא. אנחנו מתכוונים לעמוד על המחויבות שלנו גם בנושאים האלה של דת ומדינה ואני בטוחה שנגיע לעמק השווה עם השותפים שלנו, כך שגם הרצונות שלנו יבואו לידי ביטוי".