אין מילים לתאר את מה שהתחולל השבוע. אין בעל הנס מכיר בניסו. במובנים רבים, ישועת ה' איתנו השבוע מזכירה את הניצחון הגדול של שנת תשכ"ז.
שם היתה הישועה ממיתה לחיים גופניים, ואילו השבוע נושענו ממיתה רוחנית וגופנית לחיי חירות יהודית ומסורת אבות, לחיי ריבונות ומשילות של עם השב לארצו ובונה בה את חייו. במידה רבה, השבוע הושלם המהפך של 77'. הרוב חזר לשלוט.
אלא שלא די להחליף שלטון. צריך להחליף בעיקר את התפיסה, וזה כבר מסובך מאוד. מ67' זכורה הקריקטורה של דוש: "סליחה שניצחנו!..", וזה בערך מה שהרגישו השבוע חלק ממחנה הימין. סליחה שניצחנו, סליחה שאנחנו הרוב. מבטיחים לתת לכם ייצוג הולם. אפשר להוציא את הימין מהאופוזיציה, קשה מאוד להוציא את האופוזיציה מהימין.
אסור לנוח על זרי הדפנה, יש לוודא שניצחוננו יתבטא לא רק בבחירות, אלא בעיקר במדיניות. לא עברנו את שנת הבלהות של בנט-לפיד כדי לחזור להיות ימין נשלט. לפיכך, עצתי היא שנרשום לפנינו בסלע, בציפורן ברזל, למען לא נשכח זאת בחלוף האופוריה:
העבודה – 3.69%
מרצ – 3.16%
הבית היהודי – 1.19%
זהו. זה הכל. ומהחבורה הזו יצאו ארבעה שרים אקטיביסטים שהפכו כאן סדרי בראשית. לא יאומן. אני בכלל לא מדבר על האזרח נ' מרעננה שביתו הוא מבצרו. כשנספר על כך לדורות הבאים הם לא יאמינו לנו: ראש ממשלה עם 6 מנדטים, המליך עלינו שרים ממפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, והם בידיעה ברורה שהם בשלטון לזמן שאול, לא איבדו רגע והפכו פה כל פינה שפויה.
כמה אבסורדי ששרת התחבורה שזכתה לארבעה מנדטים, מתנכלת לציבור החרדי שזכה ל-19 מנדטים, ומנסה לחנך אותו מחדש שלא יסעו בקווי מהדרין. כמה הזוי ששר הבריאות שלא הצליח להיכנס לכנסת, רצה לאסור עלינו לטפל בבעלי נטיות הפוכות הפונים לעזרה. ככה בלי להתבייש, המיעוט רדה ברוב העם, מבלי למצמץ או להתנצל. הלוואי עלינו, הרוב, לדעת לשלוט כך.
לא צריך לדכא את המיעוט, אך גם מיעוט לא צריך לשלוט. לא נתערב בחילול שבת פרטי, אך הפרהסיה חייבת להיות יהודית. לא נתעמר בלהט"ב, אך הם לא יעשו פה מצעדים. ככה זה כשאתה מיעוט. וזה לא בגלל שהמדינה היא יהודית, אלא מפני שהיא דמוקרטית.
כמובן שבמוקדי שלטון רבים למיעוט הזה יש רוב מוחץ (בג"צ, אקדמיה, תקשורת ועוד), אך ב"ה שיש את יום הבוחר ובו השקר מתאדה. מתגלים לעיני כל הממדים האמיתיים של מי שמתיימרים לשלוט בנו.
אז מה אנו לומדים מזה?
שלא רק שמותר לנו לעשות בדיוק מה שהשמאל עשה לנו, זה אפילו חובתנו! אם הם כמיעוט התנהגו כך, אנו כרוב על אחת כמה וכמה!
שקיים פער בלתי נתפס בין העם לבין מה שרואים בתקשורת, לצרוך פחות או לפחות לצרוך נכון.
שאין דבר כזה שליח ציבור בלי ציבור. כל מי שנדחף לעמדות השפעה בדרכי רמיה שונות מבלי אמון הציבור - נפלט לבסוף מהכנסת.
שרטוריקת הקורבנות של התנועה הרגרסיבית המציגה את עצמה כדואגת למיעוטים מדוכאים, באה לכסות על הדיכוי שהם עצמם עושים לרוב.
הערה אחרונה פנים-מגזרית:
כאשר הרה"ג יעקב אריאל שליט"א כינה את רבני הרפורמות של כהנא "רבנים זוטרים וחריגים" היו שזזו באי נוחות. כיום התגלה עד כמה הוא צדק. טוב שהבחירות הללו הראו לנו בדיוק מה כוחם של הרבנים הליברליים ההולכים עם שקד. לא ייתכן שהם יעצבו את החמ"ד ואת עולם הכשרות והגיור. שידעו את מקומם.
מכאן צריכה לצאת קריאה ברורה לנציגים הנבחרים שהכנסנו לכנסת: העם אמר את דברו! אל תמעלו באמונו! שלא יבושו בכם שולחיכם, אנא, שלטו כפי שמצופה מכם! החליפו את הפקידות הרודנית שהשתלטה על חיינו, והחזירו את הכוח לעם. אתם שליחינו, וחזקה היא שאין שליח משנה משליחותו.
הכותב: הרב אורי כהן הוא סופר ומרצה, חבר בארגון "תודעת זהות"