יהונתן פולארד
יהונתן פולארדצילום: לייב גיבינג

לפני שנים רבות, רחל אמנו בכתה כשבני עמנו הלכו לגלות בבל. הודות לבכי ולדמעות שלה, בני עמנו חזרו בעזרת מנהיגותם הגדולה של עזרא ונחמיה.

אך למרבה הצער, גם כיום לאחר שבניה של רחל חזרו היא עדיין בוכה, זאת משום שהיא עצמה עדיין בכלא. כשאני מתבוננן בחומות שסביב המקום בו אנו נמצאים כעת, הן מוכרות לי מאוד, עברתי 30 שנה מחיי בתוך חומות כאלה. אמנו, רחל אמנו, לא צריכה להיות מאחורי חומות כאלה.

אנו מצפים ממשלה יהודית להבין שזוהי ארצנו שה' נתן לנו ולא אף אחד אחר. אנחנו צריכים מושג בסיסי של זהות יהודית וגאווה יהודית בכדי להוריד את החומות האלה ולהרחיב את מתחם קבר רחל לגודל הדרוש. איננו אמורים לחיות בפחד, עלינו לזכור שבית לחם, כשמה, היא עיר יהודית. מי ששואף לסלק אותנו מכאן הוא זה שאמור לפחד מאתנו.

צילום: לייב גיבינג
צילום: לייב גיבינג


כפי שהזהות היהודית שלנו מחייבת אותנו להגן על הרבנות כך היא מחייבת אותנו להגן על מקומות כמו קבר רחל, הר עיבל ובראש ובראשונה מקום המקדש. אלה מקומות שאנו חייבים לממש בהם את ריבונותנו. זה שלנו, זה היה שלנו וזה תמיד יהיה שלנו.

אינני עולה להר הבית, כפי שפסק לי מו"ר ורבי הרב מרדכי אליהו זצ"ל אך ריבונותנו חייבת להיות ברורה שם.

בחזרה לקבר רחל, אנחנו מכירים את ההיסטוריה, כמעט איבדנו את המקום בשל החלטות נוראות של ממשלותינו.

עלינו לחזק את הישיבה כאן ככל יכולתנו ולהרחיב אותה. איננו צריכים לבקש מאויבינו את ארצנו או ללכת לבג"צ. ה' נתן לנו את הארץ הזאת.

המצב בו רחל אמנו נמצאת בכלא מאחורי החומות האלה צריך להסתיים. אויבינו הם שצריכים להיות מאחורי חומות, לא רחל אמנו.