אחרי ההודאה להקב"ה על הניצחון בבחירות, אני חושב שראוי לומר תודה ולהביע הערכה גם לרבים וטובים מקרב הציבור הדתי לאומי, וחלקים מהציבור החילוני לאומי, שלמרות שסלדו מהצבעה לאחת ממפלגות הגוש והרגישו ''יתומים פוליטיים'', קיבלו בסוף החלטה מושכלת והצביעו למרות כל הכאב.
איך אמר לי אחד מחבריי, מבוחרי ימינה בעבר: ''נסתום את האף ונשים ט' בקלפי''. וכמוהו יש עוד הרבה.
ההצלחה הגדולה בבחירות הגיעה קודם כל בזכות אחדות גדולה שנוצרה בגוש בכלל ובמפלגת ''הציונות הדתית'' בפרט. תחת האחדות הזו, בצלאל סמטריץ' ואיתמר בן גביר הצליחו לחדור למקומות שבנט רק חלם להגיע אליהם.
זוכרים את הרגע שבנט הביא את אלי אוחנה (שחקן בית"ר ירושלים בעבר) למפלגה ובכך ניסה לקרוץ לציבור בפריפריה? זה נעשה בצורה כ"כ לא משכנעת ולכן זה נגמר בכישלון.
הפעם התחיל משהו חדש באמת, משהו אותנטי. צד אחד שפונה ללב הציונות הדתית וצד שני שפונה לציבור המסורתי, אבל שניהם מגיעים מתוך שליחות של ציונות שמחוברת לדתיות איתנה.
בדור שלנו הוכח שכבר לא צריך להסתיר את היהדות שלנו כדי להתחבר לעם ישראל, אולי דווקא להיפך! לא צריך שהנציג שלנו יהיה עם כיפה קטנה, אלא להיפך! צריך רק דבר אחד, שהנציגים שלנו יהיו אותנטיים ותוכם כברם.
ואחרי כל זה צריך לזכור, שיש רבים בציבור שבחרו במפלגה למרות שאינם מזדהים איתה כ"כ, אלא בחרו בה כ''רע במיעוטו''. ויש חלקים אחרים שגם לא בחרו בה, אלא בחרו בשקד (למרות שלא היה לה סיכוי לעבור אחוז חסימה) או במתן כהנא שיושב במפלגת שמאל.
לכל אותם אנשים צריך לפתוח את ''הבית''.
אחרי שנתיים קשות של וויכוחים נוקבים בעם ישראל ובציבור הציוני-דתי, הגיע הזמן להרגיע את הרוחות. היה מאבק גדול ואיתו נזרקו לחלל האוויר ביטויים שלא היו צריכים להיאמר. כעת הגיע הזמן לאחד חזרה את הציבור הציוני-דתי למפלגה אחת גדולה. שבה כולנו נרגיש בבית ונתווכח בתוך הבית.
על בצלאל סמוטריץ' מוטלת כעת אחריות כבדה לאחד את כולם ולגרום לכולם להרגיש בבית. הוא וחבריו צריכים להביע גם את קולם של הדתיים הליברלים ולייצג גם אותם, בין אם הם הצביעו לו ובין אם לא. אך גם עליהם מוטלת האחריות לשינוי. הם צריכים לקחת חלק, להתפקד למפלגה ולשנות מבפנים.
כולי תקווה שגם בבחירות הבאות (שיהיו בעז"ה עוד 4 שנים טובות) נמשיך כולנו יחד. ומי יודע, אולי כדאי שישריינו מקום לאיילת שקד או דמות אחרת שמזוהה עם הציבור הליברלי.
רק באופן הזה, של מפלגת ימין אידיאולוגי שפרוסה מהמרחב המסורתי, דרך מרכז הציונות הדתית ועד לאגף הליברלי נזכה לאחדות גדולה בציבור, ואיתה בעזרת ה' גם כוח גדול שיאפשר לנו לאורך זמן להיות המפלגה השלישית בגודלה (ואולי בעתיד הרחוק גם מפלגת שלטון), ולהשפיע הרבה טוב על עם ישראל כולו.
אחרת, אפשר להמשיך להתפצל לרסיסי מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, להקניט ולהאשים אחד את השני עד מחר מי ''המיינסטרים'' ומי סתם ''קיצוני'' או ''לייט'''.