האבק מעט שקע. אבל מכיוון שבתוך ימי הסערה היו שטענו שהמתנו בדריכות והתפללנו שבל"ד יעברו את אחוז החסימה, נכון להבהיר בצורה ברורה: לא התפללנו שהם יעברו. יתכן שהיו אחרים במפלגות אחרות שהתפללו וקיוו. לא אנחנו.
לאורך כל הדרך אמרנו, שמי שלא מכירים בישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית ומעודדים טרוריסטים אינם שותפים אפשריים לממשלה או לקואליציה בראשותנו. כשאחרים נעמדו בצד משיקולים פוליטיים, היינו בין המפלגות היחידות שביקשו לפסול את בל"ד מריצה לכנסת.
מי שמתפלל להצלחת הקצוות ומתיימר להישען עליהם, כשזה נוח לו ובצד הפוליטי הקרוב אליו, מאבד את הלגיטימציה הערכית לטעון כלפי היריב הפוליטי, כאשר זה יבקש להישען על הקצוות בצד הקרוב אליו.
אין סימטריה, אבל כן יש כאן אמירה עקרונית: לישראל לא טובה ממשלה שנשענת על הקצוות. מכל צד. אם כי כמובן נכבד את ההכרעה ונשרת את ישראל מהאופוזיציה.
ואת המובן מאליו יש לכתוב: מעולם לא היינו ולא נהיה בצד של מהללי רוצחים ותומכי שאהידים. אנחנו תמיד היינו ותמיד נהיה בצד של חיילי צה"ל.
ועכשיו, נמשיך להיאבק על דרך המרכז.