לכבוד מר אריאל שרון, ראש הממשלה,
אדוני ראש הממשלה, שלום רב,
אתמול, במהלך ישיבת הממשלה מסר שר הביטחון, שאול מופז, בסקירתו כי צה"ל והשב"כ יבואו בדברים עם הרש"פ כדי "לתת פתרון שיהיה מקובל עלינו" לסוגיית המבוקשים.
שר הבטחון הוסיף, כי "נעביר את רשימות המבוקשים בערים שיפונו, הם יתחייבו לקחת מהם את הנשק וכן שהמבוקשים יהיו תחת פיקוח של הרש"פ, פיקוח שיהיה מקובל עלינו".
אדוני ראש הממשלה, ככל שידוע, ממשלת ישראל מעולם לא ויתרה על דרישתה מהרש"פ להסגרת המבוקשים, או לפחות למעצרם, חקירתם והבאתם למשפט ע"י הרש"פ.
דרישה זו הופיעה כחלק בלתי נפרד מהסכמים שנחתמו בינינו לבין הרש"פ, החלו באוסלו, דרך הסכם טנט וכלה במפת הדרכים.
אבקש להפנות את שימת ליבך לעובדה שדרישותינו האלמנטריות בעניין המבוקשים ושרשרת הסיכול מעוגנות ב-14 ההסתייגויות המצורפות להחלטת הממשלה בעניין "מפת הדרכים".
מכאן שוויתור על דרישות אלה, בנוסף לחומרתו העניינית, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה האמורה.
גם היועץ המשפטי לממשלה מתייחס להסכמים אלה במכתבו לשרי הממשלה מיום 13.8.2003בעניין העדר שלטון חוק ומערכת משפט ברשות הפלשתינית.
זוהי דרישה שלה היבט בטחוני, כמובן, מניעת חזרתם לפעילות טרוריסטית, וגם היבט מוסרי-ערכי מי שעסק בטרור והוגדר על ידינו "מבוקש", חייב להיעצר, להחקר, ולעמוד לדין צדק (שרשרת הסיכול).
לפני שבועות אחדים נודע שישראל דורשת מהרש"פ מעצר המבוקשים, ריכוזם והעברתם לפיקוח ביריחו.
מתוך מה שעולה מדברי שר הבטחון אתמול, נראה שיש כוונה לוותר גם על דרישה מינימלית זו, ומאידך לא ברור כלל ועיקר, מהי מהות "הפיקוח" על המבוקשים. האם ימשיכו להסתובב באין מפריע בשטחים הנתונים לסמכות הרש"פ?
האם נאפשר לרש"פ "לגייס" אותם למנגנוני הבטחון כפי שפורסם, אשר בחלקם עוסקים בעצמם בטרור? ואולי מעתה יהיה להם תירוץ רשמי לאחוז בנשק?
האם השארתם חופשיים ב"ג'ונגל משפטי" כדברי היועץ המשפטי לממשלה, אכן מספקת את ישראל? האם "לקיחת נשק" מהם תוכל להבטיח שלא ישיגו נשק לעצמם? מה באמת יקרה עם המבוקשים? איזה "פיקוח" יהיה זה? על-ידי מי?
אדוני ראש הממשלה,
אנו מדווחים בשבועות האחרונים על-כך שבחסות ה"הודנא" משקמים ארגוני הטרור את תשתית הטרור, משפרים את יכולתם לייצר ולצבור טילי קאסם משופרים, מבריחים אמל"ח תחת עיני "מנגנוני הבטחון" של הרש"פ ויוצרים תשתית "יעילה" יותר לפגיעה באזרחי ישראל בהמשך.
כל אלה ללא שהרש"פ מפרקת את תשתית הטרור, נלחמת בו, או עוצרת את המפעילים.
אדרבא, מוחמד דחלאן אף התבטא פעמים אחדות, כי אין בדעתו לעצור את אחיו מהחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי וזאת, כמובן, בניגוד להסכמים עליהם חתמו.
עלינו לדקדק ולהקפיד על מילוי מלא של ההתחייבויות הפלשתיניות בכל ההסכמים שהיו. כל סטיה ממדיניות הממשלה עד-כה בעניין המבוקשים חייבת להגיע לדיון וליבון בקבינט הבטחוני.
חובתנו לשמוע את הערכות כל גורמי הבטחון ורק לאחר מכן לדון ולהכריע.
לפיכך, אני פונה אליך בדרישה להימנע מכל הסכם בעניין גורל המבוקשים, קודם שהעניין יבוא לידון ולהכרעה כאמור בקבינט הבטחוני-מדיני.
ב ב ר כ ה ,
לימוד לבנת.
(ע"ב)
אדוני ראש הממשלה, שלום רב,
אתמול, במהלך ישיבת הממשלה מסר שר הביטחון, שאול מופז, בסקירתו כי צה"ל והשב"כ יבואו בדברים עם הרש"פ כדי "לתת פתרון שיהיה מקובל עלינו" לסוגיית המבוקשים.
שר הבטחון הוסיף, כי "נעביר את רשימות המבוקשים בערים שיפונו, הם יתחייבו לקחת מהם את הנשק וכן שהמבוקשים יהיו תחת פיקוח של הרש"פ, פיקוח שיהיה מקובל עלינו".
אדוני ראש הממשלה, ככל שידוע, ממשלת ישראל מעולם לא ויתרה על דרישתה מהרש"פ להסגרת המבוקשים, או לפחות למעצרם, חקירתם והבאתם למשפט ע"י הרש"פ.
דרישה זו הופיעה כחלק בלתי נפרד מהסכמים שנחתמו בינינו לבין הרש"פ, החלו באוסלו, דרך הסכם טנט וכלה במפת הדרכים.
אבקש להפנות את שימת ליבך לעובדה שדרישותינו האלמנטריות בעניין המבוקשים ושרשרת הסיכול מעוגנות ב-14 ההסתייגויות המצורפות להחלטת הממשלה בעניין "מפת הדרכים".
מכאן שוויתור על דרישות אלה, בנוסף לחומרתו העניינית, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה האמורה.
גם היועץ המשפטי לממשלה מתייחס להסכמים אלה במכתבו לשרי הממשלה מיום 13.8.2003בעניין העדר שלטון חוק ומערכת משפט ברשות הפלשתינית.
זוהי דרישה שלה היבט בטחוני, כמובן, מניעת חזרתם לפעילות טרוריסטית, וגם היבט מוסרי-ערכי מי שעסק בטרור והוגדר על ידינו "מבוקש", חייב להיעצר, להחקר, ולעמוד לדין צדק (שרשרת הסיכול).
לפני שבועות אחדים נודע שישראל דורשת מהרש"פ מעצר המבוקשים, ריכוזם והעברתם לפיקוח ביריחו.
מתוך מה שעולה מדברי שר הבטחון אתמול, נראה שיש כוונה לוותר גם על דרישה מינימלית זו, ומאידך לא ברור כלל ועיקר, מהי מהות "הפיקוח" על המבוקשים. האם ימשיכו להסתובב באין מפריע בשטחים הנתונים לסמכות הרש"פ?
האם נאפשר לרש"פ "לגייס" אותם למנגנוני הבטחון כפי שפורסם, אשר בחלקם עוסקים בעצמם בטרור? ואולי מעתה יהיה להם תירוץ רשמי לאחוז בנשק?
האם השארתם חופשיים ב"ג'ונגל משפטי" כדברי היועץ המשפטי לממשלה, אכן מספקת את ישראל? האם "לקיחת נשק" מהם תוכל להבטיח שלא ישיגו נשק לעצמם? מה באמת יקרה עם המבוקשים? איזה "פיקוח" יהיה זה? על-ידי מי?
אדוני ראש הממשלה,
אנו מדווחים בשבועות האחרונים על-כך שבחסות ה"הודנא" משקמים ארגוני הטרור את תשתית הטרור, משפרים את יכולתם לייצר ולצבור טילי קאסם משופרים, מבריחים אמל"ח תחת עיני "מנגנוני הבטחון" של הרש"פ ויוצרים תשתית "יעילה" יותר לפגיעה באזרחי ישראל בהמשך.
כל אלה ללא שהרש"פ מפרקת את תשתית הטרור, נלחמת בו, או עוצרת את המפעילים.
אדרבא, מוחמד דחלאן אף התבטא פעמים אחדות, כי אין בדעתו לעצור את אחיו מהחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי וזאת, כמובן, בניגוד להסכמים עליהם חתמו.
עלינו לדקדק ולהקפיד על מילוי מלא של ההתחייבויות הפלשתיניות בכל ההסכמים שהיו. כל סטיה ממדיניות הממשלה עד-כה בעניין המבוקשים חייבת להגיע לדיון וליבון בקבינט הבטחוני.
חובתנו לשמוע את הערכות כל גורמי הבטחון ורק לאחר מכן לדון ולהכריע.
לפיכך, אני פונה אליך בדרישה להימנע מכל הסכם בעניין גורל המבוקשים, קודם שהעניין יבוא לידון ולהכרעה כאמור בקבינט הבטחוני-מדיני.
ב ב ר כ ה ,
לימוד לבנת.
(ע"ב)