סוגיית לימודי הליבה והחינוך החרדי עמדה במוקד המאבקים הפנימיים בין המפלגות החרדיות וכחלק מהאג'נדה שהציגו מפלגות כדוגמת ישראל ביתנו ויש עתיד.
על הסיכוי לחולל שינוי בתחום זה במגזר החרדי שוחחנו עם יו"ר פורום נשיאי המכללות האקדמיות לחינוך בישראל, פרופ' חיים שקד, נשיא אקדמית חמדת-מכללה לחינוך בשדות נגב.
"לפני הבחירות היינו על סף פריצת דרך אפשרית. היה מו"מ בין חסידות בעלז לבין משרד החינוך והסתמנה הזדמנות היסטורית להכנסת לימודי ליבה למגזר החרדי. כעת נראה שאנחנו מפספסים את ההזדמנות הזו", אומר פרופ' שקד ולשאלתנו מה להערכתו היה הגורם שהוביל לאותה הזדמנות היסטורית הוא משיב: "במשך שנים המדינה תקצבה ברמה נמוכה את מי שלא למד ליבה והדבר השפיע. הרגישו בחסידות בעלז שהם מקבלים מעט משאבים והשוט הכלכלי הביא למחשבה מחדש. מדובר בחסידות גדולה ולכן אמיצה לבצע מהלכים היסטוריים".
ועם זאת, אנחנו מזכירים, המהלך ההיסטורי הזה כמעט וגרם לקרע פוליטי שיכול היה לעלות למגזר החרדי בהיעדרות מהכנסת הבאה. על כך אומר פרופ' שקד כי אינו עוסק בסוגיה הפוליטית אך "מבחינת מערכת החינוך חשיבות לימודי הליבה היא עצומה, כי נכון להיום יש מספר גדל והולך של ילדים שלומדים במערכת החינוך החרדית. בעוד פחות מעשור כעשרים אחוזים מהילדים במערכת החינוך היהודית יהיו חרדים והם לא לומדים מתמטיקה ואנגלית ברמה נאותה, מה שגורע אותם משוק העבודה הישראלית ויש לכך השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית. לכן חייבים לעשות כל מאמץ לנצל את ההזדמנות הזו ולא ללכת אחורה".
ועם זאת אנחנו שואלים אם הזעזוע הפוליטי שנגרם בעקבות המהלך של בעלז לא מוכיח שהחברה החרדית אינה מוכנה ואינה ערוכה להכללת לימודי ליבה במערכת החינוך שלה. פרופ' שקד סבור ש"נתניהו כשר אוצר הבין לאן צריך לכוון את המערכת ויש לכך השלכה משמעותית על מערכת החינוך. כיום אחוז גבוה במגזר החרדי חיות מתחת לקו העוני וההשתלבות של הגברים החרדים עומד על חמישים אחוז בלבד. חייבים להגדיל את שיעור הגברים העובדים וזה מתחיל במערכת החינוך. אם היינו קרובים לחתימה בין מנכ"לית המשרד לנציג החסידות, זה אומר שגם אם זה התפספס זה מלמד על בשלות במגזר החרדי, גם בגלל התקציבים או בגלל הבנת הצורך לאפשר לילדים להתפרנס בכבוד כשיהיו גדולים".
על משמעות המונח לימודי ליבה, אם היא אותה משמעות אצל החרדים ואצל גורמי החינוך הרשמיים, אומר פרופ' שקד כי אכן "היה דיון אם מדובר בלימוד לימודי ליבה כראוי או תחמון של המערכת. יש חשדנות רבת שנים כי הפיקוח במגזר החרדי לא הצליח לבדוק מה באמת קורה שם ולאכוף את הלימודים. ברור שכולם תוהים אם שינוי דרמטי של הכנסת לימודי ליבה יצליח או לא, אבל יש הזדמנות אמיתית להכנסת לימודי ליבה".
על זאת מוסיף שקד ומדגיש כי "חשוב לאפשר לחסידות בעלז ולאחרים לשמור על הצביון המיוחד של החינוך שלהם. זה ציפור נפשם וזה מובן. אפשר לייצר רפורמה ששומרת על הצביון הזה וגם מכניסה לימודי ליבה שיאפשרו לבוגרים ולבוגרות להשתלב בשוק העבודה בעתיד. בעיני המגזר החרדי החינוך הוא פך השמן הטהור שצריך לשמור עליו מכל התערבות חיצונית והחינוך אמור להתנהל רק על פי דרכם של גדולי התורה והחסידות. לכן דרושה רגישות ועדינות. אפשר למצוא את הדרך שישמר את אופי הלימוד וגם יכניס ליבה. יש הרבה רגישויות והרבה חשדנות, אבל ככל שהמגזר החרדי הופך לפלח גדול יותר במגזר החריד חשיבות לימודי הליבה הופכת משמעותית".
האם מהלך כזה אכן יכול לקרות תחת ממשלה הומוגנית יחסית, כזו שאין בה מי שנחשב לדמון בעיני המגזר החרדי, לפיד או ליברמן, שינופף בשוט תקציבי? או שאולי דווקא ההומוגניות הזו היא שתוכל להביא לשינוי? "אני לא יודע לנבא", אומר פרופ' שקד. "התחושה היא שגם הפוליטיקאים שמייצגים את המגזר החרדי מבינים שהם צריכים לספק לילדים והילדות כלים שיאפשרו להם חיים בכבוד בעתיד. בסתר ליבם הם מבינים שהכנסת לימודי ליבה הם צעד חשוב. אני לא נכנס ולא מנסה לנביא את השלכות הצעדים הפוליטיים, אבל נתניהו כבר פעל בכיוון הזה".