כשר משפטים ניהלת שיחות עם נשיא העליון לשעבר, אהרון ברק, על פסקת ההתגברות. איך התנהלו השיחות. על מה הייתה הסכמה ומה נותר כנקודת מחלוקת. בהמשך הדברים ביקשנו את התייחסותו כשר בריאות לשעבר למשבר אספקת התרופות לבתי המרקחת בישראל.
הרקע לדיונים עם השופט ברק, אומר רמון היה "שהכנסת מעולם לא העניקה, בוודאי לא במפורש, לבית המשפט את הזכות לבטל חוקים. את הזכות הזו נטל אהרון ברק עם שאר השופטים בהובלתו בשנת 95' בפסק דין מזרחי והחליט שאפשר לבטל חוקים. עד המהפכה המשטרית של ברק בשנת 95' רק חוק אחד בוטל על ידי בית המשפט העליון".
על השיחות עצמן מספר רמון כי הייתה הסכמה כוללת על הכול כולל על פסקת ההתגברות והנחיצות בה. בשיחות הסכימו השניים על הרכב השופטים ומספר השופטים הנצרכים לביטול חוק של הכנסת. "לא סיכמנו אז, כי הדבר לא עלה על הדעת, שבית המשפט לא יבטל חוק יסוד אבל הוא כבר ביטל גם חוקי יסוד בהתפתחות האנטי דמוקרטית שהייתה. הסכמנו על איך מחוקקים חוק שהתבטל מחדש ולכמה זמן הוא מבוטל. כל הסעיפים כולל פסקת התגברות התקבלו".
"הייתה לנו מחלוקת כי הנשיא ברק ביקש שזה יהיה רוב של שבעים. אמרתי לו, אדוני הנשיא, על מה ולמה? הרי החוק שעל פיו אתה פוסל חוקים, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק, התקבלו ברוב של 32 קולות, ואתה רוצה שזה יעבור ב-70? אבל מדרכי שלום בין הרשויות הסכמתי על 65. אמרתי לו שאשיג 65 למרות שזה יהיה קשה. הוא התעקש על 70. כשחדלתי מלהיות שר משפטים כבר אף אחד לא התעסק בזה", אומר רמון ומציין כי "בכל תקופת נתניהו הוא לא עשה דבר וחצי דבר, אלא רק הגן על הקיים, ומאז המצב רק הלך והתדרדר. לא רק שפוסלים חוקים אלא שהתחילו לפסול גם חוקי יסוד או התעלמו מחוקי הכנסת. למשל בנושא הלכת דרעי פנחסי, במרץ 2001 נחקק חוק שמבטל את הלכת פנחסי דרעי, לפיה שר יוכל לכהן גם אם הוגש נגדו כתב אישום ורק אם הורשע בעברה שיש עימה קלון הוא צריך להתפטר. אבל בית המשפט העליון לא התחשב בפסיקה הזו. היו נושאים נוספים של ביטול חוקים מינוריים שלא פוגעים במישהו".
דוגמא לכך מוצא רמון בהחלטת בית המשפט לבטל את החוק שביקש לחייב מסתננים להפקיד חלק מכספם על מנת לעודד אותם לשוב לארצות מוצאם, ובצאתם מהארץ יקבלו את הכסף. כמו גם ביטול חוקי המסתננים האחרים שביקשה הכנסת לחוקק.
"בהמשך התחילו לדון גם בחוקי יסוד כמו חוק הלאום שדנו בו במשך שנים והתקבל ברוב של יותר מ-61, אבל הם ממשיכים לדון בו ולא פוסלים את עצמם מלדון בחוק יסוד. יש אינסוף דוגמאות לכך. הם מעדיפים להמשיך את הקיים", אומר רמון הסבור כי לא רק אהרון ברק תמך בפסקת ההתגברות כחלק מחוק יסוד החקיקה, אלא ש"למעט קיצוני הקיצונים במערכת המשפט, נראה שאין מחלוקת שצריך לחוקק את פסקת ההתגברות".
רמון אף רואה בפסקת ההתגברות מתנה גדולה לבית המשפט, כהגדרתו, שכן חוק יסוד החקיקה קובע במפורש שלבית המשפט העליון תהיה היכולת לבטל חוקים בתנאים מסוימים, מה שכיום נתון במחלוקת לא מבוטלת. "זה היה דבר מאוד חשוב לבית המשפט ואני חושב שגם היום זה כך. בתחילת הדרך גם בית משפט שלום יכול היה לבטל חוקים", הוא אומר ואם נדמה שקביעה זו מדהימה לכשלעצמה, הוא מוסיף ואומר כי "כל שיטת המשפט בישראל מותירה בתדהמה את כל מומחי המשפט במדינות מתקדמות כמו באירופה. אין דברים כאלה. הכול המצאות ישראליות. הסטרטאפ הישראלי הזה לא אומץ על ידי אף אחד".
לשאלתנו אודות ההתייחסות בזירה הפוליטית לשיחותיו עם ברק על פסקת ההתגברות, אומר רמון כי הייתה הסכמה כללית לגבי הצורך בחקיקה החדשה ופרטיה. "כולם רצו חוק יסוד חקיקה וזה היה לגיטימי. התחלתי לדבר על איך אני משיג רוב ל-65. הייתה אז קואליציה רחבה אבל היו בה כאלה שרצו שהרוב יהיה רוב של 61. הייתי משוכנע שאצליח לשכנע אותם ומניח שאם הייתי נשאר שר משפטים הייתי מחוקק את זה על אפם ועל חמתם. הייתי מגיע להסכמות סביב 63-65".
לנוכח דבריו אלה הנשמעים באווירה מאוד מבוהלת סביב הקמת הממשלה הבאה, שאלנו את רמון איך קורה שהוא, כאיש מפלגת העבודה במקור, אינו שותף לתבהלה הכללית הזו.
"אני אדם שקשה להבהיל אותו. אני זוכר שנתניהו היה כאן ראש ממשלה בין 2009 ל-2019 ואני ולא זוכר שהיו דברים נוראיים שאי אפשר לחיות איתם. היו דברים קשים, אבל אני עייף מלשמוע את הסיפורים על הסכנה לדמוקרטיה. משנת 77' מספרים לנו שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה ואני חושב שהיו דברים בממשלת השינוי שהיו אנטי דמוקרטיים, כמו לא להביא את הסכם הגז לאישור הכנסת. לא היה לכך תקדים, אבל זה בסדר כי השאלה היא מי עושה את זה".
"אני מאוד מודאג מהעניין המדיני שלא הטריד את ממשלת השינוי ולכן אני לא מבוהל", אומר רמון ואנחנו שואלים אם שותפיו של נתניהו לא מבהילים אותו בכל זאת, ורמון משיב: "אני מניח שנתניהו זהיר ומאופק, איש של סטטוס קוו, מנע שינויים במערכת המשפט ועכשיו לא סתם הוא אמנם מסכים לפסקת התגברות אבל לא קובע מספר. זה כאילו לא אמרנו כלום. נתניהו היה תמיד זהיר, גם בעניינים צבאיים".
לקראת תום השיחה אתו שאלנו את חיים רמון לדעתו כשר בריאות לשעבר אודות משבר אספקת התרופות לישראל, אירוע שהוגדר כקטסטרופאלי על ידי יו"ר איגוד הרוקחים. האם לשר הבריאות ולמשרד הבריאות יש יכולת לפעול כדי למנוע מצבים שכאלה?
"שר בריאות הוא הקובע במציאות כזו. צריך לתמרן ולעסוק בכך כי תרופות הן דבר נצרך ומציל חיים. יש לכך משמעות גדולה עבור חולים. זה התפקיד הכי חשוב של שר בריאות. גם בתקופת הקורונה היו משברים עולמיים כמו במקרה החיסונים והצלחנו, בזכות מערכת הבריאות ובזכות נתניהו. משבר עולמי משמעותו כסף שחברות התרופות רוצות יותר. שר בריאות חייב לפתור את זה. לא יכולה להיות מדינה מתקדמת כמו ישראל עם מחסור". עם זאת מטיל רמון ספק בהיקפו של המשבר ועצמתו, אך מציין שאינו מכיר את הפרטים העדכניים, אך "אין ספק שמשרד הבריאות חייב למצוא ולתת פתרון, אבל זה יהיה כבר שר בריאות אחר".