הפרשה שלנו סוככת בצל תופעת העקרות הארוכה והשלכותיה.. הקב"ה עשה את האימהות עקרות כי הוא 'התאווה לתפילתן'.
הסבר זה צורם את האוזן: וכי אפשר לומר כך כלפי הקב"ה, שהוא גרם רעה לאדם מפני שהוא 'מתאווה' לשמוע את תחנוניו? אחת התשובות שניתנו לשאלה הקשה הזו היא ש'דרך הטוב להיטיב'.
הקב"ה רצה לבנות עולם 'נורמלי', עולם של חיים, עולם עם בני אדם ועם בחירה חופשית עם מצבים של חסרון. הקשר בין הקב"ה לבין האדם הוא חלק מבניינו של עולם, והקב"ה רוצה שהקשר הזה יקבל ביטויים שונים, גם בצורת תגובה לכאב.
מסופר על שרה אמנו, האם האולטימטיבית, שנולדה 'איילונית' – לא היה לה רחם כך שהיא לא הייתה יכולה ללדת כלל. היא לוקחת סוג של 'פונדקאית'- את הגר, שיולדת לאברהם את ישמעאל. ואז, נעשה לה נס, והיא מתבשרת על הלידה הקרבה ובאה. ריבונו של עולם עוסק בבריאה בסגנון 'יש מאין ' של מערכת הרבייה של שרה, שכולה חסרה. הוא מייצר לה רחם ומצעיר את השחלות ושזקנו ומכין בתוכן ביציות צעירות ומתפקדות. אבל הנס הגדול ביותר הוא זה ששרה שרדה בריאותית בגיל תשעים את תהליך ההיריון והלידה.
ישנה קבוצת נשים קטנה, בהן חלה תקלה בהתפתחות של הרחם במהלך התקופה העוברית מדובר בתסמונת רוקיטנסקי, שהיא תסמונת מולדת בה השחלות תקינות - אך מערכת הנרתיק והרחם אינה מפותחת.
המקרים האלו יתאימו אולי לתהליך של פונדקאות, בו יושתל עובר שנוצר בהפריה חוץ גופית מהביצית של שלה.
הפונדקאית היא אישה שתורמת את רחמה כאינקובאטור חי, ולמעשה תורמת את גופה כולו עשרים וארבע שעות ביממה למשך תשעה חדשים רצופים. מדובר בהתקשרות חוזית משפטית עם אישה שמסכימה לתשעה חדשים של אי-וודאות ושל מעמסה גופנית ורגשית. למעשה מעורבוֹת ביצירת התינוק הנולד שתי אימהות, הפונדקאית שעוברת את מסע ההיריון והלידה - והאם הביולוגית, שהעוּבר נוצר מביצית שלה והושתל ברחמה של הפונדקאית.
אין ספק שהתהליך הזה מאד מורכב. עולות שאלות סביב קביעת אימהות, כפי שראינו בפרשת התינוקת מאסותא.. האם האם היולדת שנשאה את התינוקת תשעה חדשים היא האם או האם הגנטית? יש הרבה דילמות רפואיות, רגשיות, חברתיות, משפטיות והלכתיות סביב זה. בכל מקרה- עבור הזוג המצפה- הפונדקאית עושה חסד ענק.
בשנים האחרונות מסתמן פתרון נוסף לנשים עם בעיות רחמיות. לפני כמה שנים בוצעה בטורקיה השתלת רחם מאשה שהלכה לעולמה לאשה שהרחם שלה לא תפקד; ההשתלה הצליחה, אך לא דווח על הריון ברחם מושתל.
מאז נולדו בשוודיה ובכל העולם תינוקות מהשתלת רחם. שמבוצעת מאשה שעברה את גיל הפריון- לפעמים האמא או אפילו הסבתא של המטופלת נטולת הרחם. לפי רוב הפוסקים, התינוק בוודאי התהווה ונולד מגופה ולכן היא האמא ההלכתית..
הנס האמתי בסיפור של שרה ואברהם הוא ההתגייסות שלהם בעשור העשירי לחייהם לטפל בגידולו של תינוק, בטיפוחו הפיסי והרגשי בימים ובלילות, ולהמתין תלו בסבלנות כשהוא צומח אט אט במסלול חייו המדויק לו, באמונה ובאמון גדולים. שרה לא זכתה ללוות את יצחק במסע חייו. אולי זאת הסיבה שהיא אומרת 'ואדוני זקן'...
זכות גדולה הייתה לאימהות שהן זכו במשך שנים להיות כלי לקשירת קשר מיוחד כל כך עם ריבונו של עולם בגלל עקרותן, למשוך קו של קיווי ושל תקווה , וכולן זכו לכך שבסופו של דבר הן הפכו לאימהות לנשמות גבוהות במיוחד, פירות דמעותיהן שלא ירדו ריקם. אבות האומה. וזה הרי העיקר.