איה קרמרמן
איה קרמרמןצילום: יעל אילן

לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו לייחד שם ה' בייחודא שלים בשם כל ישראל. סמוטריץ', בן גביר, דרעי וגולדקנופף וכל יוצאי מפלגתכם – בשם כל ישראל! אלו המילים שאתם אומרים לפני כל התעטפות בציצית ולפני כל הנחת תפילין, ואלו המילים הראשונות שעליכם לומר בכל בוקר בכניסתכם למשכן הכנסת. שהעושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו, בעזרתכם.

אולי הצביעו לכם אנשים חובשי כיפות, אבל עכשיו אתם הנבחרים בשם כל ישראל. יכול להיות שאני נאיבית מדי. ייתכן שתקראו את הטור הזה ותלגלגו: זאת חיה בסרט, לא מבינה ולו חצי דבר בפוליטיקה. אולי, אבל אני לא מוכנה לקבל עליי את הדין. לפעמים צריך תמימות בחיים. לפעמים צריך לשאוף לתיקון עולם אמיתי. הרי יש שיגידו שכולנו נאיביים כשאנחנו מתפללים לבואו של המשיח.

דרך בת 3,334 שנים

דעו, פוליטיקאים ותיקים וח"כים חדשים, כל מי שהצביע לכם רצה להכניס לקלפי פתק עם האות ה', שמו של השם יתברך. אלו רצו לומר אנחנו אנשי ה', אחרים רצו להדגיש שארץ ישראל ניתנה לנו בברכה, נוספים רצו להביע שזכות אבות לנו. המאחד את דעות כולנו היה הרצון להרים ראש ולומר בפה מלא: ישראל היא מדינה יהודית. נקודה. אתם, שרים וח"כים לעתיד, זכיתם להיות נציגיו של אורו יתברך ברשות המחוקקת והמבצעת. באמת רק ה' יודע למה בחרתם את התפקיד הקשה הזה. נבחרתם שלא כחברי כנסת ממפלגות אחרות, אשר מייצגים אידאולוגיה של 80 שנה, גם לא אידאולוגיית אווירה של הרגע האחרון. אתם מייצגים את דרך ה' שניתנה לנו לפני 3,334 שנים. העול עליכם כבד, ללהטט בנבכי הפוליטיקה מחד ולהתנהג בדרך ישראל סבא מראש ובדיעבד. אבל דעו - לזה בדיוק אנחנו מצפים מכם. וגם מעצמנו.

מאז תום הבחירות אנחנו מקבלים ומעבירים מ"מים - תמונה המלווה בטקסט משעשע - מעלי חיוך המבטאים את הלך הרוח המרומם או הזועף לנוכח תוצאות הבחירות. מאיסור בריחה מהארץ לשמאלנים כחוק יסוד על פי הרמב"ם ועד לתמיכה ממשלתית למעוכבי הדף היומי. פרט לגיחוך הראשוני הלב שלי נעצב. יש אנשים, ולא מעטים, שמפחדים שתזעזעו את האדמה שהם חיים עליה. יכול להיות שהם מדושני תעמולה תקשורתית שאינה מחבבת אותנו, בלשון המעטה. ייתכן שהם שותים בבוקר תרעלה אנטי־יהודית. אבל בסופו של יום, כדבריו של ראש הממשלה הבא: הם, אזרחי ישראל המגוונים, מפחדים. ואם הם מפחדים זה אומר שעלינו לפשפש במעשינו. כולנו יודעים שלה' אור אין־סופי. טועמיו חיים זכו. אם כך, כשהם מפחדים מדבר אנשי ה', המשמעות אחת: אנחנו אלו שמטילים צל על אור ה'. ההתנהגות שלנו עוטפת את האמת בכיסויים. עלינו לעשות תשובה לפני שאנחנו מתהלכים בזחיחות של מנצחים במסדרונות השלטון.

כולנו שמחים על התוצאות, העם אמר את דברו. אבל כדי להצדיק את קרדיט המשילות עלינו ועליכם מוטלת המשימה לא רק להנהיג, אלא לקדש את שמו במעשים. עליכם לזכור שכל מילה, כל מעשה, נמדדים. הפנקס פתוח והיד רושמת. קחו בחשבון שעל מאזני צדק עליון מונחת השפעתכם. מעט אור דוחה הרבה מן החושך, אמר הבעל שם טוב. אתם נבחרת המשפיענים של האור הגנוז עמוקות. תדבקו באור. הציפו אותו. את החושך אי אפשר להניס באמצעות עלטה. יש לנו כל כך הרבה אור וערכים חשובים - תתמקדו בהם. אל תתמקדו בלא, האירו את הכן.

להשאיר את המ"מים כבדיחה

בתפילת ערבית אנחנו מבקשים את אחת הבקשות היותר אנושיות שאפשר לבקש מבורא עולם: "תקננו בעצה טובה מלפניך". קטונתי מלייעץ, אז רק אבקש: תדאגו ל"כל ישראל".

כמו שיש לנו מצוות לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה, כמו שיש לנו את החובה לשמור על זכויותיו של כל אדם שבוחר לחיות עמנו, כך תדאגו לכולם. גם אם דעותיהם שונות ואפילו רחוקות מדעותיכם. ילדיהם גדלים פה, מבקשים ביטחון ושקט. מגיע להם להרגיש בטוחים שהשר לביטחון הפנים, שר הדתות או שר החינוך דואגים להם בדיוק כמו לילדינו.

נושאי הרווחה בדמכם ובדמנו. יוקר המחיה נופל על כולם. אזרחים מכל המגזרים לא גומרים את החודש, מקריית שמונה ועד הנגב. כולם זועקים לעזרה. שתפו פעולה עם ח"כים ממפלגות האופוזיציה. תראו שרב המחבר על המשסע. תראו שיש תקווה חדשה (מזל שזה כבר לא שם של מפלגה) בעבודה משותפת שמתעלה מעל המחלוקות.

סייג לחוכמה שתיקה. מחכים לכם בסיבוב ולו בשביל להראות שאותם מ"מים משעשעים הופכים למציאות חשוכה, לנבואת זעם שמגשימה את עצמה. זכרו שבכל ריאיון ינסו להראות את הפרימיטיביות שלכם. להוכיח אתכם על הטפילים והפרזיטים שאתם, שאנחנו. אל תיפלו במלכודת. כל מעידה ופליטת פה שלכם מכאיבה לעם המשוסע שלנו. תחשבו עלינו. על האנשים שבחרו בכם. אין משפחה בלי בעלי תשובה, לא חסרות משפחות עם ילדים שירדו מהדרך. עלינו לחיות אלו עם אלו במפגשים משפחתיים ובסעודות חג. עדיף לשתוק מלעורר מחלוקת שפוגעת בשלום בית.

דברי חכמים בנחת נשמעים. האל"ף בי"ת של חינוך. לעם, על כל גווניו, נמאס מהצעקות, מהשפה הרדודה, מהטחת ההאשמות והזילות שבהן מתנהלות ישיבות המליאה והוועדות. היו אחרים. שמשו דוגמה. כמו שאתם רוצים שהילדים שלנו ישבו בכיתה, מכבדים את דברי הרב, מדברים בכבוד זה לזה – כך נהגו אתם. המרא דאתרא של הציבור החרדי, הרב גרשון אדלשטיין שליט"א, ניחן בקול חלש מאוד. אבל אין בעיה לשמוע אותו, כי כולם שקטים ומקשיבים לדבריו.

הציווי "שלא תקלקל את עולמי" נאמרה לאדם הראשון. לא ברור למה נתפסתם לביטול חוק הכלים החד־פעמיים. לא ברורה לי ההיתלות בחוק הזה. העובדה שליברמן הניף אותו על דגל לא אומרת שעלינו לשחק את המשחק. לנו ניתנה המצווה לשמור על העולם. לנו ה' אמר: "ראה מעשיי כמה נאים הם... בשבילך בראתי... תן דעתך שלא תקלקל ותחריב". אנחנו, לפני כולם, צווינו לשמור על העולם. כולנו יודעים שלהתייחס לנושא זה מוקש. למה? כי זו ציפור נפשם של "החילונים הנאורים". אז במקום להתמקד בנושאים שבדמנו אנחנו נגררים לפולמוס על הנושא הזניח הזה. למה להכאיב? למה לעקוץ אחרים, להיתלות בזוטות שמצערות אחרים במקום להראות כמה יפה דרכנו? נגמרו לנו הערכים הטובים שעליהם אנחנו חייבים לשמור, שאנחנו מתחילים להתנגח דוך על מיחזור?

ביטחון הפנים. התיק אולי הכי מדובר. הוא לא רק לא לפחד מנהגים פרועים, מיידוי אבנים, מחמולות פשע או ללכת בחושך בלי פחד. ביטחון הפנים הוא בתוך פנימיות עם ישראל. שנהיה בטוחים שאנחנו מסוגלים לחיות יחד על אף המחלוקות. להיות בטוחים שיש באפשרותנו לדבר בשפה משותפת, להאיר פנים זה לזה. שמבפנים נרגיש בטוחים בחוסן האחדות שלנו.

אין לנו מנדט על ערכים. גם מצביעי לפיד, גנץ והעבודה רוצים במצוות. הם רק קוראים להן במילים אחרות: עיקרון, אידאולוגיה, ערכים. השורש הוא אותו שורש ויש לנו יכולת להתחבר אליהם בקלות.

כל היהודים נולדו עם ערבות הדדית. הוכחנו את זה יותר מפעם אחת בעיתות צרה. אנחנו יודעים להתאחד. יודעים לוותר. יודעים לחלוק ולאהוב אהבת חינם. גם אם אנחנו חושבים שהפתרון הוא שונה, אין משמעות הדבר שאנחנו לא רוצים את אותה מטרה.

הריני מקבלת על עצמי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך. בשוכבך ובקומך. בהצלחה.

לתגובות:ayakremerman@gmail.com

***