
ביום שני בערב עוד סעד שלום סופר אהובנו היקר את ארוחת הערב עם רעייתו. לאחר מכן החל להרגיש שלא בטוב, דימום שלא פסק. הוא פונה לבית החולים לאחר ששוחרר ממנו כמה ימים קודם בעקבות דקירה של רוצח בן עוולה בכפר אל־פונדוק שבפאתי היישוב קדומים.
שלום סופר, בעליו של 'סופר סופר' בקדומים, לא נח לרגע. בהיותו בתוך הסופר תמיד ידע לנהל ביד רמה את עובדיו, ניגש לכל לקוח שנראה מתלבט, החזיק צוות גדול של עובדים כדי למלא, לארגן ולסדר על המדפים את הסחורה, לתגבר את הקופות כדי שאיש לא יחכה בתור, ולהביא מהמחסן לכל לקוח את המוצרים הייחודיים שלו. ניכר היה שאהב אותנו, לקוחותיו, ואנחנו החזרנו לו אהבה ברכישותינו החוזרות ונשנות.
שלום, איש של חסד ואהבה, סבא לילדי היישוב. אבא לבנות ובני הקהילה. תמיד ידענו שאם נתקשר לשלום כדי להזמין מוצרים, תמיד הוא יענה בשמחה ובחיוך של אבא דואג ואוהב. את חסדיו אי אפשר לפרוט. הוא היה שותף במיזמי חסד רבים לתושבי השומרון, בחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות לא רק בחגי תשרי או בערב פסח אלא אף במהלך השנה, בערבי שבתות או בסתם יום של חול. תמיד ידענו שאם נתקשר לשלום ונספר על משפחה שזקוקה לסיוע, בתוך שעה ארגז החסד יגיע לביתה, בלי יחסי ציבור. אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ממש.
משפחת סופר הפכה לשם ותהילה ביישוב קדומים וביישובים הסמוכים בזכות שלום הי"ד וילדיו שיחיו, שהיו חלק מצוות ה'סופר סופר' על שלוחותיו השונות.
לינר, ליאת, לידור, לירון וליאב - חמשת ילדיו של שלום הי"ד, מבכים את הירצחו של אביהם יחד איתנו בבכי של אובדן משילות והרגשת חוסר ביטחון בכבישים. בחודשים האחרונים הנסיעה בכבישי השומרון הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית תחת החשש מזריקות אבנים, ירי מרכב חולף או רצח של יהודי קדוש בדקירות סכין. כוחות הביטחון משתדלים לעמוד בפרץ בחירוף גוף ונפש כדי להגן על המתיישבים, אך לעיתים נדמה כי ידיהם כבולות. צה"ל ושב"כ אומנם עצרו את המחבל שביצע את פיגוע הדקירה והרצח לאחר סריקות נרחבות ופעילות מודיעינית, אך הוא הועבר לחקירת כוחות הביטחון ומשם יישלח לכלא להשלמת התארים האקדמיים שלו בפנסיון מלא.
לצערנו, הממשלה היוצאת הפקירה את ביטחון המתיישבים האמיצים. היא עושה מעט מדי ומאוחר מדי לנוכח גלי הטרור ומאבדת את ההרתעה. אנחנו בגל טרור. אם הממשלה הנכנסת לא תתעשת ותשנה את נוהלי הפתיחה באש נגד מבצעי פיגועים, הרי שגל הטרור יתרחב לכל רחבי הארץ. הרשות הפלשתינית הפכה את מקצוע הטרוריסט למקצוע מבוקש, כאשר המחבל ייתפס הוא יקבל משכורת מהרשות הפלשתינית, מכספים שישראל ממשיכה להעביר לרשות. לצערנו ממשלת ישראל היוצאת נכשלה באובדן ההרתעה.
בהלווייתו של שלום הי"ד ספדו לו בני משפחתו בכאב גדול של אובדן אב בפיגוע טרור רצחני. לידור, שעבד יחד עם אביו שלום הי"ד בניהול ה'סופר סופר' בקדומים והיה יד ימינו בפעילותו הענפה, ספד לו: "אבא, איך הגענו לפה? הבטחת לי שיהיה בסדר, אבא. אמרת לי, אל תדאג, יום יומיים ואני חוזר לשגרה. חשבנו שזה מאחורינו, חשבתי שאתה מתחזק לאט לאט. האמנתי לרופאים שאמרו שהזמן יעשה את שלו. תודה, אבא. תודה שהיית לצידנו כל השנים האלה. תודה שלא משנה מה ובאיזו שעה עמדת לצידנו איתן. חינכת אותנו לצניעות! תמיד אמרת לי להגיד תודה ולהסתפק במה שיש, כי מי יודע מה יהיה מחר. צדקת, אבא. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר.
"אבא, השארת לנו מורשת לתפארת, תמיד אבל תמיד חינכת אותנו לתת לאחר ולעזור לזולת. אני יודע כמה אתה סומך עליי, אני מבטיח לך שאמשיך את המורשת שלך עד יומי האחרון. מבטיח להיות חזק בשביל כולם, אבא. בשביל אמא, בשביל האחים שלי ובשביל הנכדים. מבטיח, אבא! הלכת לי מהר, אבא. היו לנו עוד המון חלומות להגשים יחד, אבל אני יודע, אבא, שביום הזה אתה מצטרף להרוגי מלכות שנרצחו במלחמה על קדושת הארץ. כולי תקווה שמדינת ישראל תמצה את הדין עם הרוצח הארור. אין לנו עוד כוחות! כל יום לחשוש לצאת מהבית. כל יום לקרוא תהילים בכבישים. כל יום להילחם על החיים. הגיע הזמן שנפסיק לשתוק לטרור! תדע שהיית הכול בשבילי. אוהב אותך, אבא יקר שלי".
לשלום הי"ד ולרעייתו רחל חמישה ילדים ונכדים רבים כן ירבו. בנו הצעיר ליאב ספד לו אף הוא ואמר: "שום דבר מכל מה שקורה פה לא מסתדר לי. אתה, שתמיד כל כך גיבור, תמיד כל כך גיבור, אף פעם לא ראיתי אותך מפסיד ואתמול הכול קרה כל כך מהר. רגע אחד אנחנו אוכלים ארוחת ערב יחד וחצי שעה אחרי אני רואה אותך ברגעיך האחרונים. שנייה לפני שעליתי לישון עוד דפקתי לך על הדלת להגיד לילה טוב וענית לי בחזרה, חמש דקות אחר כך כבר הכול השתבש.
"בכל שבת אתה האיש בבית הכנסת שאליו ניגשים הילדים לבקש סוכריה, ותמיד היית נותן להם בשמחה. לפעמים הייתי מסמן לך שהילד הזה כבר היה פה, פעמיים, ואתה היית לוחש לי: תן לו, העיקר שהוא בא. כסף לא היה שווה כלום בעיניך, רק חסדים. כשהם היו עומדים להגיד 'ימלוך' אתה כבר היית עומד עם השקית של ההפתעות השוות בעיניים נוצצות ועוקב אחריהם מילה במילה, רק מחכה לחלק להם את הממתקים.
"בכל יום שישי הגדוד שתופס קו בגזרה היה מגיע אליך לסופר לקנות דברים לשבת. בכל פעם חברים היו אומרים לי 'איזה מלך אבא שלך, לא מסכים לקחת מאיתנו שקל', ואני לא הבנתי את זה עד שהגעת אליי למוצב במהלך קורס הקצינים עם אספקה לשלושה שבועות לגדוד וחצי, עם חיוך ענק ושמחה על הזכות. המסירות שלך לכל דבר שעשית, חוסר המוכנות להתפשר על עבודה שהיא לא מושלמת, בלי שום קיצורי דרך או עיגולי פינות, גם אם זה אומר לעבוד בגשם, בשמש ובשלג, אתה לא ויתרת. ובכל שנה כל כך היה קשה לי לבנות איתך סוכה, כי אם זה לא מושלם מבחינתך אז ממשיכים לעבוד.
"אני זוכר את ההתלהבות שלך כשקנית חתן בראשית השנה, לא חשוב כמה יעלה, לכבוד התורה. עלית בשמחה עצומה. וכמה היית דוחף אותי להיות חזן, לקרוא בתורה. בכל פעם היית מחבק אותי ואומר לי כל הכבוד. כל כך הערכת את התורה והמצוות, באמת, בלי רעש וצלצולים, פשוט לשמה.
"ואני אתגעגע אליך הרבה, אבא. עוד לא באמת עיכלתי שאתה לא פה, אבל אני יודע שבשנים שהיית לצידי זכיתי לראות יושרה וחסד מה הם, ואני אשתדל להמשיך בדרכך, אבא. אני אשתדל להמשיך לחלק את הממתקים לילדים, גם לאלו שבאים שלוש פעמים. אני אמשיך לתרום למדינה ולמולדת ולא אתן לכל אותם מחבלים יימח שמם לשבור את הרוח שלי. אני אמשיך לעלות, להתפתח, ואני מבטיח שכשתבוא העת שלי וניפגש אתה תוכל להגיד לי: אני גאה במה שהפכת להיות".
קהילת קדומים יחד עם שאר תושבי אזור לב השומרון כואבים והמומים מהרצח הנתעב של אהוב הקהילה שלום סופר, ששמו כל כך הלם למידותיו. כולו היה איש של שלום ושל נתינה ואהבה. נוח בשלום על משכבך וה' ייקום את דמך מיד הרוצחים השפלים והארורים.
***