המעבר לקמפוס החדש של בית הספר לאמנות בצלאל פוגע במבנה השימור של מוזיאון אסירי המחתרות הסמוך למגרש הרוסים בעיר. על הבניה שצפויה להסתיים בימים הקרובים ובוצעה ככל הנראה ללא אכיפה ופיקוח שימנעו פגיעה במוזיאון שוחחנו עם יוני אמיר, חבר הנהלת עמותת נאמני מורשת אסירי המחתרות בירושלים.
אמיר מציין בראשית הדברים כי גילו של מבנה המוזיאון הוא כמאה ושישים שנה. בעברו הרחוק שימש לצלייניות רוסיות שהגיעו לארץ הקודש, בתקופת המנדט הבריטי הוא הוכשר כבית סוהר לאסירי כל המחתרות בהם גם אביו של אמיר, איש הפלמ"ח. לאחר קום המדינה המקום הפך למחסן עבור הסוכנות ומאוחר יותר הוכשר כמוזיאון.
בין כותלי המבנה התאבדו משה ברזני ומאיר פיינשטיין כשהצמידו ביניהם רימון יד שהוברח אליהם בקליפת תפוז. את מעשה ההתאבדות ההרואי הקדימו לאחר שרב בתי הסוהר, הרב יעקב גולדמן, סיפר להם שבכוונתו להגיע לרגע העלאתם לגרדום על מנת שיראו ברגעיהם האחרונים גם פני יהודי אוהב ולא רק את פניו של האויב. לאחר שלא עלה בידיהם להניא אותו מלהגיע להעלאתם לגרדום בחרו להקדים את ההתאבדות ולשנות את תכניתם להביא למותם של מבצעי התלייה יחד איתם. בהקשר זה מזכיר אמיר כי פיינשטיין נתן לשוטר בריטי שהיה טוב לב כלפיהם ספר ובו תמונות התנ"ך של הצייר גוסטב דורה וביקש ממנו לקרוא בספר במרחק מהתא בו היו השניים, וכשזה התרחק ביצעו את אקט ההתאבדות.
על בסיס האירוע ההוא הוקם במבנה היכל הגבורה ומאוחר יותר הוקמו שני מוזיאונים, האחד בעכו והאחר בירושלים, במבנה זה. אמיר מספר על העברת הבעלות על הקרקע מעמותת מורשת אסירי המחתרות למשרד הביטחון בשנת 91' ומאז המוזיאון נתון בניהול המשרד. בשנת 2017 קידמה עיריית ירושלים את הקמתו של קמפוס בצלאל החדש במתחם מגרש הרוסים. לשם כך ויתר משרד הביטחון על 3.7 דונם ששימשו בתקופת המנדט כ'חצר הביקורים' שהייתה מגודרת ואליה היו מגיעים בני משפחות האסירים ועורכי דינם כדי לפגוש את האסירים ולנהל שיח ממרחק של שני מטרים אלה מאלה.
"תוך כדי חפירת היסודות היו נזקים למונומנטים", אומר אמיר ומסביר כי "בין הקמפוס למתחם בית הסוהר אמור להיות מוסדר מעבר ציבורי המקשר בין משעול הגבורה לרחוב גרוזנברג באחריות עיריית ירושלים שהטילה את האחריות על סלילתו על בצלאל שממילא בונים בשטח. בצלאל תרגמו את הדבר כאילו ניתנה להם אפשרות לבנות עד קיר המוזיאון".
פתיחת שנת הלימודים, בעוד ימים אחדים, מחייבת הנפקת טופס 4, אך כדי לקבל את הטופס יש להסדיר יציאת חירום לכבאית שתוכל להתחבר לברזי מילוי המים. על מנת למצוא נתיב לכבאית בחרו אנשי בצלאל בדרך הקלה והגביהו את בסיס הקרקע לגובה של עד מטר מגובהה המקורי ולמעשה בצד הדרום מערבי של מבנה המוזיאון שיועד לשימור מיוחד הגיעו עד אדן החלון. "מדובר בקיר שהתשתית שלו היא אבנים קשות והקיר בנוי מאבנים רכות. אדריכל שימור שנשלח מטעם משרד הביטחון קבע חד משמעית שהמצב הנוכחי יגרום לרטיבות להיכנס לאבנים הללו ומדובר בנזק תשתיתי מעבר להסתרה של המבנה לשימור. כל זה גם באופן מנוגד לתכניות שהוגשו מראש".
אמיר מציין בדבריו כי בניית המשטח המשופע שנעשה בצמוד למבנה הישן, מגיע עד גובה החלון, ללא איטום ותוך הסתרה של מבנה המוזיאון, נעשה ללא פיקוח של העירייה וכעת הדבר ידוע גם למהנדס העיר וגם לראש העירייה והתכנית היא לתת טופס 4 זמני שיאפשר את תחילת הלימודים בקמפוס החדש תוך הבטחה שהדבר יתוקן במרוצת שלושת החודשים הבאים, והסיכון שתיקון כזה אכן יתבצע נמוך מאוד לאחר שהלימודים במקום כבר מתקיימים.
לדבריו המענה היחיד הוא טרקטור שיגיע כבר היום ויסיר את מבנה המעבר מיידית תוך הבהרה לבצלאל שעליהם לשלם על הפרת האישורים שניתנו ועליהם לתכנן את המעבר מחדש וללא פגיעה שכזו. "תלמידי בצלאל לא נמצאים בגשם. יש להם את קמפוס הר הצופים שיכול לפתוח את הלימודים. אנחנו חוששים שהנזק הזה הוא בלתי הפיך ואנחנו נסמכים בחשש הזה על חוות דעתו של אדריכל שימור".
אמיר מעיר כי עיון וקריאה של כתבת שער במוסף 'גלריה' של העיתון הארץ ובה ראיון עם נשיא בצלאל, מלמדים כי אין כל התייחסות שם למבנה המוזיאון ובעיניהם הקמפוס החדש שהוקם ב-500 מיליון שקלים נמצא בין עיריית ירושלים, בתי המשפט והכנסייה הרוסית ללא כל אזכור למבנה שצמוד לכל הדופן המזרחית של הקמפוס החדש. "הם לא רואים את זה וזה מסביר למה נותנים לקבלן לעשות את הדבר באופן הכי מהיר והכי זול. שיהיה טקס פתיחה חגיגי ושהמורשת תלך לעזאזל".
"טופס 4 הוא המנוף היחיד שעוד נשאר ואם הוא ינתן הסוסים כבר יברחו מהאורווה. התיקון לא יקרה, בוודאי שלא באופן מיידי. טרטורים לא יהרסו את זה וכל יום שהרמפה המוגבהת הזו נמצאת במקום שבו היא נמצאת וגשמים מגיעים רטיבות תחדור ויהיה כאן נזק לתשתית. עיריית ירושלים גוררת רגלים. אני מבין את הלחיץ שהנהלת בצלאל לוחצת, ואני מבין שאם הייתי הולך לבית משפט השופט היה אומר שיש כאן איזונים בין עניין של שימור לעניין של פתיחת שנת לימודים, אבל עדיין, נעשה כאן מעשה חמור שניתן לתקן אותו ולמצוא פתרונות להבאת הכבאית".
על אחריות משרד הביטחון לאירוע אומר אמיר כי אכן "ברור שמשרד הביטחון נרדם בשמירה וגם הוא היה צריך להשגיח במהלך הזמן", אך עיקר המיקוד הוא בעירייה כי "מדובר בשטח ציבורי שהעירייה הייתה צריכה לפקח עליו ולאשר תכניות בזמן אמת. היא המוקד שמאפשר לצד האחריות של משרד הביטחון". בהקשר זה הוא מזכיר כי "כשתכננו להקים את כיכר ספרא התכוונו להחריב את מבנה בית הסוהר, ורק משפחות עולי הגרדום ולוחמי האצ"ל והלח"י מנעו זאת. כך היה כשליברמן רצה להעביר למבנה את גלי צה"ל כי חשבו שמדובר בנכס שלא מביא תועלת רבה. נזעקנו ומנענו את האירוע הזה. עכשיו פספסנו והרמפה הזו קיימת אבל אפשר לתקן ולהרוס אותה עם טרקטור לפני שיהיה מאוחר מדי".
בתגובה לדברים נמסר מעיריית ירושלים כי " כחלק מפרויקט הקמת קמפוס בצלאל החדש, מבוצעות עבודות לפיתוח השטחים הציבוריים סביב מוזיאון אסירי המחתרות אשר טרם הושלמו במלואן. על פי בדיקת העירייה, אין סכנה למבנה מוזיאון אסירי המחתרות. בשבוע שעבר אף התקיים סיור משותף בשטח בהשתתפות מהנדס העיר, סמנכ"ל בינוי משרד הביטחון, מנהל מוזיאון אסירי המחתרות ומנכ"ל בצלאל, בו סוכם על השלמת התיקונים הנדרשים ע"י קמפוס בצלאל".
עוד נמסר כי "העירייה תמשיך לעקוב אחר הסוגיה במטרה לוודא כי כלל העבודות הדרושות, יבוצעו בצורה מיטבית ומקצועית לטובת משתמשי המתחם, מבקריו ותושבי העיר. ראש העיר ירושלים, משה ליאון, רואה בשימור מוזיאון המחתרות ערך מהותי ולא יאפשר בשום צורה פגיעה במתחם".