בפרשת השבוע מתבקש אברהם אבינו על ידי שרה אשתו לגרש את ישמעאל: "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק: וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק" (בראשית פרק כא פסוקים ט-י ).
הרחקת ילד מהבית הוא מעשה קיצוני וכואב, ולא בכדי מתקשה אברהם אבינו לבצע את המשימה, עד שהקב"ה בעצמו מצווה אותו: "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (שם פסוקים יא-יב).
הציווי האלוקי על הגירוש של ישמעאל מהבית מצדיק בפני אברהם את המבט והעין החדה של שרה אמנו, תשומת הלב המדויקת להשפעה השלילית של נוכחות ישמעאל בבית אחד עם יצחק. על זה כבר אמר במסכת אבות (פרק א) ניתאי הארבלי: "הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע". ההתחברות לרשע מזיקה אף אם לא ממש עושים כמעשיו, ריח המעשים נקלט ומשפיע שלילית (על פי פירוש רע"ב), וההרחקה מתחייבת.
מה ראתה שרה שגרם לה להכריע באופן קיצוני ומוחלט על הצורך בגירוש ישמעאל והגר? מה היא אותה סביבה שלילית שממנה יש להתרחק? במפרשים סיבות רבות אשר אביא שלוש מהן. הראשונה, קיומה של סביבה עברינית, כאשר רש"י בשם המדרש מביא " 'מְצַחֵק'- לשון עבודה זרה.... דבר אחר לשון גילוי עריות... דבר אחר לשון רציחה". לפי פירוש זה ישמעאל עבר על השלושה שעליהם למדנו ש'יהרג ובל יעבור'. בסביבה עברינית כזו אי אפשר לחנך.
סיבה נוספת המובאת, היא דיבור ואוירה רדודים. רבי אברהם בן הרמב"ם כותב: "ראתה אותו מצחק ומנבל את פיו ומהתל כדרך הנערים וזה מסיח את הדעת מדרך השלימות", אוירה רדודה של דיבור צחוק והיתולים אינה סביבה בריאה בה ראוי לגדל את יצחק אבינו, שכן סביבה כזו אינה מאפשרת עומק רצינו ועבודת ה'.
כמו כן, מוזכרות גם ציניות וספקנות כסיבות להרחקה. הנציב בפירושו העמק דבר כותב: 'מְצַחֵק'- עודנו מטיל ספק. ישמעאל הטיל ספק בעובדה שיצחק הוא בנו של אברהם אבינו ורצה לטעון שכל המשתה שעושה אברהם אינו אלא מאהבתו את שרה ולא מפני שיצחק הוא אכן בנו. במקום בו הספק שולט ועל כל דבר מובן וברור מוצב סימן שאלה (ואולי גם מוסיפים מבט ציני), במקום בו לא חיים באמונה ואמון אי אפשר לכוון לערכים ומידות יציבים ובריאים.
לא אחת אנו נזקקים בחיינו לבחור עבורנו ועבור משפחתינו סביבה בריאה להתחנך ולגדול בה. אנו מתלבטים כיצד ועל מה יש להתבונן בסביבה החינוכית כדי לבדוק האם היא מתאימה וראויה. פרשני התורה נתנו לנו דרך פרשיה קטנה זו שלשה כלים שעל פיהם בחנה שרה אמנו את הסביבה החינוכית לגידול בנה יצחק, וממנה ניתן ללמוד כיצד ניתן לבחון סביבה לעצמנו ולמשפחתנו – מעשים, אוירה, והנחות יסוד אמוניות מחשבתיות. הכרעות על בחירת סביבה חינוכית או עזיבתה אינן קלות כלל ולא בכדי התקשה אברהם אבינו לקיימם. אבל כנראה שאין אנו רשאים להתבטל מלעסוק בנושא כל כך חשוב זה, ולואי ונדע לכוון לעשות ולהצליח.