דרכם של ניצחונות מהדהדים שהם יוצרים תיאבון מוגדל. די היה להסתובב בשבוע שחלף בערים הנחשבות מעוזי ליכוד או בישובי יו"ש בכדי לפגוש בנקל את תחושת השמחה וההקלה על החלפת ממשלת ה"ריפוי" שנתמכה בידי התנועה האיסלאמית בממשלה לאומית בראשות בנימין נתניהו. אך לצד תחושת הניצחון, תקופת האופוזיציה שנכפתה על המחנה הלאומי בשנה וחצי האחרונות, יצרה ציפיות חדשות ומוצדקות לקידום ממשי של מדיניות לאומית. בכל פינה נשמעת האמירה שלא נוכל יותר להסתפק בהחלפת המשרדים בנבחרי ציבור מהימין, אלא דרוש שינוי עמוק ומשמעותי במדיניות שרווחה כאן, לא רק באפיזודת ממשלת השינוי, אלא גם בעשור שקדם לו.
זו אולי אחת הבשורות החיוביות היחידות שיצאו מתקופת הכאוס הפוליטי שסבב את חיינו בשלוש השנים האחרונות. מרוב תחלופות מהירות של אריזות פוליטיות שכונו בטעות מפלגות, שבהם עשרות אנשים באו והלכו בשערי משכן הכנסת ללא שזכו לצאת מאלמוניותם, חל פיחות דרמטי במעמדם של חברי הכנסת ובאמינות שרוחש הציבור לאמירותיהם. אך תהליך הקילוף המהיר שנעשה למסגרות ולאישים הפוליטיים יצר בהפוך על הפוך חיזוק לרעיונות ולתפיסות העולם. פחות בולטות אישית, יותר תפיסות ברורות.
כהמשך ישיר לכך, מערכת הבחירות ובעיקר הימים האחרונים שבהם עולות הדרישות הקואליציוניות, מעלות סוף סוף על הפרק סוגיות עומק משמעותיות כגון שינוי מערכת היחסים בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת, משילות בנגב, בגליל ובערים המעורבות וצביונה היהודי של המדינה. זוהי תמונת ראי לממשלה היוצאת בה שלטו נבחרי ציבור שפעלו מתוך עמדות פרוגרסיביות ואזרחיות.
כאזרחים עלינו לקדם בשמחה תהליך חיובי זה שבו פחות אכפת לנו מי העומד בראש המשרד ויותר אכפת לנו איזו מדיניות הוא מקדם.
אך אם כבר מקדמים רעיונות, השאלה אלו רעיונות.
אם מחברים את כל האמירות של ראשי הקואליציה המסתמנת בתקופה שחלפה מאז הבחירות אז עולות שתי אמירות ברורות. הראשונה היא שנבחרנו כאמור, כדי לשלוט. השניה היא שהזהות היהודית תהיה בראש סדר העדיפויות הלאומי.
אך צריך לזכור כי האמירה הזו מחייבת גם שינוי בתחום יחסי ישראל והתפוצות.
ביסוד העמדה הלאומית עומדת התפיסה כי ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי כולו. הבסיס המוסרי, המשפטי וההיסטורי שעליו מושתתת מדינת ישראל הינה בהיותה מגשימה את תהליך שיבת ציון. מדינת ישראל היא כלי הביטוי הגדול של ערכי היהדות, בכך שחיברה מחדש בין עם לארצו ההיסטורית מכח זכותו הדתית עליה. אם המדינה הוקמה מכח העם היהודי, הרי שזיקתה אליו לא מסתיימת בעצם הקמתה, אלא ממשיכה ביתר שאת בין אם היהודים גרים בישראל או מחוצה לה.
הביטוי המעשי של תפיסה זו הינה מעורבות עמוקה יותר באתגרים שחווה העם היהודי בתפוצות.
קנתה לה שביתה בקרב אמצעי התקשורת בשנים האחרונות הגישה המוטעית הסוברת כי קשב ליהדות התפוצות נמדד רק ביחס למתווה הכותל ובקידום ערכים ליברליים. אך מי שפועל בזירה זו יודע כי אתגריה הגדולים של יהדות התפוצות הינם הרבה מעבר לכך.
הדור הצעיר בקרב יהדות התפוצות הולך ומתרחק מישראל וזאת לצד התגברות האנטישמיות והתמודדות קשה עם אתגר ההתבוללות שמכרסם בקהילות בשיעורים מבהילים.
כל מפלגה שתומכת בעמדות הלאומיות צריכה להיות נאמנה לעצמה ולשים את נושא המשכיות העם היהודי בראש סדרי העדיפויות שלה, לאור עקרון הערבות ההדדית.
הדבר נכון בעיקר כלפי המפלגה הלאומית ליברלית, מפלגתי הליכוד, לה עמדות ברורות ביחס לזהותה של מדינת ישראל ולחשיבותה של העליה. למעשה, מבצעי העליה הגדולים ביותר שבוצעו בעשורים האחרונים הובלו בידי מנהיגי הליכוד. אך לצד חשיבות העליה, מתוך העמדות הברורות והמוצקות עלינו לקדם מדיניות לאומית ברורה ביחס ליהדות התפוצות.
קידום מדיניות לאומית צריך להתנהל בכמה זירות בו זמנית. אל מול אתגר ההמשכיות יש לפעול ליצירת פורום סובסידיה עבור החינוך הפרטי היהודי, שעלותו הגבוהה מהווה מחסום בפני יהודים רבים. אתגר הקשר לישראל הינו מרכיב קריטי בחיזוק הזהות היהודית והציונית ועל ישראל לקדם תכניות חדשות שמביאות את ישראל לקהילות לצד הבאת כמה שיותר צעירים לישראל. אל מול ההתרחקות בין הריכוזים היהודים בעולם, ממשלת ישראל צריכה לחזור ולהיות כתובת רלוונטית וזאת תוך יצירת זירות פעולה משותפות שבהם בני התפוצות יהיו שותפים בפרוייקטים לאומיים בישראל ובקהילותיהם מתוך הבנה כי מעורבות יוצרת שייכות. חיזוק חוסנן של קהילות להתמודד עם איומי האנטישמיות הגוברים. זאת לצד עידוד עליה בין היתר במטרה שייהודי העולם יבקשו לעלות לישראל לא מתוך אילוץ או צורך אלא מתוך רצון ובחירה.
על מנת לקדם זאת יש להבין כי משרד לעליה וקליטה ומשרד התפוצות הם ראשי החץ הממשלתיים ליישום מדיניות לאומית אחראית וקשובה לאתגרי התפוצות. אך מזה שנים רבות הם נחשבים משרדים לא פופולאריים שתקציבם זעום והשפעתם קטנה. השינוי חייב להתחיל ביצירת סדרי עדיפויות חדשים שיגדילו את תקציבי המשרדים הללו.
אלו מספר דוגמאות מיני רבות אך לשם קידום תכניות יש להתחיל מרעיון מסדר.
ביסודה של התפיסה הלאומית ליברלית עמדות ציוניות ברורות לצד זיקה טבעית חזקה ליהודי התפוצות מתוך ערבות הדדית. מהבסיס הזה צריך לקדם בניית גשרים חדשים עם אחינו שבתפוצות. האתגר הזה מונח לפתח כולנו והגיעה השעה ליישמו.
הכותב משמש כיו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית מטעם הליכוד