כשבן גוריון הקים את משרד הבטחון, מטרתו היתה להקים מסגרת שתטפל בכל המעטפת האזרחית והכלכלית של פעילות הצבא.
הוא בחר כמנכ"ל אדם ללא רקע צבאי, אבל בעל הבנה בתכנון ואסטרטגיה וגם תובנה פוליטית בריאה - שמעון פרס ז"ל. את תפקיד שר הביטחון שמר לעצמו - במקביל לתפקיד ראש הממשלה.
תפקידו של שר הביטחון בהכוונת הצבא בפיקוח על פעילותו ובדאגה לתקציבו. אין בהגדרת התפקיד שום עניין במינוי רמטכ"ל-על. נהפוך הוא, מאחר ובצבא כמו בכל ארגון הירארכי, יש סכנה מובנית של חשיבה מונוליטית, הרי שיש יתרון גדול לשר שבא מחוץ למערכת ובלבד שהוא מגיע עם יכולות עשייה וביצוע ועם כוח פוליטי.
ההסטוריה הקצרה של מדינת ישראל מציבה שורה ארוכה של שרי ביטחון אזרחים, שעשו חיל בתפקיד וקידמו את צה"ל משמעותית. שמעון פרס והיכולות המיוחדות, משה ארנס, עם פיתוח מערכות ההגנה האווירית, הקמת מפקדת חילות השדה ומערך המסוקים, עמיר פרץ וכיפת ברזל ועוד.
אז בשאלה מה עדיף, אזרח או גנרל- התשובה שלי קצרה וברורה. אזרח עם ראש פתוח ויכולת ביצוע מוכחת - עדיף.
עניין אחר, הוא מימוש מדיניות. משרד הבטחון משפיע באופן ישיר על האחיזה היהודית ביהודה ושומרון. הוא משפיע גם על חינוך הנוער באמצעות המכינות הקדם צבאיות וגרעיני הנח"ל. שלא לדבר על תחנת הרדיו הנמצאת בתחום אחריותו.
חלק מהותי מהחזרת המשילות - עובר דרך אותן תחנות ולכן דרישתו של סמוטריץ׳ לתפקיד יש מאחריה היגיון נכון ובריא.
הכותב הוא תא"ל במיל', כיהן כרל"ש סגן הרמטכ"ל וכעוזר הרמטכ"ל