הימים הקרובים במשא ומתן הקואליציוני הם קריטיים לציונות הדתית. נתניהו מנסה לתמרן את הציונות הדתית למקום שהוא אוהב: חלשה ומורתעת. "לציונות הדתית יש לב גדול - ומוח קטן", זוכרים?
את הניסיון ב-2013 לדחוק את "הבית היהודי" מחוץ לקואליציה, אחרי שסגר קודם כל עם ציפי לבני ונתן לה סמכויות מדיניות מופלגות כשרת משפטים - יש מי שכנראה רוצים לשכוח.
אריה דרעי ונתניהו משלבים ידיים כדי שהציונות הדתית תסתפק בתיק החינוך בלבד - המשרד המסואב ביותר בממשלה, עם שיעור אפסי של גמישות תקציבית. נשלט על ידי ועדים בניחוח מאפיוזי-משהו, עם הסכם שכר חדש ולא-חוקי, שהשבירה המתבקשת שלו תוביל להשבתה ארוכה של המשק כולו. וכבונוס, אולי הציונות הדתית תזכה גם בתיק להגנת הסביבה…
דרעי, במקביל, מכוון למשרדים החשובים והגמישים ביותר: האוצר - בו יוכל להכווין מדיניות שמאל מופקרת; משרד הנגב והגליל - שהתקציב שלו גמיש כמעט לחלוטין ודרכו אפשר להעביר תקציבי עתק לאנ"ש; ומשרד הדתות - בו הוא יפעל "להחזיר עטרה ליושנה", דהיינו: להרחיק כל דתי-לאומי מתפקידי מפתח, להדיח את הרב בניהו ברונר מראשות מערך הגיור, למנות שני רבנים ראשיים חרדים, אחד מהם כמובן יהיה נצר למשפחת יוסף - ולנעול לחלוטין את היכולת לשפר את רפורמת הכשרות.
אנחנו כבר יודעים מה יקרה, כשבצלאל יעמוד על שלו-שלנו: שליחים יידחפו בהולים לרבנים וראשי הישיבות. בטלגרמים נקרא תדרוכים ארסיים על חוסר אחריות. ח"כ בכיר מהליכוד ירעים ברשת ב׳ ש"סמוטריץ׳ ידרוש את ראשות הממשלה", בערוץ טלוויזיה "ימני" וברדיו "של ההתיישבות", יידעו לספר כמה חצופות ומנותקות הדרישות להשפעה ושליטה בכל תחומי החיים הדתיים, הכלכליים והבטחוניים - והכל כמובן אחרי ברכת "לשמוע קול שופר", בשם ומלכות.
לא בחרתי בבצלאל סמוטריץ׳. אני שייך למיעוט לא-קטן בציונות הדתית שהעדיף להצביע אידאולוגית - ולא לתת את הקול לרשימה אליה צריך להצביע עם אטמים באף. אבל המצב כיום הוא שבצלאל סמוטריץ׳ הוא-הוא המייצג שלי בכנסת: אידאולוג, ימני, דתי-לאומי, חדור-שליחות, ביצועיסט - לא נשלט על ידי קבוצות כח קטנות במפלגות כמו הליכוד, ולא חלק ממפלגה שבחרה לשבת באופוזיציה עם השמאל ובל"ד. וזה גם ברור שבצלאל סמוטריץ׳ מייצג את הציבור הרחב בציונות הדתית, יותר מנציג הר המור, ויותר מאדם שצריך להסביר שהוא "התמתן".
בצלאל, יש לך מנדט לקפל את ביבי ודרעי. אם צריך, תמשוך את המו"מ גם 42 ימים. אנחנו נספוג עוד חודש וחצי עם לפיד כראש ממשלה. לא בטוח שהדיירים ברחוב עזה יצליחו לספוג זאת. אם צריך - אל תחתום על הסכם קואליציוני. שנתניהו יגיע להשבעת הממשלה ויגלה שאין לו 61 בעד, או שיש 61 שייתנו אמון - אבל אין חקיקה בכנסת, אין תקציב, אין התגברות. אם צריך, אז שנתניהו יחזיר את המנדט, ויקבל אותו שוב אחרי 61 חתימות של חברי כנסת.
בצלאל - תעשה מה שצריך, אבל אל תפקיר את הציונות הדתית ל-4 וחצי שנים של דחיקה לקרן זווית.