אחת הגזרות המשפטיות שָנולדה בראשם של חכמי הפרקליטות לפני קרוב ל-20 שנה היא, שהסטיקר 'אין ערבים אין פיגועים' יש בו גזענות והסתה ועבירה על החוק.
הפרקליטות פעלה בהנחייתו של אליקים רובינשטיין היוהמ"ש דאז, וזאת בנימוק שישנם הרבה ערבים טובים ונחמדים שפגיעה ביהודים אינה כלולה בתוכניותיהם ואינה אהודה עליהם.
בגין שימוש בסטיקרים כאלה הוגשה תביעה כנגד איתמר בן גביר בתשס"ח בבית המשפט המחוזי בירושלים והוא יצא בשן ועין. פרטי הפסיקה והענישה אינם חשובים לענייננו. הייתה זו דוגמה אחת למדיניות של סתימת פיות כלפי הציבור הלאומי.
לפני שנתמקד בנוסח הסטיקר, כדאי להעיר דבר מה בסוגיית 'מיהו יהודי' שבכותר לעיל ואסתפק בציון העובדה שהמקהלה המשפטית בניצוחו של אהרן ברק משדרת ברגיל, אי נוחות להדגיש את יהודיותה של מדינת היהודים ואת צדקת דרכה, ומאידך גיסא מעצימה את זכויות הערבים ואת צדקתם במידה זו ואחרת. כמות משמעותית של פסיקות בג"ץ שָתלה את התפיסה הרופסת וההזויה הזו בלב החיים הציבוריים בישראל.
בסוגיית 'מיהו ערבי' אבקש להציע תיקון לשון עוקף מכשולים. המדובר הוא בכך שפעולות הטרור לאורך השנים, שכיחות ביותר בחברה הערבית או המוסלמית, בהשוואה לפעולות טרור בידי חברות וקבוצות אחרות - ומכאן עולה המסקנה שיסודות שונים בתרבות הערבית או המוסלמית מהווים מצע גידול להתנהלות שיטתית ברברית כזו, מה שמצריך חשבון נפש אצלם וטיפול דחוף באלמנטים הללו.
אולם במאמץ שלא להכליל, ובכדי שלא יתפרש הדובר כמי שמעליל עלילות על ערבים ומוסלמים ישרי דרך, ולמען לא ייגרר טיפוס בלתי מאוזן לתגובה פשטנית גורפת ואלימה - הריני מגיש בזה על השולחן הציבורי הצעה לשימוש במונח חדש ומצומצם, שיסמֵן את הטרוריסטים ותומכיהם בחברה הערבית והמוסלמית – ורק אותם! המונח החדש יתאפיין בהכפלת ההברה האחרונה במלה: 'ערבִיבִי' במקום ערבי, 'מוסלמִימִי' במקום מוסלמי, וכן בכל התבטאות ממין זה. מעתה מי שיפרסם סטיקרים עם הכיתוב 'אין ערביבים אין פיגועים' תצטרך הפרקליטות להפעיל מחשבה יצירתית במיוחד בכדי לגבש כתב אישום כנגדו. מנהיגי וחכמי הערבים והמוסלמים נזקקים גם הם ללוליאנות מחשבתית בבואם להסביר ששכיחות הטרור בחברוֹת הללו היא פרי המקרה בלבד.
באמצעות שימוש במונח זה, יבטא היהודי הכואב והצודק והגאה, בפה מלא ובשפה צלולה ונוקבת, את רחשי ליבו הגואים מול אויב ומתנכל. מאחר ולטרוריסטים הללו מטרה ורקע משותפים, יהיה זה נאיבי ומוזר ואפילו פתולוגי להשתמש באופן בלעדי במונח מנותק ומרוחק - "טרור". ומנגד, מגמתה של השפה הצלולה היא לעורר ולהמריץ את הטיפול ההולם ברוצחים המוסלמים ואוהדיהם, ובפורעים הערבים ותומכיהם - נושא ה'בוער' בחודשים אלו ממש.
בדרך זו, לערבים ומוסלמים ידידי ישראל המתגוררים בה, לא תהיה עילה לתרעומת והרגשת עלבון בגין ההכרזות "אין ערביבים אין פיגועים", שהרי המונחים 'ערביבים' או 'מוסלמימים' מוציאים במפורש את ידידי ישראל, מתחומן של הגדרות אלו המציינות את האויב הערבי-מוסלמי, בלבד. ואדרבה, ידוע הרי לכל מי שדר בארצנו, שנפש יהודי הומייה רוצה מאוד לתגמל את קבוצות ידידי ישראל הללו ולהעדיפם בזכויות מגוונות מתוך חמימות והערכה כנים, כראוי לאחים לנשק וחברים לשיתוף פעולה נאה, וערביותם או מוסלמיותם אינה מקלקלת את השותפות האמיצה עימם לאורך השנים.
(מונחים המאופיינים בהכפלת ההברה האחרונה, יהיו נוחים לשימוש לא רק לא במישור הלאומי-ביטחוני אלא גם בהיבטים אחרים. למשל, שכיחותה של מחלה מסוימת, רמת השכלה, אינטליגנציה, רמה כלכלית וכו', כך שהכללתם בשפה המדעית - כגון גרמנינים, אמריקנינים, צרפתיתים, חיפאיאים, ירושלמימים - תביא תועלת מחקרית).
בהירותם וחדותם של מונחים מסוג זה מטהרת את האוויר הפומבי מעמימות וטשטוש פוסט מודרניים שסודקים קשות את הזהות הלאומית במדינות אירופה למשל, אף שלא מתנהלת שם מלחמת נרטיבים מול המוסלמים.
בישראל גדלה הסכנה, שכן בישראל מתכסה הפוסטמודרניזם ( במודע או שלא במודע) במסווה של דקדוקי צדק כלפי שכנינו הערבים. השימוש במונחים שהצענו גם ישחרר את חפֵצי החיים שבינינו, מהתחסדות משפטית עבֵשה המייבשת את כוחות החיים וחיוניותם, וכופתת את השפה הפרטית והלאומית באזיקי ודקדוקי עניות משפטיים כמעֵין Legal o.c.d (=כפייתיות משפטית).
ואגב, מי שיאמר "אין בג"צ, אין פיגועים" דבריו אינם נכונים, אולם הנוסח: "בלא בג"צ והמערכת המשפטית, היו מצטמצמים הפיגועים באורח בלתי שולי" מקובל עלי, ולצערי הוא מדויק ומזעזע - כמילותיו הספונטאניות של השופט מישאל חשין (מאי 2005): "השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני הייתי ברוב".
עכ"פ זה הזמן להעתיק מונחים אלה שהצענו, לשימוש שגרתי ומקובל. אני ואתה נשנה את העולם ובא לציון גואל.