וועדת חוקה חוק ומשפט קיימה היום דיון בשאלת השימוש של איש ציבור בזכות השתיקה. בדיון טען יו"ר הכנסת ראובן ריבלין כי יש במדינת ישראל "סימביוזה בין התביעה, המשטרה והתקשורת".
ריבלין כינה את הקשר במשולש זה כ"מדורת שבט". "אדם יכול למצוא את עצמו בחקירה ובאותה שעה ממש לראות על מרקע הטלוויזיה איך מצטטים את דבריו, שהוא כאילו אומר באותה שעה בחדר החקירה. ובסופו של דבר עוד מאשימים אותו שהוא המדליף, אמר ריבלין בלעג.
כתבנו בכנסת חגי סרי לוי מדווח כי את דבריו אמר רבלין תוך שהוא מעיד בהתרגשות על עצמו כנחקר "אוי לו לאדם פשוט שאינו עורך דין ונאלץ להתמודד מול חקירה", אמר יו"ר הכנסת תוך שהוא מציין שהוא עצמו לא השתמש בזכות השתיקה, על אף שהוא תומך בקיומה. ריבלין קבל על ליקויים קשים במערכת התביעה בישראל שזכות השתיקה יכולה להוות הגנה מפניהם.
לעומת דברים אלה תקף יו"ר וועדת החוקה חבר הכנסת מיכאל איתן את השימוש שעשה חבר הכנסת יצחק הרצוג בזכות השתיקה. לטענת איתן הרצוג "עמד בראש מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה". איתן גם תקף את המשטרה הפרקליטו והתקשורת באיפה ואיפה, "איפה היו הכותרות בעניין הרצוג?" שאל איתן "איך נתנו לו כלי התקשורת לשתוק? איך לא הצליפו בו?" עם זאת טען איתן כי בדיון בסוגייה יש פוליטיזציה של הנושא, כשכל צד מתעלם מהמתרחש במחנהו, ומבליט את שבמחנה האחר. איתן טען עוד כי זכות השתיקה הינה "אור ירוק לחיסול שלטון החוק בישראל".
לדעתו של איתן הצטרף גם השופט בדימוס אורי שטרוזמן שאמר כי לדעתו יש לבטל את הזכות הזו שכן היא מגינה על העבריינים. שטרוזמן פרס את משנתו בנאום ארוך ומנומק, "אין סיבה שהמדינה תתחשב בקשייו של העבריין", דברי שטרוזמן.
לעומת דברים אלו תקף חבר הכנסת רוני בראון את דעתו של ח"כ איתן באומרו כי עצם קיום הדיון בסוגייה, על אף שנקבע מבעוד, מהווה שיבוש הליכי משפט שכן יש בו אקטואליזציה והשפעה על דיון ציבורי בעצם קיום הדיון המשפטי. בראון כינה את דעתו של השופט שטרוזמן "תפיסה חד מימדית וצרה. בעבר כבר הורשעו חפים מפשע כיוון שלא ידעו לשתוק".
יצויין כי בעניין הדרישה לפיטוריו אישי ציבור בעת דיון משפטי בעניינם, אמר השופט בדימוס שטרוזמן כי רק שופט על פי תשתית ראייתית יכולה להביא לפיטוריו של איש ציבור. יו"ר הכנסת ריבלין תמך בדעתו זו.
נציב שירות המדינה שמואל הולנדר שהשתתף אף הוא בישיבה אמר כי לא מן הראוי לאישי ציבור להשתמש בזכות השתיקה. לדעתו זו הצטרפה גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה.
יושב ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג תקף את מעורבות התקשורת בחקירת אישי ציבור. "ראשי ממשלה, ואני מדגיש ראשי ולאו דווקא ראש ממשלה, משתמשים בזכות השתיקה כעיר מקלט לטובת עושרם האישי", אמר בורג.
בסיכום הישיבה החליטה הוועדה כי אמנם לא מן הראוי לאישי ציבור לעשות שימוש בזכות השתיקה, אך אין למנוע אותה מהם. הוועדה קבעה כי "במדינה דמוקרטית יש לקיים משטר איכותי המקפיד על טוהר מידותיהם של עובדיו ונבחריו".
(ע"ב)
ריבלין כינה את הקשר במשולש זה כ"מדורת שבט". "אדם יכול למצוא את עצמו בחקירה ובאותה שעה ממש לראות על מרקע הטלוויזיה איך מצטטים את דבריו, שהוא כאילו אומר באותה שעה בחדר החקירה. ובסופו של דבר עוד מאשימים אותו שהוא המדליף, אמר ריבלין בלעג.
כתבנו בכנסת חגי סרי לוי מדווח כי את דבריו אמר רבלין תוך שהוא מעיד בהתרגשות על עצמו כנחקר "אוי לו לאדם פשוט שאינו עורך דין ונאלץ להתמודד מול חקירה", אמר יו"ר הכנסת תוך שהוא מציין שהוא עצמו לא השתמש בזכות השתיקה, על אף שהוא תומך בקיומה. ריבלין קבל על ליקויים קשים במערכת התביעה בישראל שזכות השתיקה יכולה להוות הגנה מפניהם.
לעומת דברים אלה תקף יו"ר וועדת החוקה חבר הכנסת מיכאל איתן את השימוש שעשה חבר הכנסת יצחק הרצוג בזכות השתיקה. לטענת איתן הרצוג "עמד בראש מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה". איתן גם תקף את המשטרה הפרקליטו והתקשורת באיפה ואיפה, "איפה היו הכותרות בעניין הרצוג?" שאל איתן "איך נתנו לו כלי התקשורת לשתוק? איך לא הצליפו בו?" עם זאת טען איתן כי בדיון בסוגייה יש פוליטיזציה של הנושא, כשכל צד מתעלם מהמתרחש במחנהו, ומבליט את שבמחנה האחר. איתן טען עוד כי זכות השתיקה הינה "אור ירוק לחיסול שלטון החוק בישראל".
לדעתו של איתן הצטרף גם השופט בדימוס אורי שטרוזמן שאמר כי לדעתו יש לבטל את הזכות הזו שכן היא מגינה על העבריינים. שטרוזמן פרס את משנתו בנאום ארוך ומנומק, "אין סיבה שהמדינה תתחשב בקשייו של העבריין", דברי שטרוזמן.
לעומת דברים אלו תקף חבר הכנסת רוני בראון את דעתו של ח"כ איתן באומרו כי עצם קיום הדיון בסוגייה, על אף שנקבע מבעוד, מהווה שיבוש הליכי משפט שכן יש בו אקטואליזציה והשפעה על דיון ציבורי בעצם קיום הדיון המשפטי. בראון כינה את דעתו של השופט שטרוזמן "תפיסה חד מימדית וצרה. בעבר כבר הורשעו חפים מפשע כיוון שלא ידעו לשתוק".
יצויין כי בעניין הדרישה לפיטוריו אישי ציבור בעת דיון משפטי בעניינם, אמר השופט בדימוס שטרוזמן כי רק שופט על פי תשתית ראייתית יכולה להביא לפיטוריו של איש ציבור. יו"ר הכנסת ריבלין תמך בדעתו זו.
נציב שירות המדינה שמואל הולנדר שהשתתף אף הוא בישיבה אמר כי לא מן הראוי לאישי ציבור להשתמש בזכות השתיקה. לדעתו זו הצטרפה גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה.
יושב ראש הכנסת לשעבר אברהם בורג תקף את מעורבות התקשורת בחקירת אישי ציבור. "ראשי ממשלה, ואני מדגיש ראשי ולאו דווקא ראש ממשלה, משתמשים בזכות השתיקה כעיר מקלט לטובת עושרם האישי", אמר בורג.
בסיכום הישיבה החליטה הוועדה כי אמנם לא מן הראוי לאישי ציבור לעשות שימוש בזכות השתיקה, אך אין למנוע אותה מהם. הוועדה קבעה כי "במדינה דמוקרטית יש לקיים משטר איכותי המקפיד על טוהר מידותיהם של עובדיו ונבחריו".
(ע"ב)