"נולדתי למשפחה מסורתית של יוצאי פרס", אומר שלמה גולברי, 50, נשוי ואב לשמונה המתגורר בירושלים, עובד במחלקת גיוס הכספים של ישיבת 'הר המור' ובעלי חברת 'ונתנו' לגיוס המונים. "אבא היה איש עסקים בפרס ובארץ עבד כפועל בבית חרושת 'ויטה', ואמא הייתה עקרת בית לפני שעלתה אבל בארץ עבדה כמנקה בבתי ספר. "גדלתי בנווה שרת - שכונה בצפון תל אביב שגרו בה לא מעט מזרחיים, בתיכון למדתי בצייטלין ולאחר מכן התגייסתי לצנחנים. הבית שלנו היה מחובר למסורת אבל לא היינו דתיים, ובאופן מפתיע ההורים שלחו אותי לבית ספר דתי בניגוד לשאר אחי. "בזכות העניין הזה הייתי מסורתי פלוס מגיל צעיר, והסמן הדתי בבית. למשל, הייתי רואה איתם טלוויזיה בשבת, אבל אני לא הייתי מדליק ומכבה אותה. בשלב מסוים גם ביקשתי שתהיה אצלנו פלטה בשבת. זה לא היה קל, אבל בסופו של דבר הם זרמו איתי. יחד עם זאת ולצד חיבוב המסורת הייתי גם תל אביבי שמסתובב במקומות מפוקפקים, וחייתי בשלום עם שני הצדדים האלה שהיו בי. הייתי שובב, ונשארתי שובב עד היום. דבר נוסף שחיבר אותי ליהדות היה שבן דוד שלי - הרב נתן חי - למד ב'מרכז הרב', ומאוד הערכתי אותו. בנוסף לכך מאוד אהבתי את הטבע, עשיתי סנפלינג בכל רחבי הארץ, וחלמתי להיות חקלאי ורועה צאן". פרחים בקנה "אחרי הצבא החלטתי לטוס לטיול במזרח הרחוק, וקצת לפני הטיסה התארחתי אצל הרב נתן חי בן דודי והוא המליץ לי ללמוד כמה חודשים על היהדות לאחר שאחזור. בטיול נפעמתי מנפלאות הטבע, היו לי רגעי רוממות גדולים, וגם כשהיו לי ניסיונות מאוד גדולים לא חיללתי שבת. "אחרי שחזרתי הגעתי למכון מאיר כי רציתי ללמוד יותר על היהדות, ומשם להמשיך הלאה לעבר החלום שלי להיות רועה צאן. כשהגעתי למכון נפתח לי עולם של מחשבות וחוויות שלא נחשפתי אליו עד אז, וזה ריתק אותי. עם הזמן שחלף הלימוד במכון קסם לי יותר ויותר, ולאט לאט גם נוצרה חבורה מאוד מגובשת של אנשים שהגיעו למכון בערך באותו זמן. "מעבר לחוויות שעברנו במכון, גם עשינו כל מיני דברים יחד. למשל, אחרי רצח רבין היינו יורדים בסופי שבוע לרחובות בתל אביב וחילקנו לאנשים פרחים. רצינו לאחות את השברים בין הדתיים לחילוניים שהיו אז, אבל בגלל המתח והכעס הגדול לא פעם גם קיבלנו תגובות לא נעימות. על כמה חברים שלי ממש צעקו באחת הפעמים שיסתלקו משם". שלמה גולברי בצעירותו צילום: ללא קרדיט מתי הבנת שמעבר להכרת היהדות מעט יותר לעומק אתה רוצה לעשות שינוי משמעותי בחייך? "בהתחלה חשבתי שאכן אגיע לתקופה קצרה כדי להכיר את היהדות מעט יותר, אבל די מהר קלטתי שזה לא מה שנכון עבורי. הבנתי שאם אני רוצה להיות אמיתי עם עצמי זה לא יכול להיגמר תוך חודש-חודשיים, ואכן היה שלב שבו החלטתי שאני רוצה להמשיך ללמוד. הייתי מאוד מחובר לרב שרקי ולרב יואב מלכה, ואחרי שנה במכון התחלתי גם להיכנס לשיעורים של הרב אלישע וישליצקי זצ"ל וללמוד גמרא. אחרי שנה וחצי במכון דחפו אותי לצאת לשידוכים, בי זה לא בער אבל הסכמתי, והשידוך השני היה בול פגיעה. הציעו אותי לבחורה מסוימת, היא חשבה שזה לא מתאים והציעה אותי לחברה שלה, שהיום היא אשתי. "אחרי החתונה רציתי להמשיך ללמוד במכון כאברך, אבל לא ידענו איך נצליח לעשות את זה. מחירי הדיור בירושלים כידוע לא כל כך זולים. באחד המפגשים שהיו לנו לפני החתונה עם הרב צוהר - הרב של אשתי מאולפנת כפר פינס - סיפרנו לו על העניין והוא דחף אותנו לא לוותר על זה למרות הקשיים. ברוך ה' לא ויתרנו, מצאנו דירת חדר בגבעת שאול, אשתי הייתה מורה מתחילה ואני בסופי שבוע הייתי מנקה חדרי מדרגות וכך התפרנסנו". לפעמים חלומות מתגשמים "לאחר החתונה למדתי עוד כשנה במכון", ממשיך שלמה, "ולאחר מכן עברתי לישיבת 'הר המור', שנוסדה רק מספר חודשים לפני כן. היינו קשורים לרב צוקרמן, והתחלתי ללמוד בשיעור שלו בהר המור. החברותא שלי ואני נבחנו אצלו, התקבלנו, וסך הכל למדתי שם כעשר שנים. גרנו אז בקרית יובל, גם בתקופה הזו התפרנסתי מניקיון חדרי מדרגות, ובשלב הזה כבר היו לי כמה בניינים שהייתי מנקה בכל יום שישי. אחרי חמש שנים בישיבה כמה חבר'ה התעניינו ברכישת בתים בהר חומה, ולמרות שלא כל כך היינו בעניין מצאנו את עצמנו קונים שם דירה. פחות או יותר בשלב הזה גם הצטרפתי לתכנית ליווי נערים שלמדו בבית ספר 'אורט ספניאן' בירושלים. הייתי מאוד קשור לתכנית הזו, השקעתי בה מאוד ולאחר זמן מסוים גם ריכזתי אותה. "זמן קצר לאחר מכן הרב אריאל אדרי עבר לשכונת הר חומה, והיינו שותפים בהקמת תלמוד התורה החדש שפתחנו בשכונה. יחד עם זאת, לפני כחמש שנים החלטנו לעשות שינוי, והתחלתי לעבוד בעולם העסקי ובמקביל לכך אני גם משמש כיו"ר המנהל הקהילתי בהר חומה. גם על מה שאני עושה כיום, כמובן, למכון יש השפעה רבה. "מכון מאיר השפיע על החיים שלי מאוד ובמגוון אופנים. החברים שלי מהמכון הם חברים טובים שלי עד היום, וזו מתנה אדירה עבורי. ובכלל, את כל העולם הרוחני שלי אני חייב למכון. למשל, בשיעורים של הרב אלישע זצ"ל קיבלתי רצון גדול להופיע את הקדושה בעולם בצורה טובה וישרה, ועכשיו אני משתדל לעשות זאת בעולם העסקי. ברוך ה' אנחנו זוכים לעשות דברים גדולים, ואחד הדברים שהכי משמחים אותי הוא לקחת חלומות של קהילות וארגונים שונים ולהעלות אותם על דרך המלך. ויחד עם זאת, כמובן, להצליח לחשוף ברבים בזכות כך את הלב הטהור של עם ישראל. גם קהילות קטנות מצליחות לאסוף סכומי כסף גדולים מאוד, וזה מדהים לראות את ההשפעה האדירה שיש לעניין הזה על גאולתנו שאנחנו כל כך מייחלים לה". -- לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן לתכנים נוספים מבית ערוץ מאיר לחצו כאן