האפשרות למינוי בצלאל סמוטריץ' לשר ביטחון, מעלה לשיח הציבורי את השאלה האם שר ביטחון יכול להגיע מרקע אזרחי. על כך שוחחנו עם האלוף במיל' גרשון הכהן
בפתח תשובתו לשאלה זו מציין האלוף במיל' הכהן כי "זו שאלה שיכולה הייתה לעלות גם בלי המועמדות של בצלאל סמוטריץ'. זו שאלה שדנו עליה גם בעבר. לדיון שעולה כעת יש שם פרטי וכתובת ששמם בצלאל סמוטריץ".
באשר לשאלה העקרונית משוכנע הכהן כי שר ביטחון לא חייב להיות בהכרח גנרל בדימוס. הוא מזכיר כי "בן גוריון לא היה יותר מרב"ט, חייל בסיסי בלי הכשרה צבאית, אבל הוא למד ורכש את העליונות שלו על הדרג הצבאי. זה קורה גם בארה"ב, שם מזכיר ההגנה אינו איש צבאי. דונלד רמספלד היה מופת של יכולת אחרי אסון התאומים. הוא הביא חשיבה מחוץ לקופסא".
עם זאת סבור הכהן כי ההתנגדות לבצלאל סמוטריץ' אינה נובעת מהיותו אזרח אלא מסיבות אחרות אותן הוא מפרט, והראשונה שבהן היא ש"אנחנו מצפים ששר הביטחון יהיה דמות שרבים מקבלים אותה כדמות של מופת. ההתגייסות לצה"ל היא עניין חברתי בישראל, ומי שעומד בראש המנגנון שמגייס לצה"ל אמור להיות סוג של מופת בסוגיה הזו, וכאן יש על סמוטריץ' סימן שאלה שלא פשוט לו להתמודד אתו, וגם לי קשה להגן עליו", אומר הכהן וממליץ לכולנו שלא להתייחס לעצם המוכנות של העם בישראל להתגייס לצבא כמובנת מאליה.
"השאלה השנייה והלא פחות מעניינת נוגעת לכך ששר ביטחון מגיע עם סדר יום ולא מדובר באדם שרק עושה סדר בין מבצעים שמובאים אליו ומאשר. לכל שר ביטחון יש השקפת עולם וברור שהתומכים בו מבקשים שהוא יבוא עם העניינים שכואבים לנו, כלומר הסמכות של שר ביטחון לכל ענייני יהודה ושומרון. כאן צריך להדגיש שההתנגדות אליו היא עניינית. מעטים מביאים את ההתנגדות הזו שהיא התנגדות לגיטימית לשאלת סדר היום של משרד הביטחון. אלעזר שטרן אמר אתמול שהחשש הוא שהוא מגיע למשרד עם אג'נדה מגזרית. מי שיושב במשרד הזה חייב ליצור בכל יום אמון של העם בכך שהוא פועל למען עם ישראל בכללותו, והאמון הזה הוא שנמצא במרכז הדיון".
עוד מוסיף הכהן סוגיה אסטרטגית הנגזרת ממינוי שכזה ומציין את פרשנותו שלו למונח 'לא תעלו בחומה', מונח שלהבנתו פורש באופן לא נכון כאיסור לעלות לארץ ישראל, בעיקר על רקע חובת ההתעוררות מלמטה הידועה בספרות חז"ל הקדומה. הפרשנות שלו למונח זה היא שלא ללכת מול חומה בצורה אלא לחלחל בסדקים ולעקוף חומה אם היא ניצבת מולנו.
ההקשר הרלוונטי למינוי אפשרי של סמוטריץ' לכהונת שר הביטחון הוא בעיני האלוף הכהן ש"מאותו רגע שבו ברור לנו שהאמריקאים מתנגדים באופן מוחלט להתפתחות ביהודה ושומרון – באחרונה יצא מסמך חתום על ידי ביידן על המגמות החדשות במזרח התיכון, ובו נכתב על המזרח התיכון שהם חותרים לפתרון שתי המדינות על גבולות 67'. כשזו המטרה שלהם ואנחנו שמים שר שמיד יצטרך לממש את מלוא המאוויים שלנו, אנחנו נכנסים למאבק חזיתי וגלוי, ולפעמים כדאי לנקוט בדרכו של האר"י הקדוש שמספרים עליו שבחר לעלות לצפת כדי לבלבל את הסטרא אחרא, להפיג את ההתנגדויות. הערמה התחבולנית מחייבת שלא לעשות מעשים שמעוררים התנגדויות שחוסמות את היכולת להתקדם".
הכהן מסכים לחלוטין לכך שמי שמתווה את הדרך הוא ראש הממשלה ולא שר הביטחון, ומעיר כי הוא "לא פוסל אותו בגלל כל זאת, אבל אני מצפה ממנו להבין את מכלול השיקולים האלה וגם להבין שאם אנחנו מצפים שאחרי התפנית בבחירות נוכל לפרק את כל החסמים ביהודה ושומרון, המשמעות היא שנפעל כמו פיל בחנות חרסינה ונפיל את התקרה. האילוצים וההתנגדויות קיימים בענק וחייבים תבונה וחכמה גדולה".
עוד מעיר הכהן כי "יש משרדים שהם לא משרד הביטחון ואפשר לעשות בהם הרבה, כמו משרדי החקלאות, השיכון, הפנים ועוד. לפעמים דווקא שר הביטחון, על אף יוקרתו, הוא השר הכי מוגבל. זו הסיבה שליברמן פרש. הוא היה שר ביטחון מצוין אבל הוא הרגיש שהוא חניך תורן וראש הממשלה הוא שמכתיב והקבינט מונע ממנו לפעול. אין כמו שר ביטחון הנתון תחת הביקורת של כולם וחופש הפעולה שלו מאוד מוגבל".
עוד שאלנו את הכהן אם כאלוף בצה"ל הוא סבור שאלופי המטכ"ל יכילו אדם כמו סמוטריץ' כשר ביטחון כפי שהיו מקבלים ומכילים שר ביטחון שהיה בעברו גנרל. "לזכות המטה הכללי אומר שהם יודעים את מקומם בציות המוחלט לדרג המדיני. בוודאי הם יקבלו אותו, אבל מעשית יכול להיות קושי, כי לא קל לקחת פרדיגמה של מערכת מבוססת ולהפוך אותה על פיה. הדברים הללו קורים בדיאלוג ולא בכוח. גם כשהם יצייתו, אם הם לא ימלאו בתוכן את הנימים שבהם אין לשר ביטחון פיקוח, זה לא יעבוד כראוי. צריך להכיר את המערכת הסבוכה והמורכבת הזו".