הרבנית רבקה צ'יקוטאי התארחה באולפן ערוץ 7 לשיחה על הספר שכתבה יחד עם איתמר אדלשטיין על בית אביה הרב עובדיה יוסף זצ"ל שיצא תחת הכותרת "בית יוסף – הרב עובדיה יוסף – הסיפור שלא סופר" בהוצאת ידיעות ספרים.
צ'יקוטאי סיפרה כי מטרת הספר היא להביא דווקא את הצד הפחות מוכר של בית אביה. "הספר 'בית יוסף' שונה מכל מה שכתבו על אבא שלי כי הוא מספר על המשפחה. כשאני באה לספר על אבא שלי אני מרגישה כמו סולם גבוה שראשו מוצב בשמיים ורגליו בארץ. כולם יודעים על סולם שראשו בשמיים - התורה שלו, ההלכות שלו - אבל רק אנחנו הילדים יכולים לספר את הרגליים שבארץ - כי גדלנו על ברכיו".
"כשמדברים על המשפחה חייבים לציין את אמא שהיתה הרוח החיה בבית והעריצה את מפעל חייו של אבא. ינקנו ממש מגיל אפס את ההערצה למפעל חייו. הסתובבנו בבית, 11 ילדים, בשקט בשקט. 'אבא לומד' היתה מילות קודש שכולנו גדלנו עליהם. שיחקנו בשקט, גדלנו בשקט, רבנו בשקט", מוסיפה הרבנית צ'יקוטאי.
לדבריה היא קיבלה את הגיבוי של אביה כבר מגיל צעיר. "בבית יעקב עברתי שנים מאוד קשות. בזמננו לא קיבלו את כל הבנות הספרדיות בבית הספר ואני הייתי מבנות המזל שכן התקבלו. היו שלוש בנות ספרדיות בכיתה. כשהגענו לגיל מצוות, אבא כתב מכתב לסמינר, שהוא מבקש שנתפלל בסידור מהנוסח שמתפללים בבית ולא מהנוסח של בית הספר".
"המנהל קרא לי ולשתי החברות שלנו ונבקש שנתפלל מהסידור של הבית אבל מחוץ לכיתה, כדין אלה שנענשות כשהן מגיעות מאוחר. ניגשתי אליו ואמרתי שאני מבקשת להתפלל בבית. ואני זוכרת שחזרתי הביתה ובכיתי לאבא והוא חיזק אוית ואמר לי: 'את נוהגת נכון, את צריכה להתפלל בסידור שלך ולעשות את זה בגאון'. סגרתי מעגל כשהבן הקטן שלי עלה לכיתה א' בבית ספר 'נעם' היה כתוב ברשימת הספרים: סידור נוסח בית אבא. שם נסגר המעגל", היא מוסיפה.
גם את בעלה הכירה, לאחר שאביה הבין שהיא לא צריכה חתן חרדי, ודאג למצוא לה את בחיר ליבה. "אבא הציע לי כמה בחורים עילויים שאיפגש איתם. סיפרתי לו מה היה בפגישות והוא הבין שהם לא מתאימים לי. הוא קרא לאחי, הרב דוד, ואמר לו 'תלך לרב הדרי שימצא לה הסדרניק'. הולך הרב הדרי לבחור בשם יעקב צ'יקוטאי ואומר לו יש הצעה על הפרק - הבת של הרב. עונה לו הבחור: 'לא, אני לא רוצה, בטח היא דוסית'. בסוף הוא שוכנע לפגישה קצרה והשאר - היסטוריה".
"לפני שהתחתנו שאלתי את אבי אם הוא רוצה שבעלי לעתיד יחליף כיפה והוא חיבק אותו ואמר: "לא אכפת לי מה יש לו על הראש אלא בתוך הראש", מספרת הרבנית.
היא נזכרת בסיפור שבו כאב הרב את העובדה שאחד מילדיהם אינו לומד חינוך תורני משמעותי. "הבן הגדול שלנו למד בבית ספר ביישוב שהיה מעורב והיו רק 7 ילדים בכיתה. היינו צריכים להוסיף מימון לעוד לימודים וביקשנו שיעור אחד של פרשת שבוע ולא הסיכמו. באחת השבתות התארחנו אצל ההורים ולאבא היה מנהג שהוא מדבר בדרך לבית הכנסת עם הנכדים. הוא ראה שלילד יש ידיעות אבל אין להן עומק. במוצאי השבת הוא ביקש שנישאר עד לאחר השיעור כדי לדבר איתנו. 'רציתם ללכת לבית חורון', הוא אמר. 'מכרתם בית בירושלים, לא התערבתי. אבל שהנכד שלי יצא עם הארץ? דיברתי עם אמא והיא מסכימה שהוא יבוא לגור אצלנו. אני ביררתי ויש בית ספר של 'נעם' פה'. הוא לא חיפש שילך לתלמוד תורה אלא שימשיך בדרך שלנו וזה מה שקרה".
הספר ממעט לעסוק בסוגיות פוליטיות, אבל קשה להתחמק מהן בשיחה, בעיקר על רקע התקופה. האמירה 'בית של גויים' שאמר הרב עובדיה יוסף זצ"ל פגעה בבטן הרכה של הציבור הדתי-לאומי, אבל הרבנית צ'יקוטאי רואה את המצב באופן שונה. "האמירה התייחסה לפוליטיקאים וראינו מה שקרה איתם. לעומת זאת, כשחכם שלום כהן דיבר על הכיפות הסרוגות ואמר שהם 'עמלק' הוא היה בלי המכשיר שמיעה. עדכנו אותו לאחר מכן ואז בשיעור האחרון שלו הוא דיבר על האהבה שלו לציבור הסרוג בחום רב".
לדעתו חייב להיות קשר בין רבנים לפוליטיקה. "מי הוציא את עם ישראל למלחמות אם לא הנביאים והכהנים? הם תמיד היו בחזית ואנחנו צריכים להמשיך את הדרך הזו".
הרבנית צ'יקוטאי נשאלה גם על פסק ההלכה המפורסם של אביה בנוגע לסוגיית מסירת שטחי יהודה ושומרון תמורת שלום. "הפסק ניתן אחרי שאבא טיפול בהתרה של 950 עגונות. בין הדין הזה התקיים בבית שלנו. הוא עבר ימים מאוד קשים וזה השפיע עליו מאוד. לפני שהוא כתב את פסק ההלכה בנושא של 'שטחים תמורת שלום' הוא הזמין הביתה את כל ראשי הצבא - את גנדי, רבין ואריק שרון - והקשיב לדעתם. ואז יצא פסק ההלכה. אחרי הרבה שנים הוא הוסיף שצריך שבאמת יהיה שלום, כי אם אין שלום אמיתי, הפסק אינו תקף".
ומה המסר שלדעתה הכי חשוב לקחת מדמות המופת של אביה הרב עובדיה יוסף זצ"ל? "האהבה שהוא העניק לכולם. תמיד גרנו בשכונות מעורבות והוא הירשה לנו לשחק עם כל הילדים של השכונה. הוא אהב את כולם והוא ואמא חיבקו את כולם. החברות הכי טובות של אמא היו השכנות הלא דתיות. וזה המסר שלו ושלי - לאהוב את כולם".