עם הקמת ממשלת השמאל בראשות לפיד־בנט, המנהיג הבכיר מטעם ההתיישבות ביהודה ושומרון שעמד בפרץ מול הממשלה תוך נכונות לשלם מחירים היה ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין. גנץ היה ממובילי ההפגנות נגד הממשלה, ולעמידתו הנחושה מול הממשלה הייתה השפעה ארוכת טווח, יודעים לומר גורמים במערכת הפוליטית. תוצאות הבחירות הנוכחיות הציבו את גנץ בסיטואציה הפוכה לחלוטין: כעת הוא ראש המדברים מטעם ההתיישבות במשא ומתן הקואליציוני, והוא מדלג בין לשכות נתניהו וסמוטריץ' כמעט כמו בן בית. כמי שמייצג את האינטרסים של ההתיישבות, הוא בא עם לא מעט דרישות.
500 יחידות? לא תודה
"כשהתמודדתי לבחירות בבנימין אמרנו שאנחנו רוצים לשנות את המצב ביהודה ושומרון. לא עוד כיכר, רמזור או באר מים, כי בסוף המערכת שנקראת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון תקרוס. אנחנו רוצים נורמליזציה, קרי: ריבונות ופירוק המינהל האזרחי. פירטתי הכול במצגת שלמה מלפני ארבע שנים. עד עתה לא היו הזדמנויות לכך ועכשיו הגיע הזמן לעשות שינוי מהמעלה הראשונה, אחרת נאבד את יהודה ושומרון", אומר ישראל גנץ בריאיון ל'בשבע'. "המשא ומתן בעיניי הוא אחת הנקודות הכי משמעותיות שהיו להתיישבות ביהודה ושומרון בעשור האחרון, כי אם נמשיך ככה אנחנו בבעיה קשה. אני מקווה שהמשא ומתן יפרוץ דרך לדברים יותר גדולים. אני לא מדבר על 'תנו לי כסף לישיבות', או כמו שמועצת יש"ע השיגה בזמנו 600 מיליון לכבישים, שזה בדיחה מבחינת הסכום, לא האירוע ולא מה שאנחנו צריכים. אנחנו מדברים בשפה אחרת לגמרי: נותנים ליהודה ושומרון את המקום הראוי כמו כל מקום אחר במדינת ישראל. יש פה הזדמנות מיוחדת שבליכוד ובציונות הדתית מבינים אותה, אך צריך לעגן זאת בהסכמים".
לא על כל המתרחש בחדרי החדרים של המשא ומתן יכול גנץ לדבר, לטעמו יש דברים שמוטב לומר בשקט. אבל את מה שהוא מעדיף לומר בקול, הוא אומר גם בריאיון הזה: "אנחנו למשל מדברים בגלוי על העברת סמכויות למשרדי הממשלה השונים, ההתיישבות תחת ניהול צבאי חייבת להיפסק. שנית, השקעה דרמטית בכבישים ביהודה ושומרון. אנחנו דורשים מיליארדים, לא מאה או מאה וחמישים מיליון שקלים. רוצים שינוי במפת הכבישים, הסרת חסמים בבנייה, כאשר אם כיום כל בנייה צריכה לקבל את אישור הדרג המדיני ארבע פעמים, כעת יש ויכוח במשא ומתן אם תהיה בדיקה אחת או שתיים. יהיה ברור לדרג המדיני כל כמה זמן תהיה מת"ע (מועצת תכנון עליונה – ד"ע), כאשר כל יחידות הדיור שמוכנות יהיו מאושרות במת"ע, בלי כל המשחקים. וכמובן, הסדרת ההתיישבות, ואני מדבר לא רק על ההתיישבות הצעירה".
גנץ מתאר את הקשיים הקיימים כיום גם ביישובים הוותיקים: "כיום אני לא יכול לבנות בית כנסת בעפרה או בית ספר בעלי. בניל"י ובנעלה יש לי שכונות ענקיות שאני לא יכול לתת להן היתרי בנייה. אי אפשר להקים מכולת בנעלה כי היא לא בקו הכחול. כל ההתיישבות צריכה להשתנות וזה הזמן לעשות את זה. הדרישות שלנו הן חוק ההסדרה וחוק מרקם חיים שמאפשר לחבר מים וחשמל. כל הדברים הללו צריכים לקרות כעת, מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות. אנחנו דורשים שהחטיבה להתיישבות תנהל את הקרקע ותפעל כמו שהיא יודעת לפעול. שבענו ממכרזים שלא יוצאים כבר שנים".
נתניהו וסמוטריץ' מסכימים על כך במשא ומתן?
"יש פה הזדמנות אמיתית כי יש הסכמה בין הצדדים לשנות את המצב. העקרונות המוסכמים הם שיהודה ושומרון לא יוכלו להישאר במצב הנוכחי, הניואנסים הם איך זה ייראה ומה יהיה כתוב, חקיקה או לא חקיקה, יהיה כתוב כסף או לא יהיה כתוב כסף, איך ינוסח או עד כמה רחוק ילכו בפתרונות. אבל זה שיהיה שינוי דרמטי זה מוסכם לחלוטין. גם נתניהו רוצה ועושה מאמץ לחזק את ההתיישבות".
הנושא שהכי בוער לגנץ הוא העברת הסמכויות מהמינהל האזרחי. "יש הבנה של כל הצדדים שהמינהל האזרחי כמו שהוא היום לא יוכל להישאר. איך זה בדיוק ייראה? כמה רחוק ילכו? מה בדיוק המנגנון? על זה יושבים במשא ומתן. יש הסכמות שדרוש שינוי רדיקלי והוא יקרה. ברור שהמצב לא יימשך ככה וזה שינוי דרמטי. אנחנו רוצים להוציא את ההתיישבות היהודית מהמינהל האזרחי, נקודה. לא יכול להיות שחיילים ינהלו אזרחים, זו השאיפה שלנו. אבל בשביל שזה יקרה יש דברים שצריך לשנות, כגון הרחבת תחומי השיפוט של המועצות. נתניהו אמר לי שהוא יפעל לחיזוק ההתיישבות בצורה אסטרטגית. לא מדברים שייתן מסה של 500 יחידות, לא תודה. לא בשביל זה הגענו לפה".
גנץ אינו תולה תקוות בהבטחות ורוצה מעשים. "הממשלה הזאת נבחנת במעשים. אחרי שנה וחצי של רעב הציבור זרק את הממשלה הקודמת כדי לראות משהו אחר. זאת המחויבות שלנו לציבור. לא נשב ולא נשתוק עד שנראה את זה, ואני שמח שכולם מבינים ורוצים את זה".
"שנה וחצי לא דיברתי עם שרת התחבורה"
גנץ זוכה כיום למעמד בעל השפעה בשיחות המשא ומתן, אך הוא עדיין זוכר היטב את הממשלה היוצאת, שבמשך שנה וחצי עשה הכול כדי להפיל אותה תוך שהוא משלם מחיר. "שנה וחצי פעלתי נגד הממשלה. הייתי מוכן לשלם מחירים ושילמתי מחירים, ואני אומר לכולם עכשיו: חברים, לא באתי בשבילי ולא בשביל מניעים פוליטיים, אלא בשביל תושבי יהודה ושומרון. יכולתי לקבל רווחים והציעו לי מפה עד להודעה חדשה".
אמרו לך שאם תיישר קו תקבל תקציבים?
"זה לא סוד שבנט במת"ע הראשונה נתן למועצת בנימין רק 14 יחידות דיור. יצאתי להפגנות מול המשרד שלו ואמרנו שלא נרפה, ובסוף המועצה קיבלה במת"ע שאחריה 900 מתוך 2,500 יחידות. לא סוד שבמשרדי הממשלה היה יותר קשה בשנה וחצי האחרונות. אף אחד לא אומר לך 'אתה נגדי, אני לא אתן לך' כי זה לא חוקי, אבל יש דברים שאתה מבין. איך אמרה לי שרת התחבורה מרב מיכאלי בתחילת דרכה? יש 257 רשויות, אני מעריכה שבסוף אני אגיע לבנימין, מספר 250, 255. במילים פשוטות: אין מה לדבר איתי, ואכן שנה וחצי לא דיברתי איתה".
גם מול איילת שקד במשרד הפנים היה לך לא פשוט.
"עם משרד הפנים הצלחנו להסתדר והגענו בסוף להבנות עם הגורמים המקצועיים, לא היינו צריכים להפגין כמו שעשינו מול משרד ראש הממשלה. אני חושב שאיילת שקד מעריכה אותי ואני מעריך אותה, אבל שנינו יודעים שבמקום הפוליטי יש לנו חילוקי דעות עמוקים".
גנץ מזכיר שהממשלה נפלה בסוף על תקנות יו"ש. "היה עלינו לחץ מכל חברי הקואליציה. הם טענו שאנחנו חסרי אחריות כי ביהודה ושומרון עומדת להיות אנרכיה, ואני אמרתי בפומבי: אסור להצביע בעד תקנות יו"ש ועל זה צריך להפיל את הממשלה". גנץ מדגיש כי ראשי מועצות נוספים פעלו גם הם בגישה דומה. הוא כנראה מתכוון לשי אלון, שלמה נאמן, חננאל דורני ואליהו ליבמן, שהרבו לצאת נגד הממשלה ורובם אף התנגדו לחקיקת תקנות יו"ש.
איך היה הקשר עם איילת שקד בשנה וחצי שחלפה?
"אני משתדל מאוד להפריד בין תחושות לידיעות. אני לא יכול להגיד לך שאיילת שקד נתנה הוראה לפגוע בי, אני יכול להגיד לך שהייתי צריך לעבוד קשה מול משרד הפנים כדי שדברים יתקדמו. בסופו של יום הצלחנו להגיע להסכמות, למרות הפערים. שקד ידעה מה מועצת בנימין קיבלה ומה היא לא קיבלה, לכן היו אתגרים וחילוקי דעות. הצלחנו להגיע להבנות, גם מול משרדי ממשלה אחרים. בסופו של יום היא ידעה על כל שקל שיצא ממשרדה וההתיישבות קיבלה לא מעט כסף. לכן במבחן התוצאה המשרד של איילת שקד עזר להתיישבות. האם זה אומר שהיה לנו פשוט? לא. לא היה לי קל. הייתי מוכן לשלם את המחירים. האם אני יכול להגיד שאיילת שקד דפקה אותי אישית? אני לא יכול להגיד".
גנץ אומנם נענה לבקשתי לענות לשאלות על העבר, אך ראשו ורובו בעשייה בהווה. הוא מתכנן כל מהלך לפרטי פרטים, כאשר חלק מהמהלכים מוכנים לו במגירה. אחד מהם הוא הסדרת ההתיישבות הצעירה. "אין דרך לעשות זאת בלי חקיקה של סדרת חוקים לטובת ההתיישבות הצעירה. עכשיו הדיון במשא ומתן הקואליציוני הוא כך: מצד אחד מבינים שזה לא יכול להיות ערטילאי, אבל מאידך אי אפשר לעשות סדר ביום אחד. צריך קודם כול לחוקק את פסקת ההתגברות ויש דיון כיצד לחוקק חוקים שבג"ץ לא יפסול בגלל סיבות כמו שלא נעשתה עבודה מקצועית. אבל התהליך צריך להיות סגור מהיום הראשון: תחילה פסקת ההתגברות ואחר כך החוקים שיסדירו את ההתיישבות. שבענו מאמירות, רוצים זבנג וגמרנו".
להפוך את כביש 60 לכביש 6
נושא חשוב נוסף הוא, כאמור, התחבורה. הפקקים במעברים כגון מעבר חיזמא וחשמונאים משבשים קשות את חייהם של עשרות אלפי תושבי המועצה. גנץ מודע לכך ומקווה לפתור זאת בהקדם. "כל יום, החל מחמש ועשרים בבוקר, אני מתעסק בזה. הפקקים נובעים מבעיה מרכזית של תשתיות. אפשר להתקדם גם בלי לפתור מאה אחוזים מהבעיה אלא רק שמונים אחוזים. אומר אמירה קשה: מערכת הביטחון מזלזלת בנו, נקודה. כועסים עליי שאני אומר זאת, אבל אמרתי זאת גם לשר הביטחון בני גנץ, והוספתי שיש פתרונות שיכולים להקל. בחיזמא, למשל, להכפיל את מספר הבודקים בשלושה נתיבים, כך שאף חייל לא יזוז מחמש בבוקר עד 12 בלילה. צריך הפסקה לשירותים? שמישהו אחר יחליף אותו. לא מדובר רק בחיזמא. המהפך צריך להיעשות גם בקלנדיה ושועפט, היום בבוקר. לא דרוש לכך הרבה כסף אלא הרבה אכפתיות".
לכל אלו, אומר גנץ, התווספו קשיים מבית מדרשו של בני גנץ. "במעבר חשמונאים עוברים אלפי פועלים בלי שום הסדרה ותשתית ותוקעים את התושבים שלנו שעות בפקקים מדי בוקר. הגדיל לעשות שר הביטחון בני גנץ, וביוני האחרון במסגרת הקשרים עם אבו־מאזן הכפיל את מספר הפועלים הערבים שנכנסים לעבוד בתחומי הקו הירוק. הוא הוסיף למעבר הזה עוד אלפי פועלים עם אפס מענה תשתיתי או אחר, ואת כל הנטל וההשלכות סופגים תושבי מערב בנימין שהפקק שלהם הוכפל".
ומה אומרים על סאגת התחבורה המח"טים וקציני המשטרה?
"אמרתי היום למפקד מחוז ש"י במשטרה ומח"ט בנימין שלא יכול להיות שלא מתעסקים בכך ברמה היומית. דיברתי עשר פעמים עם כל שרי הביטחון שעל פי מקורות זרים אמורים להיות בתפקיד, ולכולם אמרתי שביום הראשון זה צריך להיפתר בטלפון של שר הביטחון שאומר למערכת הצבאית: עד כאן, זה נגמר".
במסגרת ישיבות העבודה עם ראשי מפלגות הימין הניח גנץ במרכז השולחן את התוכנית לפיתוח הכבישים. כמי שהיה בשנים האחרונות ממובילי קידום ההכרה של מדינת ישראל בצורך בשיפור הכבישים ובניית תוכנית אב, הוא יודע לומר מה השלבים שחסרים ואילו החלטות גדולות צריכות להתקבל כדי שהתוכניות ייצאו לפועל ויביאו את תשתיות הכבישים ביהודה ושומרון לרמה הקיימת ברחבי הארץ.
"אנחנו לא רוצים מתנות ולא טובות. אנחנו אזרחים ישראלים שווי חובות וצריכים להיות שווי זכויות, ולכן הממשלה חייבת להשקיע כאן סכומים גדולים ולקבל החלטות ברורות כדי לשים סוף לקיפוח הזה". גנץ מביא לדוגמה את כביש 60, שלדבריו חייבים להאיץ את סלילת ההכפלה שלו, וכן את כביש 446 במערב בנימין לכל אורכו וכביש חדש שיחבר בין גוש טלמונים לכביש 443.
הוא מדגיש לסיום כי "נגמרו הימים של מאה מיליון תקציב קואליציוני. אנחנו מתנגדים לכך כי לא עושים לנו טובה. משרד התחבורה צריך לתת כמה מיליארדים בתוכנית החומש הקרובה כדי לשפר את הכבישים ביהודה ושומרון, כדי לקחת את כביש 60 המסכן ולהפוך אותו לכביש 6 החדש. אנו זקוקים למהפכה ובטווח זמן קצר, לא בעוד עשרים שנה".
תגובת לשכת שרת הפנים: "השרה שקד העבירה תקציבים גדולים לרשויות ביהודה ושומרון כולל למועצת בנימין, שהיא המועצה האזורית הגדולה ביותר. כל אמירה אחרת היא שקר גמור ומנותקת מהמציאות".
***