הפרשן הפוליטי עמית סגל מתאר בטורו בעיתון ידיעות אחרונות את ההתלבטות של אריה דרעי, יו"ר מפלגת ש"ס, בשאלה איזה תיק בכיר לבחור בממשלה החדשה.
"כך נולד המיזם של נתניהו לשדרוג דרעי; תחילה כחולץ פקקים, ספין של מו"מ שמטרתו כיווץ הסמוטריץ' לגודלו הטבעי בעיני נתניהו: שר חינוך מפד"לניק", כתב סגל.
"לקראת סוף השבוע שעבר התרגיל הפך למציאות. דרעי התלבט במשך 72 שעות איזה תפקיד לבחור: שר האוצר, בגלל המסרים החברתיים וטקס החילופים עם ליברמן; שר הביטחון, בגלל הקבינט; או החזרת עטרה ליושנה במשרד הפנים. מי שמכיר את דרעי, יודע שהקאמבק שלו לפוליטיקה אחרי המאסר נבע קודם כל מתשוקה עזה לחזור לחדרים שבהם נחשפים סודותיה הביטחוניים הכמוסים של המדינה. עוד מימי מלחמת המפרץ, שם, במחיצת גנרלים, הוא פורח.
בסוף, דרעי החליט ללכת על האוצר. "נתניהו תפס באיחור את הבעיה שנוצרה לו: דרעי מוכן לוותר בנסיבות מסוימות על התיק, אבל בשום פנים ואופן לא לטובת סמוטריץ', הקטן ממנו בשנים ובמנדטים. המוצא היחיד נותר תיק הביטחון. כשניסה לשכנעו לקחת את התיק, נתניהו השמיע באוזני יו"ר ש"ס משפטים מדהימים: 'אתה, אני ורון (דרמר) נהיה שלישייה שתעשה היסטוריה', הפציר בו בפגישתם הלפני אחרונה, כשהוא מכוון לשלום אפשרי עם סעודיה ולמלחמה אפשרית עם איראן, שממתינים בהמשך הכהונה.
''ואולי, כל זה תרגיל פסיכולוגי ענק ממדים: לו דרעי התמנה לשר הביטחון לפני שבועיים, המדינה הייתה רועשת על מינוי פוליטיקאי מורשע, ועוד כזה שילדיו אינם משרתים. עכשיו, אם ייעתר לבסוף ויתמנה, הוא יהיה המנהיג המתון שמציל את המזרח התיכון מסמוטריץ' והסלמותיו'', כך סגל.