בשנה הקרובה יש הזדמנות ייחודית להשפיע על זהותה היהודית של המדינה ברוח הציונות הדתית.
השילוב של שר לשירותי דת ושר פנים שבאים מאותה מפלגה מאפשר השפעה מכרעת על סוגיות יסוד בעניינים של זהות יהודית, ובראש ובראשונה על מינויים של כמעט 40 רבני ערים בישראל.
בש"ס יודעים את זה, ולכן הם כ"כ נלחמים על המשרדים האלה.
תשאלו בצדק אז איך זה שאני מיניתי רק שני רבני ערים? אנסה להסביר. הפרוצדורה הקודמת למינוי רב עיר היתה קשה כקריעת ים סוף. הרבה מידי גורמים יכלו לתקוע את התהליך בכל רגע נתון וגם אם ראש העיר והשר הסכימו על מועמד זה ממש לא תמיד הספיק כדי לקיים הליך הגיוני.
לשמחתי, הצלחתי לתקן את התקנות לבחירת רבני ערים ובעצם עשיתי מעשה לא הגיוני לפוליטיקאי. העברתי חלק גדול מהכוח שהיה לשר לידי מועצת העיר. למה? ראשית כי כך פישטתי מאוד את הפרוצדורה ושנית, חשבתי שנכון שהעיר תבחר את המועמד שמתאים לה (ארחיב על זה קצת בהמשך).
לצערי השלמת תהליך תקנת התקנות לקח זמן רב ולא הספקתי לעשות הרבה מינויים. אך דבר אחד ברור. שר הדתות הבא, במידה ותהיה לו תמיכה של שר הפנים, יוכל למנות בזמן קצר רבני ערים רבים. עכשיו תשאלו בצדק איך בדיוק שר הפנים קשור לעניין? תנסו לעקוב...
כדי להתניע תהליך לבחירת רב עיר נדרשת הסכמה גם של שר הדתות וגם של ראש העיר. כל ראש עיר יגיד לכם שהשר הכי חשוב מבחינתו בממשלה זה שר הפנים (יושב על הברז של הרבה מאוד כסף שמגיע או לא מגיע לערים...).
היות שמשרד הפנים פחות או יותר רשום בטאבו על ש"ס, ברור לגמרי שראשי ערים יחששו מאוד ללכת נגד רצונו של דרעי. עכשיו נסו רגע לחשוב על ראש עיר שהשר הקודם מגיע אליו (זה אני...) ומציע לו הצעה מדהימה.
"כל רב ציוני עם סמיכה לרב עיר מקובל עלי. את כל הכוח שיש לי בהליך הבחירה אני מעביר לידיים שלך". סה"כ הצעה די טובה, לא..? אבל ראשי הערים לא פראיירים... הם ידעו שהממשלה שלנו לא היתה הכי יציבה בעולם, והם חששו שלא רחוק היום שאתם יודעים מי יחזור להיות שר הפנים...(מה שכנראה עומד לקרות).
אז כן. היו שתי ערים שראש העיר שלהן ידע בדיוק את מי הוא רוצה. אפשר לשאול את שני הרבנים שנבחרו האם בכלל פגשתי אותם לפני התהליך. התשובה היא שלא.
הספיק לי שראש העיר שדרות והרב פנדל מאוד רצו את הרב דרור טוויל, והספיק לי שראש העיר מצפה רמון ורבנים איתם התייעצתי אמרו דברים טובים מאוד על הרב גדי רווח. אפילו פעם אחת לא שאלתי מה עמדתם הפוליטית. אני אפילו מניח שאינם מתומכי מפלגתי...
אבל עכשיו המצב הולך להיות שונה לחלוטין. על פניו עומדת לקום ממשלה יציבה שתמשול כמה שנים (טובות?).
אם שר הדתות ושר הפנים יהיו מאותה מפלגה, ומתוך הנחה שראשי הערים יניחו שצפויה יציבות, אפשר לעשות הרבה מאוד.
מרבית ראשי הערים מעדיפים רב ציוני ששרת בצבא. הם רוצים מישהו שחווה את מה שהרוב בעיר חווה ומזדהה איתם גם בסוגיית מדינת ישראל ולא רק הנהגה הלכתית. הם יודעים שהם מייצגים בצורה הטובה ביותר את הציבור בערים שלהם.
יש מפלגה שכל מערכת הבחירות טענה שהיא מייצגת את הציונות הדתית. יש למפלגה הזו הזדמנות היסטורית להשפיע לשנים קדימה על הזהות היהודית ברוח בתי המדרש של הציונות הדתית.
עכשיו השאלה היא מה ינצח. שאיפותיו האישיות של ראש המפלגה או הדרך של הציבור שלכאורה הוא מייצג. ימים יגידו.