תראו אותם רצים
תראו אותם רציםבאדיבות פורום פילם

באחת השורות הזכורות ביותר שביצע זמר ישראלי על בימת האירוויזיון, שנייה רק אולי ל"פאקה-פאקה-פאקה" של נטע ברזיזלי, הכריז הזמר יזהר כהן קבל עם ועולם "אבניבי אבוהב אבותבך".

בהכרזה הזו, בשימוש בשפת הב' בכדי להעביר מסר לכל אותן הבנות המסכנות שסבלו ורק מכות קיבלו, נזכרתי אתמול כשצפיתי בסרט 'תראו אותם רצים' שסוף סוף הגיע אל דיסני+.

הסרט, שמתרחש בווסט-אנד בלונדון של שנות ה50, לועג לז'אנר סרטי תעלומות הרצח שהיה נפוץ באמצע המאה הקודמת, כותש אותו ניואנס אחר ניואנס, אבל כשמקשיבים לו באמת, כשמורידים את כל אותם ה"אותיות ב" המיותרות, אי אפשר שלא לשים לב לכך שיוצר הסרט בעצם אוהב את הז'אנר, מאוד.

כבר בפתיח של הסרט, בדקות הראשונות ממש, כאשר התכניות להפקת גרסה קולנועית של מחזה מצליח – תעלומת רצח גם הוא כמובן - משתבשות במפתיע כשחבר חשוב בצוות ההפקה נרצח, מתחיל אותו יחס אהבה-שנאה-אהבה בין הקריין לבין הז'אנר אליו משתייך הסרט אותו הוא "נאלץ" לקריין.

היחס הזה של הקריין, הנימת קול המשועממת למחצה שלועגת לכל ניואנס אך בקיאה גם בפרטים שמעריצים אדוקים יתקשו לשים לב אליהם, נותנים לצופה בבית תחושה כאילו הוא צופה בבדיחה פרטית – אבל כזו שגם הוא שותף לה.

לבדיחה הפרטית הזו מצטרפים גם המפקח סטופארד העייף-מהחיים (זוכה האוסקר סם רוקוול) והטירונית הנלהבת השוטרת סטוקר (סירשה רונן) שמקבלים לידיהם את החקירה, ומוצאים את עצמם במרכזה של תעלומת רצח מבלבלת בסצנה הזוהרת-אך-שפלה של העולם התחתון של התיאטרון; תעלומה אשר תעמיד גם אותם בסכנה.

המחזה, שעומד במרכז 'תראו אותם רצים', מבוסס על ספר של אגתה כריסטי, וגם הסרט כולו על שלל פיתולי העלילה שלו הוא מחווה לאחת מהסופרות הגדולות ביותר שהיו כאן. מחווה שאמנם במבט ראשון נראית לעגנית משהו, אפילו על גבול הפארודיה, אבל כשאחרי כמה דקות של צפייה כבר תשאבו לאווירה ולמקצב המיוחד תבינו שבעצם היא אומרת רק דבר אחד - אבניבי אבוהב אבותבך.