תרופות. אילוסטרציה
תרופות. אילוסטרציהצילום: ISTOCK

החוסר החמור בתרופות בתי המרקחת ובבתי החולים הופך מורגש מיום ליום ומגיע ככל הנראה גם לצבא. למערכת ערוץ 7 מתנקזים דיווחים על עוד ועוד אזרחים שנאלצים לחפש תרופות ופעמים רבות לא מוצאים.

יו"ר איגוד הרוקחים בישראל, דוד פפו, מספר על המצוקה מנקודת הראות שלו.

פפו פותח ומציין כי גם היום הוא אינו איש בשורות. "המציאות היא שאנחנו מקבלים הודעה על עשרים תרופות שנעלמות ושלוש שחוזרות. בכל יום מקבלים רשימה חדשה של תרופות שהשיווק שלהן מופסק".

"זו בעיה עולמית. האשמה לא רק על ישראל, אבל היא לא בחומרה כזו", אומר פפו ומציין כי לקושי התמודדות מול המשבר נוספת גם העובדה ש"ישראל היא מדינת אי על כל המשתמע, ובנוסף מדובר במדינה עם ארבע קופות חולים מה שאין לו אח ורע".

הסיבות הבינלאומיות למחסור הם מחסור בחומרי גלם, בהובלה ובכוח אדם. פפו מספר על "הרבה עובדים בחברות תרופות עברו לעבוד כשליחים בוולט ומרוויחים הרבה יותר". עוד הוא מציין כי איחסון תרופות הוא מוגבל בזמן בשל תוקפן המוגבל של התרופות והצורך לשמר אותן בתנאי אחזקה מסוימים.

"משרד הבריאות הרים את הכפפה, ולפי כשבוע הוא הורה למועצה הלאומית לרוקחות, שמאגדת את כל הענף, לבצע ניתוח מאוד מדויק של המצב בארץ ואנחנו בשלב של חיפוש פיתרונות. הבעיה היא שבענף התרופות המענה הוא לא להביא שתי מכולות וזהו. בענף התרופות יש רגולציה מוקפדת, וטוב שכך, אבל היא מקשה על יבוא מהיום לעכשיו. לכן מדובר על טווחים של חודשים ואני לא רואה מענה לפני פסח".

עד אז צרכני תרופות נשלחים להשתמש בחלופות שלדברי פפו לא תמיד הן פחות איכותיות, אך לא פעם הם לא מותאמות באופן מדויק לצרכיו של המטופל, מעבר לכך שגם ייצורן של החלופות לא עומד בקצב. היצרן של התרופה החליפית ממשיך לייצר בקצב שהיה בעבר וההתנפלות מורידה את התרופה שלו מהמדפים מהר הרבה יותר מכפי שניתן היה לצפות.

עומס נוסף על השוק מגיע מכיוונן של המרפאות הצה"ליות שגם בהן החוסר מורגש וחיילים רבים נשלחים לבתי מרקחת אזרחיים כדי למצוא את התרופות הנצרכות. "חיילים מוגבלים בזמן וההורים שלהם מתרוצצים כדי לחפש תרופות".

עוד שאלנו את פפו אודות הטענה לפיה תרומה לא מבוטלת למצוקת התרופות בישראל יש גם לסגירה השיטתית של מפעלי 'טבע' בישראל מאז נרכשה החברה על ידי איל ההון הפיני. פפו מציין כי אכן "ממצב של 15 מפעלים של 'טבע' נשאר מפעל אחד", אך ההאשמה אינה מוטלת רק על מפעל זה למרות ששמו הוא המתגלגל ביותר על הלשון, "יש עוד מפעלים ויש גם את המשבר בייבוא", הוא אומר ומציין את פערי האמינות שבין מפעלים נידחים בעולם לעומת המפעלים הגדולים במדינות מובילות כמו גרמניה. סיכומים שמתקבלים מול מפעלים שכאלה אינם מיושמים וכיוצא באלה.

"אם היו עוד מפעלי תרופות יכול היה לסייע אבל הסיבה לכך היא מבנה עולם התרופות בארץ הנתון בידי קופות החולים", אומר פפו המאחל הצלחה רבה לשר הבריאות הבא, אם כי גם הוא יודע שהמשימה כבדה מאוד ו"תיק הבריאות תמיד היה בית קברות פוליטי". לכך הוא מעיר כי "עולה שמו של שר מש"ס. מניסיון העבר אני יכול לומר ששרי בריאות מש"ס היו טובים וזה מעורר תקווה, אבל זה לא עניין של מפלגה אלא של אדם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "תפיסת המדיניות שנהוגה בישראל זהה לזו של מדינות ה-OECD, כלומר רכש התרופות נמצא באחריות הארגונים הרפואיים והחברות המשווקות. התערבות המדינה נעשית במקרים בהם השוק לא מסדיר את עצמו וישנו חשש לסכנה לבריאות המטופלים, כמו בדוגמת האפידורל. זוהי מדיניות מהמתקדמות בעולם.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ׳ נחמן אש, הנחה את אגף הרוקחות לבצע בדיקה מקיפה עם קופות החולים למיפוי החוסרים בתרופות, אם אכן קיימים כאלה. בשנת 2022 ועד כה, הוצגה עלייה בהודעות על הפסקות שיווק בהשוואה לשנים קודמות. עלייה זו קשורה לתופעות גלובליות בהן, שיבוש של שרשראות האספקה, השלכות משבר הקורונה ועוד. על רקע זה, נשלחו מכתבים לחברות התרופות השונות על ליקויים בדיווחים על הפסקות שיווק ומחסור במלאים.

אלי מרום, סגן מנהל מערך הרוקחות, חבר במועצה הלאומית לרוקחות, ביקש מהמועצה לדון בהיבטים הקליניים ובדרכי פיתרון ואכן המועצה דנה בנושא ביום שלישי השבוע. בהיבט הלוגיסטי ידון הנושא במועצה הלאומית ללוגיסטיקה במערכות הבריאות".

פפו מגדיר את תגובת משרד הבריאות כמדויקת וקובע כי אכן למשרד אין יכולת לפעול בשל מגבלות בחוק ונדרש שינוי בחוק על מנת להעניק שיניים למשרד, כך שיוכל לפתור בעיות מסוג זה.

בהתייחס למצוקה גם במרפאות הצה"ליות נמסר מדובר צה"ל: "בעקבות המחסור הלאומי בתרופות נערך חיל הרפואה לספק מענה רציף לחיילי צה"ל במספר דרכים, ביניהן מתן מענה תרופתי חליפי המתאים להתוויות הקליניות הרלוונטיות. חיל הרפואה פועל ליבוא תרופות מסוימות שאינן רשומות, זאת בהתאם לנהלי משרד הבריאות. במידה ומתאפשר, מופנים המטופלים לבתי מרקחת אזרחיים, שלהם הסכם עם צה"ל. השירות הרפואי לא נפגע ומתקיים מעקב תדיר אחר מלאי התרופות לצורך שמירה על המענה הרפואי למשרתים".

א ממשרד החינוך וממרכז השלטון המקומי ונשלח למזכירות ולמנהלניות בתי הספר קבע כי תכנית זו תהפוך את תפקידן למשמעותי יותר וידרוש מהן מיומנויות חדשות ונוספות.

הגם שמדובר בהתחלה של שינוי מבורך, משמעות הכנסת המערכת היא הגדלת עומס העבודה ויצירת תפקידים וגזרות אחריות נוספות שהמזכירות צריכות לנהל מעבר לתפקידן היומיומי. תוכנת "גפן" מטילה על הצוות תפקידים חדשים הכוללים בין היתר תפעול המערכת, התנהלות עם ספקים, יישום מודלים חדשים, מענה לבעיות ועוד. כמו כן, נדרשות העובדות לטפל בתקציבים גדולים ולשאת באחריות עליהם, וזאת מעבר לתפקידן הקשה והעמוס גם כך.

לאור המצב החדש, פנתה ההסתדרות שוב ושוב למרכז השלטון המקומי ולמשרד החינוך בבקשה להיכנס למו"מ על הנושא, ועל מנת להגדיל את צוות המזכירות המועסקות. עם זאת, עד כה נתקלה ההסתדרות בסירוב. בלית ברירה, כאמור, הודיעה הסתדרות המעו"ף על הפגנה של העובדות והעובדים, זאת בהמשך לסכסוך העבודה שכבר הוכרז לפני כמה חודשים במסגרת המאבק על זכויותיהן. יצוין כי ביום זה יסיימו העובדות/ים את עבודתם מוקדם מהרגיל על מנת להגיע להפגנה.

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל: "המזכירות, המנהלניות ומנהלות החשבונות בבתי הספר לא מתוגמלות בהתאם לאופי התפקיד, עומס העבודה וגודל האחריות המצופה מהן. מזכירה היא הלב המנהלי-תפעולי של בית הספר והיא נותנת מענה ושירות לכל מי שיש לו זיקה לבית הספר. אני מצפה שהרשויות המקומיות יכירו בכך ויסייעו לנו לשפר את שכרן, מעמדן ותנאי עבודתן - ויפה שעת אחת קודם".

רוית ירימי-האוזר, חברת ועד הפעולה של המזכירות, שתשתתף בהפגנה אומרת: "לא ייתכן שמעמיסים עלינו עבודה, כשאנחנו ממילא כורעות תחת הנטל הקיים ומתפקדות במגוון רחב של תפקידים. שלא יהיו טעויות, עבודה קשה לא מפחידה אותנו. אך לא הגיוני שדורשים מאיתנו עבודה נוספת ללא כל תגמול. יפה יעשו מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך אם יתקנו את העוול".