הפולמוס סביב הטענות כלפי הרב טאו אינו מסתיים בכך אלא נמשך אל הפולמוס על עצם קיומו של פולמוס. על כך שוחחנו עם אב"ד בדימוס בפתח תקווה ובאריאל הרב יהודה גליק.
את דבריו פותח הרב גליק בציון מאמציו לקדם מנהיגות דתית לציבור הדתי לאומי, מהלך שלפי שעה לא צולח אך יש בו ערך בין השאר גם לאירועים מעין אלה. הרב גליק מספר על פגישות שקיים בניסיון לייצר מנהיגות שתתכלל את הציבור ש"בין הר המור להר עציון", כהגדרתו. "נפגשתי עם רבנים מכל החוגים ורציתי גם להיפגש עם הרב טאו באופן אישי אבל לא הצלחתי. נפגשתי עם אנשים חשובים שאמורים לייצג את הר המור. בהמשך ניסיתי להיפגש עם אנשים עם הר עציון ולא קיבלתי תשובה".
"אנחנו צריכים מנהיגות דתית לציבור הדתי לאומי, כי במקום כלשהו הצד הזה במנהיגות הציבורית שלנו מאוד נחלש. המשמעות היא לגבי מקומם של התורה המוסר והיהדות בחיים שלנו גם ברמה הפרטית וגם ברמת המפגש עם המדינה. הרב ישראלי אמר שתפקיד הרבנים הוא דאגה שהרחוב היהודי אכן יתאים למדינה היהודית, הרב קוק כתב שההשפעה של הרבנים על דעת הקהל הייתה בעבר הרבה יותר מאשר היום וכיום זה כמעט ולא קיים. הפוליטיקאים משתמשים בהם אבל זה לא מספיק", אומר הרב גליק וקובע כי לציונות הדתית "יש בעיה קשה של מנהיגות".
באשר לפולמוס הנוכחי מציין הרב גליק כי בין הדעות השונות העולות בקרב הדנים בסוגיית הרב טאו "יש מי שאומרים שיש כאן דבר שנכון לברר ושאין עשן בלי אש, יש שאומרים שהאינטרס של הרב טאו עצמו הוא להוכיח את חפותו, יש שאומרים שאנחנו לא באמת יודעים ואין לנו עמדה אבל שצריך לעסוק בכך כדי לטהר את האווירה הציבורית וכו'. אני סבור שאין מקום לפי ההלכה לכל סוגי ההתייחסויות האלה, כי השאלה היא מה הנושא שבו אנחנו באים לדון, האם ישנה אפשרות הלכתית להגיע לחקר העניין ולא רק בגלל התקופה שחלפה".
הרב גליק מזכיר את הדיון סביב חיים ולדר ומעורבות הרב שמואל אליהו בנושא. אז, הוא אומר, הייתה מטרה ברורה לקיומו של הדיון, לגונן ולהזהיר מפניו, "אבל כאן זו שאלה שכל עניינה הוא האם צריך להגיד לאנשים שהולכים אתו עם מי יש להם עסק וכו'. זו שאלה שאינה רלוונטית בהיבט ההלכתי כי אין אפשרות להגיע לבירור האמת".
המניעה להגיע לחקר האמת, מסביר הרב גליק, אינה נובעת מפרק הזמן שחלף מאז האירועים שהיו או לא היו, אלא מכיוון שמהרבנות נלקחה הסמכות לחקור ולברר כל מה שאינו מעניינה, כלומר ענייני גירושין ונישואין ונגזרותיהם. כך קבע בג"ץ ולמעשה עיקר את כוחה של הרבנות מלדון בכל מה שאינו נכלל בקטגוריות הללו.
אם עד לקיצוץ סמכויותיו של בית הדין הרבני יכולים היו שני מתדיינים לגשת ולתנות את טענותיהם בפניו בכל תחום, הרי שכיום בית המשפט אוסר על כך, ולמעשה בכך "בג"ץ מונע את חקר האמת". המשמעות היא שרבנים נתונים תחת עולו של בג"ץ, אומר הרב גליק ולמעשה מי שמביע עמדה כעת 'מתעבר על ריב לא לו' שכן "הציבור לא נתן לכם כוח או אמצעי לבירור האמת".
הרב גליק מסביר כי נגזרת מהמציאות הקיימת היא שאם הרב טאו מסרב להגיע לחקירה במשטרה כי אין לו אמון בה, לא ניתן לזקוף את הדבר לחובתו. לא ניתן לטעון שהוא חייב להסכים לחקירה שכזו.
על תפקיד העיתונות במקרים מעין אלה, אומר הרב גליק כי על מנת לדווח ולעמוד בגדרי ההלכה על העיתונאים ללמוד לאשורן את כל הלכות לשון הרע, ואם עיתון מפרסם עמדה משלו ואינו מסתפק בהצגת עמדות הצדדים, יש לתהות בפניו 'מי שמך לדון בסוגיות שכאלה המחייבות ידע תורני רב על מנת להכריע'. "התפקיד של מחנך או עיתונאי הוא להיות מסוגל להציג את שני הצדדים", אומר הרב גליק. לשאלתנו אם אין בהחלטה שלא לפרסם אמירה בפני עצמה שמחלישה את הצד המתלונן וחש פגוע מהאירוע המדובר, בהקשר זה, אומר הרב גליק, יש לבחון מה מבקש הצד הנפגע להשיג, ומאחר וקיימת התיישנות לא ניתן יהיה לעזור לו.
לשאלתנו אם אין מקום להביע עמדה ציבורית מנהיגותית שתהווה ריפוי נפשי מסוים לצד הטוען שנפגע ובמשך שנים נחשדו טענותיו כשקר או הזיה, אומר הרב גליק כי בהחלט יתכן ויש צורך בכך, אך לשם כך נדרשת אותה מנהיגות דתית שבה יהיה גם בית דין ציבורי מוסכם כדוגמת 'פורום תקנה' שיחזיק בסמכויות שאינן קיימות לבית הדין הרבני הקיים. כעת הרב גליק "חושש שלא יימצא בית דין שכזה".