בראיון ל'כאן מורשת' מתייחסת הרבנית ד"ר שפרה מישלוב לפולמוס שהתעורר סביב הדרישה לכלול בהסכמות הקואליציוניות מתן אפשרות לאירועים נפרדים מגדרית עבור הציבור הדתי והחרדי.
הרבנית מישלוב, מנהלת הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון 'משפטי ארץ, מביעה הבנה לחשש הנשמע ממתנגדי הדרישה, אך סבורה שבמדינה יהודית ודמוקרטית מתן האפשרות הזו להפרדה הוא צעד מתבקש.
"הדבר מתאים לתפיסה היהודית שראויה להיות במדינה שלנו. ההלכה היהודית מכירה בצורך לייצר גבולות גופניים חברתיים ורגשיים בין נשים לגברים. יש שלל הלכות שנוגעות לכך, צניעות הלבוש, דיני ייחוד וגם הנושא של ההפרדה. אנחנו מאמינים שעם ישראל הוא עם של קדושה, עם של משפחתיות ודברי הרב סולובייצ'יק לכל בית אב יש משמעות במכלול הלאומי, ולכן יש משמעות לבתים חזקים ויציבים הבנויים על תשתית של נאמנות", אומרת מישלוב כרקע לדרישה המדוברת.
עוד היא מזכירה את המסורת היהודית הקדומה שמובאת כבר במשנה המתייחסת להפרדה בחגיגות בבית המקדש ובשווקים, "כך שהדברים הללו מוטבעים עמוק ביסודות ההלכה היהודית. לא דובר עליהם במשך שנים כי זו לא הייתה סוגיה בולטת כשנשים לא יצאו למרחב הציבורי. בעשרות השנים האחרונות נשים יצאו יותר החוצה ויש יותר ערבוב וזירות שבהן נשים באות לידי ביטוי ולכן מטבע הדברים פוסקים נתנו לכך יותר מקום". מאחר וכך התבררה ההסכמה הגורפת בין הפוסקים לגבי הצורך בהפרדה בזירות השונות הנוגעות לקדושה ותפילה, אך השאלה מתעוררת ביחס לזירות האחרות בהן אין עניין של קדושה או עניין של חשיפה כדוגמת חוף הים, "שם באמת אנחנו מוצאים קולות שונים".
על זאת היא מצינת את העמדה ההלכתית הנוגעת לצורך בהפרדה במקומות בהם יש אלמנט של קלות ראש כמו שירה וכיוצא באלה. הדברים אינם גולשים להפרדה של מדרכות וכיוצא באלה, אלה מדובר בנהלים המקובעים בתשתית ההלכתית היסודית והמוסכמת ותשתית זו מדברת על זירות של מגע גופני או קדושה. "במישור הזה צריכים לאפשר חופים נפרדים בהפרדה, בתי כנסת בהפרדה וכו'".
במרחב הציבורי, אומרת הרבנית מישלוב ניתן לצפות לכבוד הדדי אך לא לאכיפת דעת המיעוט על הרוב. "אני מסכימה שלגבי הופעות ואירועים נפרדים שאנשים רוצים לקיים באולמות פרטיים או במרחבים ציבוריים שהעירייה מייעדת לקהל מסוים, כמו שיש הופעות לחובבי מוסיקה מסוימת, אין סיבה שהעירייה תשלול זאת. אבל למנוע כניסה לרחוב ציבורי זה חורג".
עמדה זו נוגעת גם לתחבורה ציבורית. במידה והיא מיועדת לקהל מסוים בלבד לא ניתן לדרוש ערבוב, אך במידה ומדובר בתחבורה שכל אדם יכול להשתמש בה, לא סבורה הרבנית כי ניתן לכפות דעה הלכתית שנמצאת בשוליים על הרוב.
הרבנית מזכירה מישלוב כי הפרדה מגדרית אינה בהכרח נוגעת לסוגיות דתיות. לעיתים גם קבוצות נשים שאינם שומרות מצוות מקיימות אירועים המיועדים לנשים בלבד והדבר מתקבל ומובן והחוק מכיר בכך. "הבעיה העיקרית היא שבית המשפט לקח את הסוגיה למקומות מאוד חרדתיים. עושים מכל הפרדה סוג של הדרה ואפליה, משהו שימוטט את כל השוויון. צריך לצאת מהחרדה הזו. אנחנו, המדברים בשם תפיסה תורנית, לא רוצים לכפות על אף אחד ולא לייצר כאן איראן חדשה, אלא להביא משהו מאוד יהודי, מאוד קדוש וצנוע לא מתוך כפייה אלא מתוך בחירה ויכולת לכל קבוצה לממש את עצמה. אין רצון לכפייה דתית אבל גם שלא תהיה כפייה חילונית שלא מאפשרת לנשים לצרוך תרבות באופן שהן מעוניינות, שלא מאפשרת לנשים לרחוץ בפארקים הלאומיים וכו'. צריך לזכור שאנחנו מדינה יהודית ולא רק דמוקרטית".