הימין ניצח בתוצאות הבחירות אך יש לו לעבור דרך ארוכה מאד כדי להיות בשלטון. גם אם כל מנהיגי המפלגות ירצו וינסו לקדם את מדיניות הימין עליה הצהירו בלי לפזול מרכזה ושמאלה, הם יצטרכו לפעול נגד לחצים שיבואו מבפנים ומבחוץ.
דוקא משום כך טועים בעלי דעה בימין שמיהרו לצאת בקריאות לנבחרי הציבור לריסון, איפוק וגילוי אחריות כלפי הצד שהפסיד בבחירות. הכבלים קיימים כבר כך. המקלות של מערכת המשפט כבר מוכנים, הלחץ הבינלאומי לא ירפה, והפקידות הבכירה לא תהיה קלת רגליים לבצע את מדיניות הממשלה.
ניקח למשל את המשימה החשובה לפירוק המנהל האזרחי והעברת סמכויותיו למשרדי הממשלה. אם הממשלה הנוכחית לא תתקן את המצב הבלתי דמוקרטי הזה בו חיים כחצי מיליון אזרחים ישראלים, כנראה ששום ממשלה לא תעשה זאת. כדי להבקיע את האתגר הזה אנחנו זקוקים לנבחרי ציבור נחושים שיעמדו מול לחץ אמריקני ואירופאי מחוץ, ומול לחץ של השמאל מבית. נוסיף לזה את הקשיים שיערימו איגודי עובדים שלא יאפשרו את הזזת מקומם של כאלף עובדי צה"ל.
מטרת פסקת ההתגברות למשל היא להחזיר מעט את גלגלי המהפכה השיפוטית לאזור חיוג חוקתי בו נוהגות רוב הדמוקרטיות בעולם. כדי להשלים את הצעד הזה וכדי שתהיה פסקת התגברות נכונה ולא כזו שתשרת את שלטון בג"ץ, יצטרכו השרים והח''כים להפגין כושר עמידה בלתי רגיל.
אפשר לדמיין איזה לחץ אדיר תפעיל המשפחה הנכונה שנבחרה על ידי עצמה למשול במשפט ובמדינה בעשורים האחרונים. כל הצעת חוק תזכה להתקפות בוטות והפחדות, וקרוב לוודאי שהדיונים הסוערים בוועדות הכנסת לצד כותרות שחורות של העיתונים ישברו כמה ימניים שלא יבינו את התמונה.
אם יעזו הממשלה והכנסת לגעת בגבינה של ההסתדרות ולמנוע שביתות פרועות ולשחרר את המשק, יפרצו שביתות ואיומים שמפלגות הימין יזדקקו לעצבים חזקים כדי לא להתקפל בפניהם.
אם כשהשמאל מגיע לשלטון הוא מתיישב על הקייאק ומתקדם עם הזרם, אצל הימין דרושים משוטי חתירה עמידים כדי לשחות מול הזרמים החזקים.
לכן, הדבר החשוב ביותר הוא לעודד ולהאיץ בנבחרי הציבור שלנו ללחוץ עם כל הרגל על הדוושה ולא להאט לרגע.
ומה עם האחריות? ראשית, הרפורמות המוצעות באות בגלל שאנחנו בימין אחראים לגורל המדינה. אנחנו לא מעודדים שינוי בשביל ליצור כאוס, אלא כדי להביא סדר. שנית, הימין מטבעו אחראי וממלכתי, יהיו שיאמרו יותר מדי. הימין תמיד חשש לקדם מדיניות. הוא רגיש הרבה יותר ללכידות הלאומית ורוצה לחיות בשלום עם כל אחיו. עניין של תרבות ומסורת. לכן צריך לדחוף אותו לקדם שינויים בלי לחשוש.
ועכשיו - לימין שור.
--
יהודה עמרני – דובר מועצת בנימין ומייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה