אתמול בערב (שלישי), בהיכל התרבות בפתח תקווה, נערך אירוע השנתי של איגוד אומני ישראל, והוענקו פרסי מפעל חיים לאומנים הוותיקים שליוו את חיינו והעשירו אותם ביצירה האומנותית.
בין הזוכות הייתה גם חווה אלברשטיין, שבנאום התודה שלה אמרה כי "הבוקר כתבו בעיתון שבממשלה הבאה יהיו 30 שרים, פתאום הערב חשבתי שאולי גם לנו ייתנו איזה שר, או חצי שר, לאמנים שתורמים ככ הרבה למדינה הזאת, ככ הרבה למצב הרוח, להיסטוריה, בעיקר בעיניי לשימור ההיסטוריה - אתה שומע שיר אז אתה נזכר מה קרה באותו שבוע, מה קרה באותו חודש, לא רק מה שקרה לך באופן אישי".
"אני חושבת שהמוזיקה הישראלית היא היצירה הכי יפה בעיניי, אז אני מודה לכם כי אתם הרי אלה שממשיכים, אתם שרים לילדים, זה נהדר, הקולות שלנו נשמעים הלאה והלאה, ואני מקווה שאני אמשיך לשיר לכם עוד הרבה שנים, אין לי תכניות אחרות".
זוכה נוסף הוא שלום חנוך, שאמר עם קבלת הפרס: "אני לא רגיל ולא כל כך אוהב לקבל פרסים. אבל מחבריי האמנים, אני מרגיש שזה לכבוד לקבל פרס. אני מודה לחבריי האמנים, ואני מודה לכם, כי אתכם אני פוגש כל הזמן".
בנוסף, זכו גם אוסמה מסרי, דורי בן זאב, דויד ברוזה, חנה לאסלו, כריס לארטיסט, מיקי קם, מרגלית צנעני, ניצה שאול, נעמי פארן, סלי אן פרידלנד וסשה דמידוב.
"אחרי 50 שנה במקצוע אני מכירה אותו היטב על הדבש ועל העוקץ שבו", אמרה יונה אליאן קשת היו"ר החדש של אמ"י, "אני מכירה היטב את רגעי ההתעלות והאושר ואת הנפילות ,ההשפלות ,את אין סוף התשובות השליליות ואת התקופות של אי הודאות והמצוקה הכלכלית .לא מזמן קיבלנו שיעור של תקופת הקורונה כשהיינו הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח לפעילות".
"שנים שאנחנו מחזרים על הפתחים של משרדי ממשלה להגדלת תקציב התרבות ,שנים של מאבקים כדי שיכירו בזכויות המבצעים שלנו. שנים שמעמדה של התרבות בארץ הולך ונשחק, מעמדם של אומנים הולך ומתמעט, והסיבות לכך רבות וידועות , לא אתחיל לפרט אותן כאן, אבל התוצאה היא שאומנים גדולים מקבלים הערכה והופכים ל" פסקול חיינו" רק לאחר מותם".
"איגוד אומני ישראל , כמו שאני רואה אותו צריך להאבק כאיגוד מקצועי על תנאי שכר ,תנאי יצירה ובאותה מידה על מעמדה של האומנות והאומנים בכל מוסדות התרבות. א.מ.י שקם אצלנו בסלון לפני 40 שנה, כשששי ושלמה שיכנעו את אילי שחייבים להקים איגוד אומנים, יוצא לדרך חדשה ואני סוגרת מעגל אישי ומקווה להצלחה של כולנו יחד."