מבקר המדינה מתניהו אננלגמן ממליץ בדו"ח שפרסם היום (רביעי) לבחון את הגדלת הפטור ממס על ייבוא אישי מחו"ל במסגרת דוח על התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון העומד היום על 75$.
אנגלמן ציין כי לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, מומלץ שמשרד הכלכלה ומשרד האוצר, המובילים את המאבק ביוקר המחיה, בהתייעצות עם רשות התחרות, יבחנו את השימוש בפטור ממיסים ביבוא האישי ככלי נוסף במאבק, תוך איזון הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי.
לדבריו, בכלל זאת מומלץ אף לשקול הגדלת הפטור ממס לגבי מוצרים ותחומים שבהם קיימים כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי.
ההכנסות מהמסחר המקוון בישראל ב-2020 עמדו על 5 מיליארד שקלים , כאשר תחזית ההכנסות ב-2025 עומדת על 12 מיליארד שקלים. הפדיון הממוצע השנתי במסחר המקוון למשתמש בישראל צפוי לעלות מכ-1,101 דולר ב-2017 לכ-2,311 דולר ב-2025.
כאמור, בישראל משלוח המכיל סחורות שערכן הכולל עד 75 דולר פטור לחלוטין ממיסי יבוא, ובסכומים גבוהים יותר המיסוי מדורג.
מבקר המדינה ביצע ביקורת מעקב ובה נבדקו הפעולות שנקטו משרדי ממשלה שונים לתיקון הליקויים שעלו בדוח הקודם בנושא התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון ומידת השיפור שחלה לאחר התיקון.
בנוסף, הומלץ כי משרד הכלכלה והרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי יבחנו דרכים להנגיש את התכנים בנושא מסחר מקוון לציבור החרדי, בהתחשב בצרכיו. גידול בשימוש במרשתת במגזר זה יכול לתרום לגידול הפריון והפדיון במשק.
עוד עולה כי חוק הגנת הפרטיות כולל הגדרות לא עדכניות של מושגי מפתח, ואינו נותן מענה לסוגיות משמעותיות במסחר מקוון. עם זאת, נמצא כי משרד המשפטים פעל לאסדרת הנושא וכי ביוני 2021 החל משרד המשפטים לקדם את חקיקתו של חוק הגנת הפרטיות. בנובמבר 2021 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק ובינואר 2022 היא הונחה על שולחן הכנסת ואושרה בקריאה ראשונה. כמו כן נמצא כי משרד המשפטים פרסם נייר עמדה בנושא הזכות לניוד מידע.
בביקורת הקודמת נמצא כי סדנאות הסברה בנושא "צרכנות נבונה" אינן שמות דגש על נושא צרכנות נבונה ברשת. בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי לא תוקן. סך המודרכים במסגרת תוכנית ישראל דיגיטלית בשנים 2018 - 2021 שהם אזרחים ותיקים עמד על כ-8,400 בתחום צרכנות נבונה וכ-5,000 בתחום שמירה על פרטיות ובטיחות במרשתת בלבד, מתוך אוכלוסיית האזרחים הוותיקים במדינה המוערכת בכ-1,128,000 נכון לשנת 2020.
עם זאת, המשרד לשוויון חברתי והמועצה הישראלית לצרכנות לא מיפו את הצרכים והחסמים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולא השלימו גיבוש תכנית לנושא הצרכנות במרשתת בקרב האוכלוסייה הוותיקה.