זה היה אמור להיות אחד מהמשאים ומתנים הקואליציוניים הפשוטים והמהירים שידעה ישראל בעשורים האחרונים.
כבר עם פרסום מדגמי הבחירות היה הרכב הממשלה הבאה ברור לכולם, וככל שספירת הקולות התקדמה, הקריאות במחנה הימין להרכבת ממשלה במהירות רק הלכו וגברו. גם התכנון המקורי של נתניהו, ראש הממשלה המיועד, היה להרכיב ממשלה בפרק זמן חריג במונחים ישראליים.
על פי התכנון, נתניהו רצה להודיע לנשיא הרצוג כבר ביום קבלת המנדט כי עלה בידו להרכיב את הממשלה, ולהשביע אותה ביום השבעת הכנסת, כלומר ביום שלישי שעבר. אלא שכל זה לא קרה. במקום זאת, קרבות בלתי נגמרים על חלוקת התיקים בממשלה הבאה תפסו את הכותרות.
אלא שמרבית הדיווחים על חלוקת התיקים היו, כפי שהגדירו זאת שורה של גורמים במשא ומתן, ספינים בלבד. "בפועל, רק ביום שני השבוע הליכוד החל לנהל משא ומתן רציני. עד אז לא באמת היה משהו", אומר גורם בכיר במגעים לעיתון 'בשבע'.
הציבור דווקא קיבל הרבה מאוד דיווחים על חלוקת התיקים המסתמנת.
"זה כל מה שזה היה: דיווחים לתקשורת. ישיבות רציניות, כאלה שמטרתן להגיע לסיכומים, לא נערכו עד יום שני. זה בעיקר היה ספינים שרצו בכל מקום, אבל מעט מאוד מהם היו נכונים".
ה"ספינים" הללו, כהגדרתו של אותו גורם בכיר, סתרו לא פעם זה את זה. בחלקם דווח כי סמוטריץ' קיבל לידיו את תיק האוצר, וכל שנותר לסגור הם הפרטים הקטנים; באחרים דובר על כך שדווקא ש"ס היא שזכתה בתיק הנכסף. בסט נוסף של דיווחים התכנסה חלוקת התיקים כך שש"ס קיבלה חמישה, שהאוצר אינו אחד מהם, הציונות הדתית קיבלה את תיק האוצר לצד שר במשרד הביטחון ותיק נוסף, ועוצמה יהודית קיבלה את המשרד לביטחון הפנים, לצד שני תיקים נוספים. גורמים אחדים במשא ומתן אמרו ל'בשבע' שכל הדיווחים הללו הם במקרה הטוב הכיוון שאליו הממשלה הולכת, אבל שום דבר אינו סגור. אלא ששורת הדיווחים עשתה את שלה, ויצרה משבר במגעים בין רוב המפלגות לליכוד.
הציונות הדתית אומנם לקחה את רוב הקשב הציבורי, אך גם בעוצמה יהודית וביהדות התורה החליטו להאט את קצב המגעים, לאור מה שהם רואים כהתנערות של הליכוד מהסיכומים הראשוניים. יושב ראש עוצמה יהודית, חבר הכנסת איתמר בן גביר, אף אמר זאת מפורשות במהלך ישיבת הסיעה של מפלגתו ביום שני השבוע: "בבחירות הבטחנו ונבחרנו כדי לתת משילות, ביטחון אישי וגב לחיילים ולשוטרים. הבטחנו שנחזור להיות בעלי הבית בישראל, והבטחנו גם לדאוג לפריפריה החברתית והגאוגרפית. בלי שנוכל לקיים את ההבטחות האלה לא נהיה בממשלה. בשביל לקדם את הפריפריה רצינו את תיק החינוך, שכידוע יש פער ענק בין המרכז לפריפריה בנושא, או התחבורה שגם שם יש הרבה מה לעשות. בליכוד לא רצו, והציעו את משרד הפריפריה במקום. עכשיו גם מזה הם חזרו בהם".
ביהדות התורה המצב לא הרבה יותר טוב. במשך רוב השיחות שהתנהלו עסקו ביהדות התורה בעיקר בנושאי מהות. דוגמה בולטת לכך היא השיחות בין נציגי המפלגה לנציגי הליכוד בדבר השינויים בסעיף הנכד. אך כשראו את חבילת התיקים שדרעי וש"ס אמורים לקבל, החליטו בצד החרדי־אשכנזי לדרוש שורה של תיקים גם כן. "החלטנו לקחת צעד לאחור לאחר מה שדרעי קיבל. לא יכול להיות שדרעי יקבל כל מה שהוא רוצה, וכל שאר השותפות יצטרכו לקבל זאת בהבנה ולהישאר עם השאריות. לא נראה שהולכת להיות פריצת דרך דרמטית בזמן הקרוב", אומר גורם במפלגה.
עליית המחירים
דרעי, לפי גורמים המעורים בפרטים, צפוי לקבל לידיו מספר רב של תיקים, החל מתיק הפנים, עבור בתיק הבריאות והדתות ועד לתיק הנגב והגליל, וזאת נוסף על תואר סגן ראש הממשלה, ואולי אף משרד חמישי. על פי הדיווחים האחרונים נכון לכתיבת שורות אלה, דרעי יכהן לצד משרד הפנים גם במשרד הבריאות. מדובר בשני תפקידים מרובי עבודה, סמכויות ותקציבים, שלא ברור כיצד שר אחד יוכל להחזיק בשניהם במקביל. לגבי הסיבה לשלל הרב שדרעי צפוי לקבל, ישנם הסברים רבים.
ההסבר העיקרי שנשמע בימים האחרונים במסדרונות הכנסת גורס כי הסיבה שבגללה דרעי קיבל חבילת תיקים רחבה למדי היא התנהלותו של נתניהו במשא ומתן. חברים בקואליציה העתידית מאשימים את ראש הממשלה המיועד בכך שלא רצה בתחילה את סמוטריץ' במשרד האוצר, ולכן הציע את התפקיד לאריה דרעי, במטרה לדחוק את סמוטריץ' לביטחון. אלא שאז הגיעו מסרים כבדים ממערכת הביטחון נגד מינויו של סמוטריץ' לתפקיד, ולצד זה גם ההבנה של נתניהו שכשר הביטחון סמוטריץ' יפעל נגד הרשות הפלשתינית. כתוצאה מכך הוחלט בליכוד שתיק הביטחון ירד מהפרק, אלא שבאותו זמן דרעי, שלא רצה עד אז את תיק האוצר, התאהב בתפקיד ובהיקפי השליטה שלו, ולא היה מוכן להתקפל בנושא.
מצידו של סמוטריץ' לא היה על מה לדבר מלבד אחד משני התפקידים הבכירים בממשלה לאחר תפקיד ראש הממשלה עצמו: ביטחון או אוצר. לגבי תיק החוץ, שגם אותו הציע נתניהו בשלב מסוים לסמוטריץ', הודיע האחרון שהוא לא חושב שהוא מתאים לכהן בתפקיד. במטרה לפתור את הפלונטר הספציפי סביב תיק האוצר, יצרו בליכוד "חבילת פיצוי" לדרעי, שכללה את כל התפקידים שרצה מלכתחילה, כולל אלה שמפלגות אחרות ביקשו לעצמן - במיוחד משרדי הפריפריה והדתות.
העלאת המחיר הזו יצרה בעיות מול שאר השותפות, כאשר מפתח התיקים השתנה והתקרב לממדים של הממשלה היוצאת: שר על כל שני חברי כנסת. אלא שבעוד ש"ס קיבלה את המפתח הזה, שאר השותפות לא. כך המשא ומתן הגיע למצב שעוד תיקים צריכים להתחלק בין שאר השותפות, מה שגרם לתחילתה של תסיסה בליכוד. מי שתיאר זאת בצורה החדה ביותר הוא חבר הכנסת דוד ביטן, שבגלל כתב האישום שהוגש נגדו אינו יכול לכהן כשר בממשלה הבאה, ועל כן מרגיש חופשי יותר להתבטא בנושא.
"אני לא רואה איך הליכוד הולך להשתלב ולהשפיע כמו שרצינו", אמר ביטן בראיון לרדיו 103 ביום שלישי השבוע. "אני לא מרוצה בשם בוחרי ופעילי הליכוד. זה לא ייאמן הדבר הזה, אני מקווה שזה ישתנה במשא ומתן ויתעשתו קצת. נתניהו עבר את הגבול בכל מה שקשור לליכוד, הוא צריך להוביל את הליכוד בצורה שהוא יהיה משפיע. סמוטריץ' ודרעי יודעים לנהל משא ומתן, נתניהו כנראה לא".
לעומת ההסבר הזה, גורמים מחדרי המשא ומתן מעניקים הסבר אחר לבעיית תיק האוצר. "הבעיה הייתה דרעי, מהרגע הראשון. הוא דרש להיות השותף הבכיר של נתניהו, כי ש"ס היא המפלגה הגדולה בקואליציה אחרי הליכוד. כל הדיונים היו איך למצוא את הנוסחה שתציב את דרעי כשותף הבכיר", אומרים הגורמים.
איך תיראה בסוף חלוקת התיקים?
"סביר להניח שסמוטריץ' יהיה שר האוצר למשך כהונה שלמה, בעוד דרעי יקבל את תיק הפנים עם סמכויות נרחבות, לצד הטייטל של סגן ראש הממשלה. העניין הוא שכל תזוזה קטנה בחלוקת התיקים משנה את כל הפאזל ויוצרת עוד בעיות משנה".
מה המשמעות של דרעי כסגן ראש הממשלה ולא ממלא מקום ראש הממשלה?
"הבדל תהומי. ממלא מקום ראש הממשלה פירושו שברגע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, ממלא המקום מחליף אותו. ככה אולמרט עלה לשלטון בזמנו. במקרה כאן יש חשש אצל נתניהו, שאולי הוא פרנואידי קצת, אבל אי אפשר להתעלם ממנו לחלוטין – שהיועצת המשפטית לממשלה או בית המשפט יודיעו על נבצרותו בגלל המשפט, ואז ממלא המקום יכהן כראש ממשלה באופן אוטומטי. זה לא קיים בטייטל של סגן ראש הממשלה, שבפועל כל משמעותו היא הצהרתית בלבד".
קואליציה עם דבק חזק
הקרב על התיקים אומנם תופס את מרבית הכותרות, אך בפועל עיקר המחלוקות בין השותפות בקואליציה העתידית נוגע לסוגיות העקרוניות מחד גיסא, ולפרטים הקטנים מאידך. המשא ומתן הקואליציוני מתנהל בשלושה מישורים שונים. הראשון הוא סוגיית התיקים, שעליה הרחבנו. הסוגיה השנייה היא מה שמכנים בצוותים השונים "הפרטים הקטנים": סעיפי הסמכויות של כל שר ומפלגה. שני התחומים הללו מנוהלים במגעים על ידי יריב לוין. החלק השלישי, הסוגיות העקרוניות, הוא זה שמנוהל מול נתניהו ישירות. לצורך העניין, במישור הזה ניתן למצוא את סוגיית המינהל האזרחי.
סוגיית המינהל האזרחי היא לא עוד סוגיה במשא ומתן, אלא אחת הנפיצות ביותר בו. דרישת הציונות הדתית היא לקבל את האחריות על המינהל האזרחי מתוך מטרה אחת ברורה: להוביל מהלכים לקראת פירוקו. לשם כך דרשו במפלגה שר במשרד הביטחון שיהיה אחראי ישירות על המינהל האזרחי. בליכוד התנגדו לכך מכול וכול. במקום זאת הציעו לציונות הדתית את תיק ההתיישבות, אך בתיק הזה אין כיום שום סמכויות בפועל. אלא שלאחר שהמשא ומתן נקלע למבוי סתום, הסכימו בליכוד להעביר את סמכויות המינהל האזרחי על האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון לידי מחלקה מיוחדת במשרד האוצר, שאליו אמור סמוטריץ' להיכנס.
אלא שגם הכניסה למשרד האוצר, נכון לשלב זה, חלקית בלבד. דרעי לא ויתר לחלוטין על רצונו להיות באוצר, ועל כן הוא אמור לקבל את המשרד לחצי השני של הכהונה. סמוטריץ' יעבור אז לתיק הפנים, וברצונו לקבל גם תיק נוסף במקביל, בדומה למודל שתפרו בליכוד לדרעי.
לא רק את הסמכויות בנוגע למינהל האזרחי סירבו בליכוד לתת לציונות הדתית. גם את האחריות על החמ"ד ואת ההשפעה על בחירת הדיינים והרבנים הראשיים מסרבים בשלב זה לתת לה. נכון לעכשיו, בציונות הדתית הסכימו לוותר גם על תיק החינוך וגם על תיק הדתות - שני תיקים שמסורתית נמצאים בליבת הפוליטיקה המגזרית, מה גם שהשליטה במשרד הדתות הייתה הבטחת בחירות של המפלגה. במקום התיקים, במפלגה אומרים שהם לא יוותרו על מנגנוני שליטה בתחומים האלה.
בציונות הדתית ראו אתמול (ד') את הביקורות שהחלו לעלות ברשתות החברתיות נגדם, לצד מה שהם קוראים לו "תדרוכים מכוונים מטעם הליכוד שנועדו לפגוע במשא ומתן ולהקטין אותנו", ויצאו בהודעה שמבהירה מה היו הדרישות העיקריות שלהם במהלך המשא ומתן.
לפי ההודעה, במפלגה דרשו את תיקי הביטחון, החינוך והדתות, ובעקבות בקשות הליכוד הסכימו לוותר על כל השלושה, ולקבל במקום זאת את משרד האוצר עם שליטה על המינהל האזרחי, שליטה על החינוך הדתי והסכמות מול ש"ס בנושא הדתות. בציונות הדתית טוענים שגם מסיכומים אלה החליטו בליכוד לחזור בהם.
בליכוד הגירסה הפוכה, ושם טוענים כי סמוטריץ' ומפלגתו חיפשו בעיקר תפקידים וסידורי עבודה: "הוא רוצה רק כוח ותקציבים. דורש ארבע ועדות מתוך 11 שיש לקואליציה. רוצה התיישבות, אוצר ועלייה וקליטה. הוא רוצה לקחת משרדים אחרים ולהוציא מהם סמכויות: הוא רוצה למנות את ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, הוא רוצה למנות את ראש החמ"ד, רוצה להוציא סמכויות ממשרד החינוך. יש לו דרישות הזויות, שום דבר לא אידיאולוגי. אלה לא דרישות של אדם שרוצה להיכנס לקואליציה", נאמר על ידי גורמים במפלגה, ויריב לוין אף אמר בשיחות סגורות כי "סמוטריץ' מנסה להקים ממשלה בתוך ממשלה", ביטוי שזכור לכולם מימי ממשלת הרוטציה בין נתניהו לגנץ.
"שיהיה ברור, זה בכלל לא משנה איך תיראה חלוקת התיקים בסוף - ברור שהחמ"ד יהיה באחריותנו, וברור שצריך למצוא פתרון בנושא הדתות. בלי זה אין על מה לדבר", אומר גורם בציונות הדתית ל'בשבע'. גם גורמים בכירים במשא ומתן ממפלגות אחרות אומרים שלבסוף יימצא מודל שבו תיק הדתות אומנם יהיה אצל ש"ס, אבל לציונות הדתית תהיה השפעה על המינויים.
"בסופו של דבר יהיה קל יחסית לפתור את הבעיה הזאת. נכון שמדובר בעניין מהותי, אבל ההבדלים בין סמוטריץ' לחרדים בנושא הזה לא כל כך גדולים. הוא רוצה רב ראשי מהציונות הדתית, אבל זה לא שהוא רוצה מישהו כמו הרב סתיו, שהוא סדין אדום לחרדים. לכן יימצא בסוף הפתרון לבעיה הזאת כמו לשאר הבעיות", אומר גורם מחדרי המשא ומתן.
זה אומר שלמרות ההודעות שחזרנו לנקודת ההתחלה, למעשה המגעים מתקדמים לקראת הרכבת ממשלה?
"כן. אין ספק בכך. אבל חשוב להגיד משהו: ביום שני היה נראה בתקשורת כאילו עוד רגע אנחנו סוגרים קואליציה. אנחנו רחוקים משם מאוד, זה סיפור של עוד שבוע־שבועיים. אבל בסוף תהיה ממשלה, והיא תהיה יציבה".
במפלגות השונות מדברים על כך שרק אירוע חריג יכול להאיץ את המשא ומתן. פיגועי התופת בירושלים אתמול (ד') שבאחד מהם נרצח אריה שצ'ופק, והוצאתו להורג של טירן פרו על ידי ניתוקו ממכשור רפואי וחטיפת גופתו בג'נין אל מול עיני משפחתו, עשויים לשמש זרז לתהליך.
בציונות הדתית ובש"ס קראו לקדם את המגעים להרכבת ממשלה מהר ככל הניתן, וקולות דומים הגיעו גם מן הליכוד. דווקא ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, לא אמר דברים דומים בהצהרתו מחוץ לבית החולים ביקור חולים בירושלים, שם אושפזו פצועי הפיגועים בבירה.
אחת ההשערות לכך שנתניהו לא קרא להרכיב ממשלה מהר היא הידיעה שיש לו הרבה בעיות מבית. שורה של חברי כנסת בליכוד כועסים על מה שנראה כמו הותרת מרבית התיקים החשובים מחוץ לליכוד. עובדתית זה לא מדויק, שכן תיקי החוץ, הביטחון, המשפטים, האנרגיה ואולי גם התחבורה והחינוך יישארו בידי הליכוד, אך זה לא מוריד כהוא זה מהלחץ בתוך מפלגת השלטון המיועדת. גם העובדה שנתניהו ניסה לחלק חלק מהתיקים לאנשים שאינם חברי כנסת, כמו שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר רון דרמר, הוסיפה להתמרמרות במפלגתו. במקביל לכך החלה שורה של דיווחים על השיבוצים של חברי הליכוד במשרדים השונים, דיווחים שהליכוד עצמו הכחיש.
"נתניהו רוצה את דרמר כשר חוץ. גם דרמר מעוניין בתפקיד. הבעיה היא שלא בטוח שזה יתאפשר מבחינה פוליטית. זאת בעיה שלא בטוח שיהיה אפשר לפתור. אם דרמר יהיה שר החוץ, אמיר אוחנה יהיה יושב ראש הכנסת. אם זה לא יתאפשר, אוחנה יהיה שר החוץ, ויושב ראש הכנסת יהיה כנראה קיש או אקוניס", אומר גורם המעורה בפרטים.
"בסוף תקום כאן ממשלה, ולא באמת צריך להתרגש מכל רעשי הרקע שיש עכשיו", אומר היועץ האסטרטגי ברק סרי, לשעבר יועצם של מספר שרים בכירים. "הטעות של נתניהו הייתה שהוא הגדיר את יום רביעי שעבר כיעד להרכבת ממשלה. זה יצר לחץ, העלה את הדרישות ולא באמת תרם לקידום המשא ומתן. כשהוא הבין את זה הוא לקח צעד אחורה, ועכשיו הדברים מתחילים להתכנס לקראת מה שבאמת נראה כמו ממשלה. האמירה של הליכוד שסמוטריץ' לא יקבל את הביטחון בשום תסריט היא דוגמה לכך".
למה באמת שסמוטריץ' לא יקבל את הביטחון? הרי לנתניהו לא היה אכפת בעבר לתת את התיק לברק עם חמישה מנדטים או לליברמן עם שישה.
"נכון, אבל אתה לא מתקן טעות בטעות. בשנה וחצי האחרונות עברנו כאן אירוע שבו ראינו מה קורה כשמפלגות של שישה מנדטים מקבלות את מוקדי השליטה של המדינה, ובמיוחד מה שבנט עשה. זה מוביל לפיצוץ וזה לא עובד. עכשיו המערכת מתחילה לתקן את עצמה, וזה חיובי. הרי האופוזיציה היוצאת, שהיא הקואליציה הנכנסת, תקפה את ממשלת בנט-לפיד בחריפות גם על הנקודה הזאת".
בסוף זה לא רק ויכוחים על תפקידים, יש כאן גם ויכוחי מהות. מה הסיכוי שכל הצדדים ישיגו את הדברים החשובים להם?
"בסוף אנחנו מדברים על קואליציה מאוד הומוגנית. הדבק שלה מאוד חזק. מבחינה אידיאולוגית אין המון הבדלים בין הצדדים. זה לא הסיפור של הממשלה הקודמת. אני לא רואה בקדנציה הזאת מחלוקות שיערערו את הממשלה, ובגלל זה אני כן רואה שרוב הצדדים יצליחו להשיג את רוב הדברים שחשובים להם. יחד עם זה, בהחלט יכול להיות שלא כל הצדדים יקבלו את כל התפקידים שהם רוצים, וזה בסדר גמור. זה טבעו של מו"מ".
במסגרת קרב האשמות של הימים האחרונים, הוציא הליכוד ביום שלישי בלילה את רשימת הדרישות הקואליציוניות שלו, כלומר הרשימה של התחומים שבהם הוא דורש ששותפותיו לממשלה יצביעו איתו. בין הנושאים ברשימה נמצא מאבק בהשתלטות על שטחי C, מימוש מתווה אביתר, חינוך חינם מגיל 0 ועוד. מדובר בשורה של סעיפים שקשה לראות מפלגה כלשהי בקואליציה שמתנגדת אליהם.
"לא במישור הזה תהיה בעיה לממשלה הבאה. אם תהיה בעיה היא תהיה בעוד שנה שנתיים, אחרי שהממשלה כבר תתפקד, ובמידה ולא האירועים בדרום ימשיכו כמו שהיו בשנים האחרונות, או שהטרור רק ילך ויגבר. במקרה כזה בן גביר וסמוטריץ' יצטרכו לתת מענה למצביעים שלהם שנתן להם המון כוח בדיוק בשביל לטפל בזה. אם נגיע למצב כזה הם יצטרכו לספק תשובות, ובהתאמה לחדד הבדלים. זה התסריט היחיד שאני רואה לחוסר יציבות של הממשלה", אומר סרי.
***