ארצות הברית אמרה את דברה בבחירות אמצע הקדנציה שנערכו בתחילת החודש. המצביעים היכו את התחזיות ל"גל אדום", כלומר ניצחון רפובליקני סוחף. אומנם הרפובליקנים זכו ברוב בקונגרס, אבל דווקא בסנאט הם הגיעו לשוויון וייתכן שלאחר סיבוב נוסף אף יהיו בפיגור של מקום אחד. הדמוקרטים אומנם לא ניצחו אבל הצליחו למנוע מפלה, כל זאת בתקופה שבה תחת שלטון נשיא ממפלגתם ארצות הברית סובלת מאינפלציה גואה, מיוקר מחיה שהאמריקנים מתקשים להתמודד איתו ובעיקר חרף אחוזי תמיכה נמוכים במיוחד בנשיא המכהן ג'ו ביידן.
איך זה קרה? נראה שעל דבר אחד יש הסכמה: צילו של הנשיא לשעבר טראמפ זירז לא מעט מצביעים, גם בצד הרפובליקני, לעשות מעשה. בדיוק כמו בסיבוב הקודם שבו יצא ביידן המנצח, התוצאות של הבחירות מעידות שחלק ניכר מאוד מהמצביעים בארצות הברית לא מתים על ביידן, אבל בעיקר לא רוצים לראות את טראמפ חוזר.
הייתה עוד סיבה – סוגיית ההפלות. סוגיה זו הייתה אחת הסוגיות המרכזיות במערכת הבחירות, וגרמה לדמוקרטים להגיע לקלפיות בהמוניהם ולהדאיג גם בוחרים עצמאיים שאינם מזוהים עם מפלגה כזו או אחרת ואינם מעוניינים בחקיקה מגבילה בנושא זה.
רותם אורג, פרשן לענייני ארצות הברית ועורך הבלוג 'וושינגטון אקספרס', מנתח את תוצאות בחירות האמצע באופן הבא: "למרות שהדמוקרטים הגיעו לבחירות האמצע עם נתוני פתיחה מאוד בעייתיים עם כל התקדימים ההיסטוריים, העובדה שלא היה גל אדום קשורה להתגייסות של צעירים לבנים - ובעיקר נשים רווקות – למען הדמוקרטים כדי למנוע פגיעה בחקיקה בנושא הפלות. זה היה משולב יחד עם העובדה שדונלד טראמפ חזר לתודעה הציבורית, והוא הזכיר לדמוקרטים רבים שדואגים מפניו את קיומו ואת הכוונה שלו לרוץ בבחירות הבאות".
הוא מוסיף כי "הרפובליקנים ציפו לגל אדום מובהק בעיקר על רקע האינפלציה, חוסר הפופולריות של ביידן והנתונים ההיסטוריים של ההצבעה למפלגת השלטון בבחירות האמצע, אבל זה קרה ומרבית האצבעות המאשימות כרגע מופנות לדומיננטיות היתר של דונלד טראמפ".
לרפובליקנים יהיה רוב בקונגרס, אך לא בסנאט. עד כמה העובדה הזאת קריטית?
"הרוב הרפובליקני בקונגרס יהיה משמעותי מאוד כי הם מחזיקים לא רק את הנהגת הבית אלא גם קובעים את האג'נדה: איזו חקיקה תעלה ואיזו לא, מי שולט בוועדות השונות ומי מחזיק בהן ברוב, וזה קורה כשמכהן נשיא דמוקרטי. בסנאט ייתכן שיהיה שוויון או יתרון קל לדמוקרטים, והוא יותר משמעותי כי הוא זה שנדרש לאשר או לדחות יוזמות של הנשיא. אבל קונגרס בשליטת הרפובליקנים יטריד מאוד את הדמוקרטים".
מה הבחירות הללו יכולות ללמד אותנו על הלך הרוחות בציבור האמריקני?
"הבחירות הללו, ברמה הפנימית האמריקנית, הן עוד הוכחה לפיצול הקשה של החברה בארצות הברית. בהכללה גסה מדובר בהבדלים בין ה'קליפורנים' – אזורים שנחשבים מתקדמים, גלובליים וליברליים, ובין ה'אינדיאנות' – מדינות ואזורים כפריים שנחשבים עם הגמוניה יותר לבנה, נוצרית ומבוגרת. אפשר ממש לראות את זה בהתפלגות של מעוזים דמוקרטיים לצד מעוזים רפובליקניים".
משהו מהתוצאות יכול לתת לנו אינדיקציה בנוגע לבחירות לנשיאות בשנת 2024?
"התוצאות של בחירות האמצע הן בוודאי אינדיקטור לקראת הבחירות הבאות לנשיאות. היה כאן חיזוק משמעותי למדיניות של ביידן לאחר שהדמוקרטים לא התרסקו כפי שציפו שיקרה, וזה מוכיח שהציבור עדיין מוכן לשלם את המחיר של ממשל ביידן.
"רואים שלמרות שהרפובליקנים לא הצליחו, מי שכן רשמו הצלחה הם דווקא מועמדים שלא תמכו בטראמפ ואפילו כאלה שיצאו נגדו באופן מופגן. המועמד הבולט ביותר בעמדה הזאת הוא מושל פלורידה רון דה־סנטיס, שנבחר ברוב גדול לכהונה שנייה. המפלגה הרפובליקנית בבחירות הללו התפצלה לשלושה ראשים: מחנה 'רק טראמפ' שחטף תבוסה, מחנה 'רק לא טראמפ' שכולל את הרפובליקנים הוותיקים שלא נראה שהם בקו המראה, ומחנה שבראשו עומד רון דה־סנטיס שנתמך על ידי התקשורת הימנית ומשפיענים מהימין שמעריכים שמדובר בכישלון רפובליקני בבחירות האמצע בגלל צילו של טראמפ".
דיברנו על השפעות טראמפ בצד הרפובליקני. מה קורה בצד הדמוקרטי?
"אצל הדמוקרטים אולי ביידן התחזק רגעית, אבל זו שאלה גדולה מה יהיה לקראת הבחירות הבאות בעוד שנתיים, בעיקר סביב מצבו הבריאותי. הסיכויים שהוא יתמודד מחדש הולכים ופוחתים למרות שהוא בטוח שהוא יכול לנצח כל מועמד. עם זאת אי ההפסד נתן לביידן אשרור מבחינתו שהוא עושה את העבודה נכון, וגם מכה קטנה למתנגדיו במפלגה בין אם מדובר באגף הפרוגרסיבי ובין אם במועמדים שכבר נערכים על הקווים כדי להחליף אותו".
לדעתך הדמוקרטים יוצאים מחוזקים מהמערכה האחרונה?
"הדמוקרטים יכולים להתעודד עד גבול מסוים, כי ייתכן שלא האהבה לממשל ביידן היא זו שמשכה את המצביעים לכיוון הדמוקרטי ולצמצום הפערים, שהיו בסקרים גדולים הרבה יותר, אלא דווקא בגלל הצל של טראמפ ונושא ההפלות שהיה המשמעותי ביותר על סדר היום מבחינת ציבור הבוחרים".
קיפאון הדדי
שמואל רוזנר, מומחה לארצות הברית ופרשן בכאן 11, לא מהסס להצביע על טראמפ כגורם המשפיע ביותר על תוצאות בחירות האמצע. "התוצאות מעידות שלרפובליקנים יש בעיה עם הרבה מאוד אמריקנים, כל עוד הם מזוהים כמפלגה טראמפיסטית.
"למרות שהיה להם יתרון מובנה והם היו אמורים לנצח ולקחת את שני בתי המחוקקים על פי התקדימים המקובלים, הם הפסידו את הסנאט והתקשו מאוד בבית הנבחרים, שם הפער לטובתם אינו גדול. זה קרה בגלל שביותר מדי מקומות הוצבו מועמדים רדיקליים שנראים לציבור דומים מדי בהתנהלותם לטראמפ עצמו והבוחרים לא אהבו את זה", הוא מעריך.
החידוש הוא שלא רק הצד הדמוקרטי הביע דאגה אלא היא נשמעה גם מהצד הרפובליקני.
"נכון, חלק ניכר בציבור האמריקני רמז בבחירות האלה שהוא לא רוצה את טראמפ, והפעם גם חלק גדול מהרפובליקנים מהרהרים במועמדות האפשרית שלו מחדש. בעצם, אם מסתכלים על הבחירות של דונלד טראמפ כשהוא עומד בראשות המפלגה, יש לחובתו שלושה הפסדים וניצחון אחד. הוא ניצח ב־2016 ומאז הם הפסידו בבחירות האמצע, הפסידו בבחירות לנשיאות וכעת רשמו שוב הפסד. הדבר הזה מתכנס לתחושה שטראמפ הוא לא המועמד שאיתו יהיה לרפובליקנים סיכוי לחזור לשלטון – וזאת בלי לגרוע או לזלזל בכוח שיש לו בקרב חלקים מהציבור".
עד כמה השליטה הרפובליקנית בקונגרס היא מכה לממשל ביידן?
"הרפובליקנים עדיין יכולים להפריע לממשל, אבל הם לא יוכלו לכפות את עמדתם. הם יכולים להקשות בהעברת חוקים ותקציבים בבית הנבחרים, אבל לא תהיה להם אפשרות להעביר חוקים משל עצמם, כי אין להם שליטה בקונגרס ובסנאט. הם לא יוכלו לחסום מועמדים של ביידן לבית המשפט או מינויים דיפלומטיים וכן לא יוכלו לעצור אישור הסכמים שונים. היכולת של ביידן להעביר חקיקה משמעותית כן נפגעה, וייתכן שהוא יצטרך לגייס חלק מהרפובליקנים באמצעים שונים להחלטות מסוימות כמו העברת תקציב".
התוצאות הללו אמורות לעודד את הנשיא ג'ו ביידן?
"לביידן הבחירות הללו לא שינו הרבה. הבעיה שלו היא בעיקר שהוא מבוגר מאוד וחוגג יום הולדת 80 ולציבור קשה מאוד לראות אותו זוכה בגיל 82 שוב ומכהן עד גיל 86. גם בהופעות הפומביות שלו הוא לא נראה כמי שיוכל לרוץ בבחירות הבאות".
אז מי כן?
"תראה, שנתיים זה עוד הרבה זמן, אבל אם להמר כנראה שיהיה בבחירות הבאות מועמד דמוקרטי חדש, ומהצד השני הרפובליקנים יתמודדו עם הדילמה האם להציב את טראמפ שוב כמועמד או להחליפו במועמד אחר, כשקשה לצפות את התגובה של טראמפ. החשש הגדול שלהם נובע מהאפשרות שאם לא יוצב כמועמד, יכריז הנשיא לשעבר שהבחירות נגנבו ממנו וירוץ באופן עצמאי. במצב כזה כל אחוז שיצביע לו יפגע בסיכויים של הרפובליקנים לנצח במרוץ הבא.
"קיים סיכוי שקמלה האריס תהיה מועמדת מטעם הדמוקרטים, אבל הוא נמוך. פיט בוטג'יג' שניסה להתמודד בשנת 2020 נחשב מועמד חזק מאוד לראשות המפלגה הדמוקרטית, וגם אליזבת וורן בתמונה. יש עוד כמה שמות של סנאטורים ומושלים שעולים בהקשר הזה".
אמרת שבצד הרפובליקני יהיה מסובך מאוד למי שיתייצבו מול טראמפ, אבל סביר להניח שיהיו לפחות כמה כאלה.
"בצד הרפובליקני נראה שרון דה־סנטיס הוא המועמד החזק ביותר שמתייצב מול טראמפ וייתכן שההתחזקות שלו מוקדמת מדי ועלולה לפגוע בו בהמשך. יש לו כמה יתרונות: הוא מביא איתו מדינה גדולה ויש לו סוג של פופוליזם שקצת דומה לטראמפ אבל לא מפחיד כמו שלו. המינוס שלו הוא הכריזמה, שרחוקה מזו של טראמפ. מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו בודק גם אפשרות לרוץ, וכמוהו גם סגן הנשיא לשעבר מייק פנס, וכמובן ניקי היילי שיכולה להיות האישה הרפובליקנית הראשונה שתתמודד לנשיאות והדבר יכול לתת לה נקודות. יש להם שורת מועמדים מעניינת מאוד, אבל הם כולם צריכים לעבור את המשוכה הבעייתית של טראמפ".
מחשבים מסלול מחדש
רון דה־סנטיס, מושל פלורידה כאמור, נחשב לתקווה הרפובליקנית הבאה. סקר חדש שפורסם לאחרונה מגלה כי הוא מוביל בלפחות שבעה אחוזים על פני טראמפ במרוץ לראשות המפלגה הרפובליקנית בדרך להפוך למועמד הבא לנשיאות. רק לפני חודשיים הוביל טראמפ על דה־סנטיס באותו סקר בשיעור של עשרה אחוזים, מה שמראה שהמגמה שעליה דיברו אורג ורוזנר אכן מורגשת בשטח – וזאת עוד לפני שמועמדים אחרים נכנסו לשקלול.
טראמפ וגישתו ספגו מפלה קשה בבחירות האמצע. אחד הסנאטורים הרפובליקנים שהפסיד את כיסאו למועמד דמוקרטי בפנסילבניה לא התבייש לומר בקול: "הגורם המרכזי להפסד שלי ושל מועמדים אחרים היה דונלד טראמפ שמילא תפקיד הרסני למפלגה הרפובליקנית בכל תהליך הבחירות". הוא לא לבד. לא מעט קריאות נשמעות לחשיבה מחודשת באשר להנהגת המפלגה הרפובליקנית. טראמפ, שיהיה ברור, אינו מעלה על דעתו לזוז ולפנות את מקומו למתמודדים אחרים, והוא גם דוחה כל טענה על כך שנוכחותו מזיקה למפלגה.
גם בצד הדמוקרטי מחשבים מסלול מחדש. חולשתו של ביידן לא הפריעה לדמוקרטים, למזלם, אבל הם מבינים שנדרש הרבה יותר ממה שיש כעת כדי להגיע מוכנים ל־2024. המצב החברתי בארצות הברית בכי רע והמצב הכלכלי נמצא בשפל של שנים רבות. בכל אלה יואשמו הדמוקרטים בקמפיין הבחירות בעוד שנתיים וכעת הם צריכים בעיקר לנסות לתקן. הבעיות הפנימיות עם הפלג הרדיקלי במפלגה שרוצה גם הוא לקבוע את הטון הן אחד הנושאים שיעמדו על סדר יומו של מי שבסופו של דבר יוביל את המפלגה בבחירות הבאות. גם הדמוקרטים יודעים שנציג כמו ברני סנדרס, שהתמודד בפעם האחרונה, עלול להיות 'בלתי בחיר' והם יחפשו מועמד שידבר בשפה מתונה יותר. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מבינים בדיוק מה הם לא רוצים לראות בנשיא הבא. השאלה הגדולה היא האם מי מהצדדים יודע באופן אמיתי מה הוא כן רוצה שיהיה בנשיא הבא של ארצות הברית.
***