חברי ועד איגוד אנשי הספר המאגד תחתיו עורכים ועורכות, לקטורים ומתרגמים חתמו היום על מכתב לממונה על התחרות במשק, עו"ד מיכל כהן, בו הם מתארים את הרקבון בשוק הספרים בישראל.
במכתב קוראים חברי הועד לממונה להתערב ולשקם את שוק הספרים מהסחרור אליו נכנס כתוצאה מ"התחרות הפרועה" כדבריהם בין הרשתות סטימצקי ו'מודן - כתר' שהיא בעלים של שליש מרשת צומת ספרים באמצעות הפרדת רשתות הספרים מההוצאות המחזיקות בהן.
"התחרות הפרועה" המדוברת נמשכת כבר כמה שבועות, מאז שרשת סטימצקי הסירה ממדפיה את כלל כותרי הספרים של הוצאת כתר - מודן. מנגד, מדגישים אנשי הועד במכתבם לממונה, גם כתר מודן, השותפה בצומת ספרים אינה קורבן תמים ויש לה תפקיד מרכזי בכאוס אליו הגיע השוק.
המצב כיום הוא שיש מעין "דואופול" החולש על שוק הספרים כולו, כשעל פי ההערכות, סטימצקי ומתחרתה היחידה, רשת צומת ספרים, אחראיות לכ-85% ממכירות הספרים בישראל.
במכתב הסבירו חברי האיגוד כי עוצמתה של סטימצקי מאפשרת לה להכתיב להוצאות הספרים את תנאי הסחר ביניהן: כשראשית, היא אינה רוכשת ספרים, אלא מקבלת אותם ב"מכר מותנה" (קונסיגנציה) - ספר שאינו נמכר נשלח בחזרה להוצאה, וסטימצקי אינה משלמת עליו. שנית, סטימצקי שומרת לעצמה נתח של כ-70% ממחיר המכירה.
"בחשבון פשוט", הם כותבים, "ספרים שמוכרת סטימצקי ב-40 ₪, למשל, מכניסים למודן (ולכל הוצאה אחרת) כ-12 ₪ בלבד לכל עותק. בימינו, זו פחות או יותר עלות הדפסתו של עותק יחיד מִסֵפר המכיל מילים אקראיות – עוד לפני תשלום לסופרת, לעורכת, למתרגמת, למגיהה, למְעמדת, למעצבת או לנקדנית".
"מודן מתרעמת על התנהלות סטימצקי אלא שהוצאת מודן איננה קורבן תמים. נהפוך הוא: היא שותפה פעילה בהשתלטות רשתות הספרים על השוק בישראל, מאחר שהיא מחזיקה ב-33% מרשת צומת ספרים"
"היא עצמה מעודדת ומנציחה את המצב שהיא מתיימרת לצאת נגדו. הוצאת ספרים אינה יכולה להיות חלק מדואופול דורסני, ובד בבד להתלונן שחלקו האחר של אותו דואופול משדר מסר שלפיו "הון כלכלי חשוב יותר מהון תרבותי"".
על פי חברי האיגוד, התנהלותו של הדואופול, שמודן היא חלק ממנו, פוגעת בכל שאר הוצאות הספרים הפועלות בארץ, שאינן מחזיקות מאה סניפים למכור בהם את מרכולתן, וכתוצאה מכך, היא פוגעת גם בהם.
"כאשר הדואופול משאיר בידיו נתח גדול כל כך ממחיר המכירה של הספרים, מו"לים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר ראוי לבעלי ובעלות המקצוע שכותבים את הספרים, עורכים אותם או מתרגמים אותם. הם נאלצים לגבות תשלום מסופרים על הוצאת ספריהם ולהתפשר על ערכי תוכן, תרגום, עריכה והפקה".
"וכך, בעוד מנהלי סטימצקי ומודן מצחצחים חרבות ומשתלחים זה בזה, הסופרות והעורכים, המתרגמות, המגיהים, הנקדניות ואנשי ספר נוספים משתכרים שכר מחפיר".
לאור המצב, החליט כאמור חברי האיגוד לפנות לממונה על התחרות ולבקש ממנה לבחון את הנתונים לעומק ולפעול להפרדת רשתות הספרים מן ההוצאות המחזיקות בהן, עניין שנשקל בגרסאות מוקדמות של "החוק להגנת הספרות והסופרים" אך על פי טענתם נזנח בלחצן של ההוצאות הגדולות.
"ובינתיים", הם חתמו את המכתב, "טוב יעשו מודן ושאר ההוצאות השותפות לדואופול אם ינצלו את מעמדן בשוק כדי לשלם לכלל סופריהן, מתרגמיהן, עורכיהן, מגיהיהן ונקדניהן שכר מחיה הוגן, המשקף את הניסיון, הכישרון וההשכלה הדרושים לביצוע עבודתם".