"נולדתי בעפולה למשפחה מסורתית", אומר אביב ברק, 29, נשוי ואב לשניים המתגורר באשקלון, רב כיתה בבית חינוך תורני 'אסף מימון' באשקלון והלומד בישיבה הגבוהה 'אורות אשקלון' בראשות הרב ערן טמיר.
"זכיתי להיוולד למשפחה מאוד חמה ואוהבת, אך הקשר ליהדות היה דליל. חייתי חיים חילוניים הכוללים בילויים במועדונים ומסיבות, ולא הרגשתי בשנים ההן חיבור מיוחד לה'. בשלב מסוים בילדותי מאוד התחברתי למוזיקה, וניגנתי בחצוצרה בתזמורת הייצוגית של עפולה, וברוך ה' המוזיקה פתחה לי את הנפש למרחבים יותר עמוקים בחיי.
''מעבר לכך, הנגינה גם מאוד בנתה אותי. הערכים שספגתי בקונסרבטוריון, המשמעת, התרגול והרצינות, הקונצרטים והמשלחות שאליהן טסנו תרמו לי מאוד. אני מאמין שזה גם עזר לי בעניין התשובה, כי המוזיקה בנתה בי רצון למשהו שיכלול בתוכו את כל הווית חיי".
אפרופו התשובה, מתי החיפוש הרוחני החל לקבל ביטוי ממשי במציאות חייך?
"באמצע כיתה י"א אחד מחברי חזר בתשובה, והציע לי להצטרף לשיעור תורה של רב חרדי שנהג ללכת אליו בלילות שבת. נעניתי להזמנתו, אמנם בחשש מסוים אבל בכל זאת בחרתי לנסות, ולאט לאט ראיתי שהדברים האלה נוגעים בי. עם הזמן עלה בי רצון לעלות קומה נוספת אז התחלתי ללכת עם כיפה וציצית, והחששות הגדולים הפכו לרצונות גדולים. אחרי כמה חודשים התחלתי גם ללמוד תורה יותר ברצינות, ולהיות אחראי על השיעורים בבית המדרש לצעירים שהלכתי אליו.
"הדברים התקדמו מהר, ובתחילת כיתה י"ב רציתי להפסיק את הלימודים ולעבור לישיבה חרדית, ובנקודה הזו החלו ויכוחים גדולים עם ההורים שלי. לאבא שלי היה קשה עם מה שעבר עלי, והוא הלך לא פעם לדבר עם הרב שלמדתי אצלו. אבא שלי ראה שנהייתי קיצוני מדי, שהתחלתי לדבר באופן אחר על המדינה ושלא רציתי להתגייס, והוא מאוד דאג. בעקבות זאת הרב אמר לי שאגיע פחות, כדי להימנע מחיכוך עם ההורים. היה לו חשוב שהכל יהיה באהבה ובנחת. תקופה קצרה לאחר מכן פגשתי בחסדי שמיים משפחה דתית לאומית שהתפללה בבית הכנסת בו התפללתי. הם התחילו להזמין אותי אליהם לשבתות, והדבר הזה שינה לחלוטין את חיי".
'תבוא כמה שיותר מהר'
"בפעמים הרבות שהגעתי אליהם, הכרתי תורה מסוג לגמרי אחר ממה שהכרתי עד אז. תורה רחבה, שמחה, שאין בה סתירה בין קודש וחול אלא אדרבה - תורה שמרוממת את המציאות ולא הולכת נגדה. ראיתי את הבריאות הנפשית שם, והרגשתי שזה מה שאני רוצה בחיי. הקשר איתם הלך והתהדק, עד שהפכתי ממש לבן בית אצלם. לקראת סוף התיכון החלטתי שאני רוצה ללמוד במכינה דתית, אבל זה לא הסתדר כי כבר הייתי מאוד קרוב לגיוס. התגייסתי לחטיבת גולני, וכבר ביום הראשון החלטתי שמיד לאחר השחרור אני הולך ללמוד בישיבה. בכל מפגש שהיה לי עם אדם דתי או רב צבאי שאלתי לאיזו ישיבה כדאי לי ללכת, וכולם אמרו לי: 'מכון מאיר'. וכבר למעשה בשבוע הראשון בצבא החלטתי שאחרי השחרור אני הולך למכון מאיר, ואכן כך היה.
"יחד עם זאת, כשהייתי בחופשת השחרור קרה אירוע שהשפיע מאוד את חיי. החיילים ובכללם אורון שאול שנהרגו במהלך 'צוק איתן' בתקרית הנגמ"ש בסג'עיה היו מהמחלקה שלי, ומדובר בחמישה חיילים שהיו לי כמו אחים קטנים. הם נשרפו חיים בנגמ"ש, ובימים הראשונים בכיתי המון ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. השתתפתי בהלוויות שלהם, ולקחתי חלק בהספדים. זמן קצר לפני שזה קרה התחלתי להיות בקשר עם הרב צבי נחשוני בקשר להגעה למכון, וכשסיפרתי לו על העניין הוא הציע לי להגיע כמה שיותר מהר.
"שמעתי לעצתו, ואחרי כמה ימים שבהם הייתי במצב מאוד קשה נסעתי לירושלים. איך שנכנסתי למכון ראיתי את הרב צבי, ולעולם לא אשכח את החיוך והחיבוק שהוא נתן לי אז. הרב צבי לקח אותי לרב יואב מלכא, ומיד הבנתי שהוא בן אדם מיוחד. כשהרב יואב מדבר איתך ואוחז את כף ידך אתה מרגיש אמת גדולה שמצליחה להיכנס לעומק נפשך כדי לעזור לך. הרב יואב ואני טיילנו ברחבי קרית משה כשעה וחצי, ובשיחה הזו הרב הצליח להוציא אותי מהמצב הכאוב שהייתי בו. הוא הפיח בי אמונה ותקווה, וזה עזר לי להתחיל את זמן אלול בצורה מאוד נכונה".
להיות אדם אחר
"אחרי שנתיים במכון ברוך ה' התחתנתי, ולאחר מכן למדתי עוד שנה כאברך. זכיתי ללמוד במכון אצל מספר רבנים שהיו לי כהורים - הרב ערן ישועה שאצלו למדתי בשנה הראשונה, הרב צבי נחשוני, הרב יואב מלכה והרב ערן טמיר - שפתחו לי צוהר לתורת ארץ ישראל, התורה הגואלת, תורת מרן הרב קוק זצ"ל. אני מרגיש שבמכון מאיר נולדתי מחדש. התורה הזו עשתה אותי אדם אחר. אני בטוח שאם לא הייתי מגיע למכון ופוגש את התורה הגדולה הזו, כנראה שלא הייתי ממשיך בדרך התורה. בנוסף לכך זכיתי להיחשף במכון לגדולי תלמידיו של הרב צבי יהודה: הרב צוקרמן זצ"ל והרב טאו שליט"א שיבל"א, ובזכות השיעורים שלהם הבנתי עוד יותר את תורת הרב זצ"ל ואת הצורך של לימוד והפצת תורת הרב".
בתוך כך, מתי ולמה החלטת לעבור לישיבה הגבוהה באשקלון?
"לקראת סוף השנה השלישית הרב ערן טמיר שיתף אותי בכך שהוא מתכוון להקים ישיבה גבוהה באשקלון, והחלטנו כמשפחה להמשיך איתו לשם. במכון זכיתי ללמוד את תורת ארץ ישראל, ולהבין שהיא צריכה להיות מופצת בכל חלקי הארץ והאומה. למדתי בישיבה באשקלון שנתיים כאברך ובמקביל התחלתי לימודי תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולאחר מכן התחלתי לעבוד כרב כיתה א' בבית ספר תורני באשקלון.
"אחד הדברים שלמדתי במכון מפי הרב ביגון הוא שאם יש לך כשרונות ותכונות מאת ה' – אל תהיה אגואיסט. קח אותם ותתן בעזרתם לאחרים. הרגשתי שיש לי מה לתרום בתחום החינוך, וברוך ה' אני זוכה להיפגש כל יום עם תינוקות של בית רבן וללמוד איתם את יסודות תורתנו הקדושה. ובכלל, ברוך ה' יש עשייה מאוד רחבה בישיבה ובעיר שאנחנו זוכים לקחת בה חלק, ומתפללים לה' שיתן לנו כוחות להגדיל תורה ולהאדירה באשקלון ובשאר חלקי הארץ, ולעשות זאת באהבה ובאמונה, בשמחה ובהצלחה רבה".
--
לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן
לתכנים נוספים מבית ערוץ מאיר לחצו כאן