ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת חיבורים ואינטראקציות בין אנשים שונים, וזו קוראת תגר על מוסד הבנקאות המסורתית.
כבר היום פלטפורמות דיגיטליות של הלוואות, של השקעות ושל אמצעי תשלומים מחליפים חלק מתפקידיו המסורתיים של הבנק.
בישראל המחאה החברתית של 2011 וכהונתו של משה כחלון כשר אוצר הורישו לנו כמה רפורמות חשובות; חוק המקל על תנאי הסף לפתיחת בנק קואופרטיבי, תקנות המקלות על יזמים להקים בנק דיגיטלי, חוק המסדיר פעילות של גופי אשראי חוץ בנקאיים, וחוק המאפשר לגמ"חים, הנמצאים תחת רגולציה מתאימה, לקבל פיקדונות מהציבור לצורך מתן הלוואות ללא ריבית. אלו בנוסף על הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים, ובנוסף לרפורמה המקלה מאוד על מעבר של לקוחות בין הבנקים. כמעט בקליק.
שילוב הרפורמות הביא כבר שלושה מוסדות פיננסיים חדשים אל הישורת האחרונה של תחילת התחרות עם הבנקים הגדולים והוותיקים. "אופק – הבנק הקואופרטיבי", "one-zero – הבנק הדיגיטלי" ו"עוגן – הבנק החברתי שלא למטרות רווח."
בתוך השינויים הטקטוניים האלו במערכת הבנקאית בישראל, נוצרה הזדמנות פז עבור הבנקאות היהודית.
מה היא בנקאות יהודית?
הבנקאות יהודית היא אג'נדה, שמייצרת הבחנה בין שימוש עסקי בהלוואות לבין שימוש בהלוואות למטרות חברתיות.
במסורת היהודית קיימת מצד אחד שלילה מוחלטת להלוואות בריבית, לפחות בין יהודים, ומצד שני יש בה הסתכלות חיובית מאוד על שותפויות עסקיות גם כאשר השותפות העסקית נעשית בהסכם הדומה מאוד להלוואה בריבית. הצלע השלישית במשולש הבנקאות היהודית היא התפיסה שהדרך המרכזית לעזרה לחלשים היא לא דרך קצבאות ותמיכות, אלא באמצעות הלוואות ללא ריבית ושותפויות עסקיות תוך מתן ליווי כלכלי, המוודא שהלווה החלש ישתקם, ויעמוד על רגליו בזכות האשראי. "וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ, וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ, וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔ו,ֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ. אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתּוֹ֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית, וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ, וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ: :" (ויקרא כה)
התופעה המטרידה במערכת הפיננסית מנקודת המבט של הבנקאות היהודית היא דווקא אותה קבוצה רחבה באוכלוסייה ששוקעת בחובות בהיקף חוב למשק בית הגדול מסך הנכסים שלו. אוכלוסייה זו מתרגלת לחיים בהם ההוצאות גדולות על ההכנסות באופן תמידי. בדרך כלל, לא מדובר באוכלוסייה משכילה ומודעת במובן הפיננסי. הבנקאות הקלאסית מרוויחה יפה מהקבוצה הזו, ומעודדת את התנהגותה. ואז, מגיע הזמן של סגירת ברזי האשראי. המצוקה גואה, ההרגל לחיות מהלוואות נהפך כבר לטבע, ורבים מקבוצת אוכלוסייה זו מתגלגלים להלוואות השוק האפור, ומסתבכים במגע קרוב מידי עם ארגוני הפשע של העולם התחתון.
נסו לחשוב איזו פרצה חברתית נסתמת, כאשר אלו, שהתנהגותם הכלכלית שגויה, לא יוכלו לממן מציאות כלכלית בעייתית, בה ההוצאות עודפות על ההכנסות לאורך זמן, ולעומת זאת כשיש צורך אמיתי הם יקבלו, לא רק אשראי, אלא גם ליווי וייעוץ כלכלי לשיפור המצב? זה שינוי חברתי שערכו לא ישוער.
בבנקאות היהודית יש פוטנציאל לשינוי דרמטי בתחום הבנקאות ובתחום העשייה החברתית גם יחד. היום בנקים וארגונים חברתיים פועלים בנפרד. מול הבנקים נוצרים הבעיות שהארגונים החברתיים עמלים לפתור במשאבים רבים. השילוב של אשראי שניתן לראותו כעסקי עם אשראי נטו חברתי תחת מוסד פיננסי אחד, כפי שמציעה גישת הבנקאות היהודית, תייעל את עבודת הארגונים החברתיים, ותאפשר למשפחות לצאת מהבעיה הכלכלית עוד לפני שהיא ממש נוצרה.
ומילה לסיום. במציאות של קיטוב חברתי בישראל הבנקאות היהודית יוצרת סביבה חיבורים שנראים בלתי אפשריים.
החיבור המפתיע ביותר היא בין הבנקאות היהודית לבנקאות האסלאמית. יש בין שתי האג'נדות קווים מקבילים, ובהעדר בנק אסלאמי בישראל, דווקא הבנאות היהודית עשויה לשרת גם את האזרחים המוסלמים, וליצור שיתופי פעולה מעניינים.
גם שיתופי פעולה מעניינים לא פחות בין מתנחלים לפעילי שמאל ובין הבד"ץ של העדה החרדית לתנועה הקיבוצית כבר נרקמו בשלבים הראשונים של גלגול היוזמה. בממשלה הנוכחית ובחלון ההזדמנויות שנוצר, אג'נדת הבנקאות היהודית צפויה לצבור תאוצה, ועשויה לפרוץ אל קדמת התודעה.
הכותב הוא הרב עמיצור אריאל מייסד הבית לכלכלה יהודית ופעיל בקידום הבנקאות היהודית