שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'ה קראה בנאומה בטקס מגן השקיפות של עמותת 'שבי"ל' למחאה המונית נגד פסקת ההתגברות.
לדבריה יש לפעול נגד פסקת ההתגברות במלוא העוצמה ובמגוון האמצעים הלגיטימיים העומדים לרשותנו ובראשם מחאה המונית שכן השינוי יפגע בדמות הערכית של ישראל בפני העולם, בפני המוסדות הבינלאומים, בפני הקהילות היהודיות בתפוצות.
על טענותיה של השופטת בדימוס שוחחנו עם המשפטן הרב ד"ר חיים שיין הקובע כי השופטת בדימוס "מצטרפת לאייזנקוט, לאהוד ברק, רם בן ברק ואחרים שמציעים להוציא אנשים לרחובות, אבל פסקת ההתגברות היא לא הבעיה של הדמוקרטיה הישראלית. הבעיה של הדמוקרטיה הישראלית היא בית המשפט העליון שהשתלט על סדר היום של החברה הישראלית והפך למנהל המדינה. אי אפשר לחוקק בלי שהיועמ"שים יגידו שזה מקובל על בית המשפט העליון? בכל נקודה בית המשפט מפעיל מיד את הסבירות וכך הוא שולט על הדברים. לכן אני חשוב שהסכנה הגדולה לדמוקרטיה היא דווקא מכיוון בית המשפט ששם את עצמו במקום הנבחרים".
לטעמה של השופטת משמעות פסקת ההתגברות היא "הכפפה של ההגנה על זכויות האדם למישור הפוליטי, פגיעה בעליונות זכויות האדם על פני שלטון הרוב, הכפפת זכויות האדם לרצון הבוחר שמשתנה. זכויות האדם מאבדות את הערך הקבוע העמיד והמתמשך שלהן. הפועל היוצא הוא שנפגעות באופן ישיר הזכויות של כולנו". ד"ר שיין מתייחס לדברים ואומר כי אכן יתכן ותהיה סכנה בשימוש בלתי סביר בפסקת ההתגברות ו"בית המשפט העליון אמור להגן על זכויות הפרט, אבל ישראל היא המדינה היחידה שבה הרוב הוא שצריך הגנה מקבוצת מיעוט שמכתיבה הכול כאן, והרוב שבחר את נציגיו לא מצליח להביא את זה לידי ביטוי".
"המיעוט הקטן הזה ביצע הפיכה שלטונית, המיעוט הקטן הזה הוא שקובע מה חוקי ומה לא, והוא שקבע שלישראל יש חוקה מבלי שאיש התכוון לכך או שניסח חוקה לישראל. כל אלה מביאים לידי ביטוי את העובדה שבית המשפט העליון משחק במשחק הפוליטי, אלא שיש עדיפות לפוליטיקה שהציבור בחר לעומת פוליטיקה של קבוצה קטנה שלא נבחרה".
על החשש מפגיעה בזכויות אדם אחרי שהמחוקק יוכל לבטל כל החלטה משפטית שלא תמצא חן בעיניו, אומר שיין כי "אפשרות כזו יתכן ותהיה, אבל בין הרשויות יש איזון בישראל הוא לא קיים. לגבי השאלה אם נכון שפסקת ההתגברות תהיה ברוב של 60, 61 או 70 כל זה יכול להיבדק, אבל להגיד קטגורית מראש שהפסקה היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה וצריך לצאת לרחובות כדי להפגין? אני לא מתרשם מהאיום והדבר הזה הוא רק חרדה של בית המשפט העליון שהכוח יאבד ממנו ויעבור למקום שבו הוא צריך להיות, כלומר הרשות המחוקקת".
עוד מביעה השופטת חשש למעמדה הבינלאומי של ישראל בעקבות הפחתת כוחו של בית המשפט העליון, ושיין משיב: "מה שפוגם בהערכה לישראל היא ארגונים ועמותות שניזונים מכספים זרים שמוציאים את דיבתה רעה. פסקת התגברות לא תשפיע על אף אחד לרעה, אם השימוש יהיה סביר והגיוני. אני מציע לארגוני שמאל להפסיק להסית נגד מדינת ישראל כי הם אלה שיוצרים את אווירת האנטי כלפי המדינה במימון זר".
על עצם קריאתה של השופטת לפעול במעין מרי אזרחי ציטטנו בפני ד"ר שיין את דבריה של השופטת בדימוס לפיהם "צריך לפעול במלוא העוצמה במגוון האמצעים הלגיטימיים שבידינו ולהשמיע את קולה של החברה הישראלית. מותר לכל פרט לעשות ככל יכולתו, מכיוון שהסכנה נוגעת למגוון האזרחים והקבוצות. להתארגן, לפעול ולהשמיע קול, בהיבט המיוחד לכל קבוצה. שופטים בדימוס, יועצים משפטיים לשעבר, בכירי צה"ל לשעבר, אנשי אקדמיה, כלכלנים, יוצאי בנק ישראל, אנשי השוק הפרטי ועולם הטכנולוגיה וכמובן הארגונים האזרחיים ואנשי תקשורת ועיתונות וכמובן הציבור הרחב שכוחו הוא תמיד הרב מכולם המודע כבר ליכולותיה של מחאה המונית וכבר חווה את עוצמתה. זו אכן שעת מבחן לעתידה הערכי של מדינת ישראל".
שיין משיב ומזכיר כי "החברה הישראלית השמיעה קול מאוד צלול ובהיר בבחירות האחרונות. מיליוני אזרחים אמרו את דברים ובחרו ממשלה ימנית. אני מציע לשופטת שאני מכבד אותה, להקים מפלגה וינסו להצביע עבורם. אני מאמין שלא יהיה להם יותר מארבעה מנדטים. יש כאן הסתה ועיוות של העניין העיקרי. הלוואי שיצאו לרחובות. זה נחמד שמבטאים את עצמם. בהפגנה האחרונה על הגשר ראינו יחד עם יאיר לפיד ארבעים אנשים ומתוכם עשרים אנשי תקשורת".
שיין לא מקבל את ההסתייגות של הקוראים למרי אזרחי שמדובר רק בצעדים לגיטימיים. "ראינו לאן זה הוביל בעבר. אני לא מתרשם שזה רק בצעדים לגיטימיים, כי אחרי שיוצאים לרחובות אף אחד לא יודע איך יפרשו את מושגי הלגיטימציה. בינתיים העם יצא לרחובות ואמר את דברו באופן דמוקרטי ומי שרוצה באופן לא דמוקרטי לפגוע ברצונם של אזרחי ישראל זה חמור ביותר וזו הפגיעה החמורה ביורת בדמוקרטיה הישראלית".