היכרות של 38 שנים שכללה עבודה משותפת. נתניהו ומעוז
היכרות של 38 שנים שכללה עבודה משותפת. נתניהו ומעוזללא קרדיט צילום

שמונה עשרה שנים חלפו מאז הפעם האחרונה שבה ראה אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, את משרדי הממשלה מהזווית של כיסא המנהלים. הוא היה אז מנכ"ל משרד השיכון, השנה שנת תשס"ד, ותוכנית הגירוש שהובילה ממשלת שרון גרמה לו להתפטר מהמשרה היוקרתית כדי לא להיות בורג במכונת ההרס.

השבוע, לאחר שחתם על נספח התפקידים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני בין מפלגתו לליכוד, הוא התחיל לשמן מחדש את גלגלי העשייה שממתינים אצלו בקוצר רוח לשוב לפעולה.

לחיצת היד המצולמת של נתניהו ומעוז בראשית השבוע עוררה כצפוי גל אמוציונלי זועם במיוחד במחנה השמאל. התפקידים והסמכויות שחילק לו נתניהו נוגעים בסוגיות נפיצות בחברה הישראלית של 2022, שבה מבקשים הזרמים הפרוגרסיביים לנעוץ את שיניהם בכל חלקה טובה של יהדות או לאומיות שמעזה לדרוש לעצמה ביטוי. מעוז, שימונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה, קיבל את הסמכות להקמת רשות לזהות לאומית־יהודית, וכן את האחריות על ארגון נתיב, אשר אחראי על שמירת הקשר עם יהודי מדינות חבר העמים והעלאתם לישראל (להבדיל ממסלול הגיורים בצה"ל, שקרוי גם הוא בשם נתיב). בנוסף לכך, המשא ומתן הקואליציוני מול נעם נמשך בנוגע ליחידות נוספות במשרד ראש הממשלה שמעוז יקבל לידיו, וכן בנוגע לסוגיות של מהות ותוכן, כמו חקיקה נדרשת, שמירת הסטטוס־קוו, שבת, וגם נושאים כמו חוזר המנכ"ל האוסר טיפולי המרה.

מעוז לא מתרגש מהלינץ' התקשורתי שמופנה כלפיו, לשכמותו הוא כבר הספיק להתרגל בשנה וחצי האחרונות שלו כחבר כנסת שלא מסתיר את עמדותיו האידאולוגיות (מי ביקש הנדסת תודעה ולא קיבל?). הוא אומנם מתכוון לקדם את היעדים הערכיים שהציב לעצמו, שאותם הוא מגבש ומיישם בהתייעצות תמידית עם רבותיו־שולחיו בישיבת הר המור, אבל משתדל גם לנהל שיח מפויס ולהחזיר לפרופורציות את האיומים שקושרים לראשו כתרים של גזען, שונא נשים ולהט"בים ועוד. אבל מעבר לחזית התקשורתית־תדמיתית שהוא מנהל, בשיחה עימו מורגש יותר מכול הדגדוג החזק שלו באצבעות לצלול אל תפקידיו החדשים ולהתחיל לעבוד.

אתה תכהן כסגן שר שכפוף לנתניהו במשרד ראש הממשלה. אין לך חשש שנתניהו יסנדל את היוזמות שלך אם הן לא יישאו חן בעיניו?

"את רואה את עוצמת ההתקפות על נתניהו בעקבות ההסכם שחתם איתנו? הוא צפה את זה מראש. הוא יודע בדיוק מה אני מתכוון לעשות ברשות החדשה ובנתיב. ליבנו את זה ביום ראשון בפגישה ארוכה של שלוש שעות. אמרתי לו בדיוק מה כוונותיי, ועל זה סיכמנו. נתניהו מכיר אותי כבר 38 שנה, הוא יודע שלא באתי בשביל תארים אלא כדי לשנות בהתאם למנדט שהבוחר נתן לי".

כיצד אתה מתכוון לפעול במסגרת הרשות לזהות לאומית־יהודית שתקים?

"כיום בכל מערכות המדינה נכנסים גופים חיצוניים שמחדירים אליהן את אג'נדת מדינת כל אזרחיה, אם זו מערכת החינוך, הבריאות, המשפט, צה"ל ועוד. אני רוצה שיהיו גופים שייכנסו למערכות המדינה ויחדירו אליהן את הצביון היהודי. הקמת הרשות צריכה להיות מאושרת תוך שלושים יום, ואז אכנס לתפקיד ואקדם את תוכניותיי. מוקצים לנו כוח אדם ותקציבים כדי לחזק את הזהות היהודית והלאומית בכל המערכות הציבוריות".

יש להניח שיהיו הורים חילונים שלא מעוניינים שתחדיר לבתי הספר תוכניות של זהות יהודית. מה אתה אומר להם?

מעוז מעדיף לדבר על הורים חילונים מזן אחר שאליהם נחשף: "בשנה וחצי שכיהנתי בכנסת הקודמת פגשתי הרבה הורים שאינם שומרי תורה ומצוות שביקשו: אבי, תציל אותנו מהתכנים הנוראיים שהילדים שלנו לומדים בבתי הספר". מעוז מינה את נציגת ההורים הללו – עו"ד רוני ססובר, יו"ר ארגון 'מאירים', לתפקיד ראש השדולה לזהות יהודית אותה הקים בכנסת האחרונה, והוא גם "מקווה מאוד שרוני תמצא את מקומה ברשות החדשה". הוא גם קורא לשאר ההורים המוטרדים מהנושא, שאינם שומרי תורה ומצוות: "מי שיודע ויכול לסייע מוזמן לעבוד אצלי, ויהיה שותף בבשורה שנביא לעם ישראל".

"אין צורך באיחוד משפחות"

הגוף השני שמעוז יקבל לידיו הוא כאמור נתיב. מדובר בארגון שעד לשנת 2003 עבד בחשאיות כחלק מקהיליית המודיעין ונקרא לשכת הקשר. הארגון היה פעיל בעיקר בשנים שבהן הורד מסך הברזל על יהודי ברית המועצות, ופעל להנחלת לימוד העברית ליהודי המדינות הללו ובעיקר להעלאתם ארצה למרות האיסור הקומוניסטי. בתחילת שנות האלפיים עבר לפעולה גלויה במדינות ברית המועצות לשעבר, והוא פועל לשמירת הקשר עם יהודי המדינות הללו, מברר את יהדותם ומעלה אותם לישראל בהתאם לחוק השבות.

העברת הסמכות על נתיב לידי מעוז עוררה בראש ובראשונה את חמתו של יו"ר ישראל ביתנו, השר אביגדור ליברמן, שבשנים האחרונות זכה כמעט אוטומטית בניהול פעילותו של נתיב, בהתאם לדרישותיו במשא ומתן הקואליציוני. התפקיד הזה סייע לליברמן להניב הישגים שישביעו את רצון מצביעיו – הקול הרוסי, רבים מהם אינם יהודים וכאלה שהעלאת לא יהודים מרוסיה ואוקראינה משרתת בדיוק את מטרותיהם. כעת חושש ליברמן מהיפוך מגמה שיוביל מעוז, כזה שיסגור את הדלת בפני זרם הגויים לישראל מהמדינות הללו. "ליברמן מכיר אותי היטב, עבדנו במקביל בתקופה שבה הייתי מנכ"ל משרדי הפנים והשיכון. הוא יודע שאני מכיר את המערכות ויודע לדחוף דברים, אולי לכן הוא כל כך חושש. אני מבין שחורה לו שהוא איבד את השליטה בנתיב, אבל אלו החיים הדמוקרטיים ואני בא לבטא את רצון העם".

מה תהיה המדיניות שלך בנתיב? האם, כפי שמתריע ליברמן, נראה עצירה של עליית הגויים לישראל?

"אני אומר חד־משמעית: מי שזכאי על פי חוק השבות – יעלה. מי שלא – אני מתכוון להפסיק את כל הזיופים וההקלות ועצימת העיניים שהכרנו עד היום בנושא הזה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה של העם היהודי, ויבואו אליה או יהודים או מי שזכאים לעלות על פי החוק. הרחבת הפתחים והדלתות והזיופים ייפסקו לחלוטין". מעוז, אגב, מכיר את נתיב עוד מגלגולו כלשכת הקשר, אז היה שותף בעצמו להעלאת יהודים מברית המועצות. אבל גם כיום הוא עוקב אחרי פעילות הארגון ולא מרוצה: לפני כחודשיים שלח למבקר המדינה מכתב שבו התריע בפניו על שחיתויות ב'נתיב' וביקש חסות לחושף השחיתות. "בינתיים לא נעשה דבר, אבל עכשיו אטפל בזה בעצמי".

אתה מדבר על העלאה בהתאם לחוק השבות. מה עמדתך בנוגע לסעיף הנכד?

מעוז נזהר בתשובה הזאת ("זה רגיש") ומדגיש כי הוא מציג רק את עמדתו העקרונית, בלי קשר למתרחש במשא ומתן הקואליציוני: "אני חושב שצריך להחזיר את סעיף הנכד לכוונתו המקורית, מתקופת גלי העלייה הגדולים. אז הסעיף הזה בא לתת מענה רק למצב של איחוד משפחות: הסבא היהודי שהגיע לישראל, ושאר צאצאיו הגויים ביקשו לעלות ולהתאחד איתו – לשם כך יצרו את סעיף הנכד שמאפשר להם לעלות. אבל היום זה הפוך: הסבא היהודי קבור איפשהו במדינות חבר העמים, ואז הצאצאים הגויים מנסים להוכיח איזשהו קשר אליו כדי שהם עצמם יוכלו לעלות לישראל. זו לא הכוונה המקורית של סעיף הנכד, אין פה שום צורך באיחוד משפחות".

"השינוי יהיה קמעה קמעה"

הופקדו בידיך סוגיות רגישות, די צפוי שגורמים רבים ינסו לתקוע מקלות בגלגלי המדיניות שתוביל: עתירות לבג"ץ, הייעוץ המשפטי ושלטון הפקידים בכלל. איך בכוונתך להתמודד במצב כזה?

"אני לא חושש מכלום. באתי לשרת את עם ישראל, ואני נתון בהתקפות בלתי פוסקות. זה שהשמאל חושש – זכותו. הפריבילגיה שלי היא שאני חבר כנסת בודד. כרגע, גם אם אפרוש מהממשלה היא לא תיפול בגללי. אז אם ארגיש שתוקעים אותי ולא נותנים לי לקדם את המדיניות שלי – אין לי בעיה לעבור לקואליציה בכנסת או אפילו לאופוזיציה, ולהצביע לפי העניין. אני משוחרר. לא באתי כדי לקבל תואר סגן שר. אני מאמין שבקואליציה העתידית כולם בעד זהות יהודית ולכן אני חושב שאצליח לממש את הדברים. אבל אם אראה אחרי תקופה מסוימת שלא, אתפטר ואשרת את בוחריי מהכנסת".

פוליטיקה היא אומנות האפשר. האם תהיה מוכן להתפשר גם כדי להשיג אחוזים מסוימים מיעדיך, או שתסתפק רק במאה אחוזים?

"מאוד הייתי רוצה שהדברים יתרחשו מיד, אבל נער הייתי וגם זקנתי ואני יודע שהשינוי יהיה קמעה קמעה. אומרים לנו: תפעלו מהר, כמו הממשלה הקודמת. כמה זמן לוקח לבנות בית? שנה וחצי. ולהרוס אותו? יום אחד. הממשלה הקודמת באה להרוס את הזהות היהודית, במשך שנה וחצי. אנחנו נתקן, נחזיר למסלול את המדינה היהודית. זה ייקח זמן אבל יש לנו סבלנות, היא תשתלם ותצליח".

סוגיית הלהט"ב, שנאבקת עליה רבות בקדנציה הקודמת, תעמוד גם היא על סדר יומך כעת?

מעוז לא שש להבליט את הנושא, ומבקש לחדד את הגדרת יחסו לקהילה הגאה: "אני יודע איזה שיימינג עושים לי, שאני שונא את בעלי הנטיות ההפוכות. אני אוהב כל אדם באשר הוא, את כל אחיי ואחיותיי מהעם היהודי. מה שאני נלחם בו בתוקף הוא תנועות והאג'נדה שהן משליטות במערכות הציבוריות. אין פה שנאה אלא שליחות שלי להילחם באג'נדות, לא באנשים". מעוז מזכיר את חוזר המנכ"ל השערורייתי שהוציא שר הבריאות ניצן הורוביץ, שאוסר על להט"בים לגשת לייעוץ פסיכולוגי שיסייע להם בין השאר להקים משפחה טבעית. "בעניין הזה אני פועל מתוך אהבה לחבריי בעלי הנטיות ההפוכות, שרוצים לקבל ייעוץ פסיכולוגי ולהקים בית רגיל ושר הבריאות מונע זאת מהם. אנחנו נתקן כל מה שהממשלה הקודמת קלקלה".

מול קמפיין הגעוואלד שמנהל נגדו השמאל, מעוז מסכם ומזכיר את המובן מאליו: "בבחירות האלה העם הכריע בצורה ברורה שהוא רוצה מדינה יהודית. הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי, וצריך לעשות סוף לשלטון הפקידים שלא נותן לבצע. אני מתכוון לבצע את המדיניות שלשמה נבחרנו".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com

***