הרב יעקב משה חרל"פ, שהשיב בז' בכסלו תשי"ב את נשמתו לבוראו, מוכר למרבית הציבור הדתי־לאומי כראש ישיבת מרכז הרב ואחד מגדולי תלמידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. בימים אלה - פרשת "ויצא יעקב", כפי שקרו עליו תלמידיו, "וכיוון שיצא - ניטל זיווה והדרה של ירושלים" - ראוי לעסוק בדמותו, שכללה גוונים נוספים, מרתקים לא פחות.
"הרב חרל"פ היה אחד מגדולי ירושלים וחשוביה", מספר הרב יהושע מגנס, מבכירי הר"מים בישיבת מרכז הרב. "כשהרידב"ז הגיע לארץ ניגש אליו הרב חרל"פ לדבר איתו בלימוד, והצליח להקשות עליו קושיות שהביאו אותו לידי מבוכה. הוא מאוד החזיק ממנו. באחד המפגשים של גדולי ישראל השתתפו הרב יצחק דיסקין, בנו של הרב יהושע דיסקין, הרב קוק והרידב"ז. הרידב"ז הצביע על ר' יעקב משה ואמר: הוא שלי. מיד אחריו הצביע גם הרב יצחק דיסקין ואמר: הוא שלי. אמר להם הרב קוק זצ"ל: אתם לא צודקים, הוא שלי. כלומר, כל גדולי ישראל ראו קשר אליו. ר' יעקב משה היה מהפרושים והתפלל בנוסח אשכנז, אבל בבית הכנסת קהל חסידים בשערי חסד יש שלט 'לזכר מורנו ורבנו הבלתי נשכח רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל'. הם החזיקו ממנו גדול בתורה ובצדקות".
הרב מגנס מספר על חברותא מיוחדת שערך הרב חרל"פ עם הרב יצחק דיסקין בכתבי אביו הרב יהושע דיסקין, שהרב חרל"פ רצה להיות תלמיד שלו, וכן על שהיה תלמיד של רבי צבי מיכל שפירא, מצדיקי ירושלים בדורות הקודמים. אך יותר מכול היה, כאמור, אחד מגדולי תלמידיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
"כשהרב קוק זצ"ל הגיע ליפו הרב חרל"פ נפגש איתו, שם קנה את ליבו, ומאז הרב חרל"פ היה דבוק ברב זצ"ל ברמה שלא היה שייך להפריד ביניהם. לפני שנפגש עם הרב הוא נחשב לאחד מהגידולים האדירים של ירושלים, אבל מאז שהתקשר לרב זצ"ל ההיסטוריה שלו די מעורה בהיסטוריה של הרב. ההערצה שלו לרב קוק הייתה כזו שאי אפשר להעלות על הדעת", אומר הרב מגנס בהתפעלות עצומה.
הייחודיות של הרב חרל"פ היא ברוחב העיסוק התורני שלו: "גאון בהלכה, בגמרא, בזוהר הקדוש ובכל ענייני הקבלה וספרי המחקר כמו הרמב"ם. הרב יהודה עמיטל סיפר לי שבאחת הפעמים שהלך לרב חרל"פ, נשאל הרב חרל"פ לאחר שיעור בשמונה פרקים איך ייתכן שהסביר את הרמב"ם על דרך הקבלה, הרי הרמב"ם לא היה מקובל, זה עולם אחר. ענה הרב חרל"פ: בשמיים כולם נפגשים. זו שיטה מאוד מיוחדת.
"אני חושב שבזה הוא קיים את התפיסה של הרב זצ"ל לגבי הראייה של כל התורה כולה. כשהרב זצ"ל הסתלק, הרב חרל"פ התחיל להגיד את השיעורים בשמונה פרקים לרמב"ם במקומו, וזה ספר 'מי מרום' חלק א'. השיטה של הרב חרל"פ היא כאמור לקחת את הסגנון והתפיסות הפילוסופיות של הרמב"ם ולקשר אותם לחוכמת הקבלה, להראות כיצד הדברים נקשרים זה בזה".
"שיקפוץ על הרגל הבריאה!"
לצד העומק הקבלי והגאונות התלמודית, בלטה במיוחד תכונת ההתלהבות במסירת התורה. "סיפר לי הרב שמואל ברוך ורנר, אב"ד תל אביב וחתנו של הרב חרל"פ, שכשהרב חרל"פ הגיע למרכז הרב להגיד את אחת השיחות בחודש אלול – שיחות שפורסמו בספר 'אורי וישעי', ומי שמכיר את ההתלהבות וההתרגשות של השיחות הללו מבין לאיזה גבהים הרב חרל"פ מרים אותנו בהן - הרב זצ"ל נכנס לעזרת נשים של בית הרב, הסתכל כמה דקות וחזר לחדר הקדוש שלו.
"הרב ורנר סיפר לי שאחרי השיחה הוא ליווה את ר' יעקב משה ושמע את הרב זצ"ל אומר לו: ר' יעקב משה, השיחות נפלאות, אבל אתה מתרגש יותר מדי, תתרגש פחות, אתה צריך לשמור על הבריאות שלך. הרב חרל"פ לא ענה, שתק. לאחר השתיקה הרב חרל"פ סיפר לרב זצ"ל סיפור: רבי נפתלי מרופשיץ היה רב'ה גדול, ורבי חיים מצאנז היה תלמיד שלו, ובזמן התפילה היה קופץ. אלא שלרבי חיים מצאנז הייתה בעיה ידועה של רגל חיגרת: הוא היה קופץ והיה יוצא דם. אשתו של רבי נפתלי אמרה לבעלה: מילא הוא קופץ, אבל שיקפוץ על הרגל הבריאה! אמר לה רבי נפתלי: אם הוא היה מרגיש שקופץ - הוא היה עושה את זה, אלא שבזמן התפילה הוא לא מרגיש. על כך אמר לי הרב ורנר: מה רצה הרב חרל"פ להגיד לרב? שהוא אפילו לא הרגיש שהוא מתלהב".
היכן הרב חרל"פ משפיע עליך ביומיום בישיבה?
"בכול", עונה הרב מגנס בהחלטיות. "אם אני נותן שיעורים במסכתות בגמרא - יש לרב חרל"פ שיעורים מופלאים. למשל השבוע אני הולך לדבר על ויכוח בינו ובין רבי עקיבא איגר בספרי 'בית זבול'. השיעורים שלו הם ארוכים, כי הם מורכבים דבר בדבר. ובוודאי אם זה נוגע ללימודי האמונה בסדרה של 'מי מרום' - אני מצטט אותו המון בשיעורי אמונה. לא יודע אם זו הגדרה אמיתית, אבל אצל הרב זצ"ל אתה רואה את החזון האדיר, ואצל הרב חרל"פ את הלמדנות בספרי אמונה ומחשבת ישראל. המון דברים של הרב מתבארים על ידי הדברים של הרב חרל"פ, וחוץ מזה הוא היה מחדש אדיר בעצמו. אומנם במרכז הרב לא היו שיעורים ב'מי מרום', אבל יש המון המון לימוד של 'מי מרום', בספרייה של הישיבה ניתן לראות ספרים משומשים מאוד כי לומדים כל הזמן, ספרים עמוקים מאוד".
מי שכן מלמד במשך שנים שיעורים מסודרים בכתבי הרב חרל"פ הוא הרב יעקב שרעבי, כיום דיין בבית הדין הרבני בחיפה. במשך שנים לימד את סדרת 'מי מרום' כראש הישיבה הגבוהה במגדל העמק, כר"מ בישיבת ההסדר ניר ובכולל בחורש ירון, וכיום ממשיך ללמדם במסגרות שונות. "אני מלמד במשנתו של הרב חרל"פ כבר הרבה שנים כמה ספרים מאוד מיוחדים", פותח הרב שרעבי. "ברב חרל"פ יש קודם כול פנימיות וסודות התורה בדרך של הרב קוק. אנחנו רואים ברב חרל"פ את הסגנון הישיבתי הירושלמי שמתאים לבחורי ישיבה רגילים שמחפשים תורות עמוקות, השפה שלו הרבה יותר ידידותית לבני הישיבות. אצל הרב חרל"פ הכול גלוי, המקורות של חז"ל והפירושים שהוא מביא, סגנון זורם ונוח שאתה מרגיש מאיפה הרב לקח והסביר את הדברים. הספרים של הרב חרל"פ מתאימים לכל הציבור".
בשיחה עם הרב שרעבי ניכרת האהבה שלו לכל ספר וספר של הרב חרל"פ תוך שהוא מפרט על כל עניין ועניין. הרב שרעבי מסביר על הייחודיות של פירושו לשמונה פרקים לרמב"ם ולאחר מכן מרחיב על הספר 'טובים מאורות', שהוא למעשה קונטרס הגנה של הרב חרל"פ על דברי הרב קוק לגבי ההתעמלות של בחורי ישראל, אך בעיניו גולת הכותרת הוא 'לחם אבירים'. "מבחינתי זו גולת הכותרת של הספרים שלו בתור מרכזניק. לחם אבירים ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב משה. בתחילה רצה לקרוא לספר 'איי הים' - גם ראשי תיבות של אברהם יצחק יעקב משה. אומנם בהקדמה כתוב שזה 'מטעמים הכמוסים עימדי', אבל אחת הסיבות היא בוודאי בגלל החיבור המיוחד בין הרב קוק לרב חרל"פ, שראה עצמו מבאר את התורות, תורות עמוקות מאוד ב'לחם אבירים', שקשורות לסתרי תורה שסגולת ישראל מבוארת בהם".
באופן מפתיע, הקשר של הרב שרעבי לרב חרל"פ החל דווקא בימי נערותו. "בתור נער מתבגר חיפשתי את דרכי גם בעבודת ה' וגם באמונה, ובמקרה קיבלתי מתנה לבר־המצווה חלק מהספרים. יום אחד פתחתי את הספרים שלו ופשוט התחברתי לסגנון, קיבלתי ממנו המון תובנות חדשות על כל צעד ושעל. הפנמתי יותר שאם באמת רוצים להבין את הרב קוק, חייבים ללמוד הרב חרל"פ".
מאוחר יותר, כתלמיד ותיק בישיבת מרכז הרב, נדבק ברב יוסף לייב זוסמן, מקובל ירושלמי ומגדולי תלמידיו של הרב חרל"פ, שלא מעט מבני הישיבה היו קשורים אליו. "דרך הרב זוסמן התחברתי לרב חרל"פ ולרב קוק, דרכו ראינו איך הרב חרל"פ היה חסיד בביטול מוחלט לרב קוק". הרב שרעבי נזכר בזיכרונות מהימים ההם: "הרב זוסמן סיפר לנו שהרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה גם גאון בגימטריות, פגש יום אחד את הרב חרל"פ ואמר לו: מפני שהגימטריא שלך היא 'בהעלותך', אתה חושב להעלות את כל העולם כולו? המשיך הרב זוסמן ואמר: 'באמת זה היה נכון, העניין של הרב חרל"פ היה לרומם את כל העולם, על הכול הסתכל ברוממות ובפנימיות של הדברים'. אני זוכר באחד השיעורים אצל הרב זוסמן שאחד התלמידים שאל האם זה נכון שהרב חרל"פ למד קבלה מהרב קוק. ענה לו הרב זוסמן: 'לא, הוא למד מאחד המקובלים הספרדים, אבל את הפנימיות של הכול למד מהרב קוק, ואת הפנימיות של הפנימיות למד מעצמו'", אומר הרב שרעבי. מרוב עומק העוצמות הרוחניות של הרב חרל"פ, אומר הרב שרעבי, יש שכבר ראו בו סוג של רב'ה. "הרב הרצוג אמר: בשביל מה אנשים הולכים לרב'ה? יש להם רב'ה בירושלים, הרב חרל"פ. הרב חרל"פ היה אישיות שכוללת הכול: מקובל גדול, למדן גדול, סגפן גדול".
התרפקות ב"על ישראל אמונתו"
מי שעוסקים בחייו ומשנתו כל העת הם נינו יאיר חרל"פ והרב אבישי גרוסר, ראש מכון 'היהדות שלי' להכנה לגיור ומתלמידי ר' אברום שפירא, שאוספים כבר שנים רבות שמועה לשמועה, סיפור לסיפור, בהקדשת זמן יוצאת דופן ובמסירות אדירה. יאיר חרל"פ, בעזרת הוועד להנצחת הרב חרל"פ, הוציא אלבום מניגוני הרב חרל"פ ואת ספר 'אגרות מרום' ובו מכתבים שפורסמו לראשונה. כעת השניים עובדים גם על ספר לילדים. וכן, עמנואל הרוניאן (בשיתוף עם יאיר חרל"פ) עובד על ספר פנינים מכתביו של הרב חרל"פ. ניתן לומר שגולת הכותרת של הפעילות הייתה לפני כעשור, אז יצא לאור הספר 'שירת הי"ם' המספר את סיפור חייו של הרב חרל"פ זצ"ל. פרסום הספר הכה גלים ורבים נחשפו לעומק ורוחב תורתו של הרב חרל"פ וקצות הליכותיו בקודש.
תגובות רבות הגיעו לספר 'שירת הי"ם'. בין שלל התגובות הגיעו עשרות סיפורים חדשים, חלק קטן מהם אנו חושפים בפניכם לראשונה בכתבה זו. יאיר חרל"פ גילה שגדולי התורה החרדים החיים עימנו היום סיפרו ברגעים של חסד סיפורים על הרב חרל"פ. כך למשל סיפר הרב אליהו שטרית, מתלמידי הרב עובדיה יוסף: "רבנו הרב עובדיה בחודש ניסן תשס"ד כתב הלכות סוכה לספר חזון עובדיה. הוא הזכיר את הגרי"מ חרל"פ וסיפר לי עליו שהוא היה מועמד לרב ראשי מול הרב הרצוג והיה תלמידו של הרב קוק, והרב קוק מאוד אהב אותו. עוד סיפר לי רבנו שסיפר לו הרב צדקה שהיה נוכח בשמחת בית השואבה והיו רוקדים שם הרב קוק עם הרב חרל"פ, ואמר הרב צדקה שהם נדמו לו למלאכי השרת בקדושתם ובצדקתם".
היו רבנים שאף כתבו ליאיר חרל"פ מכתבים עם סיפורים. אחד מהם הוא הרב אברהם דב אוירבך, אב"ד טבריה ובנו של הרב זלמן אוירבך שהלך לעולמו לפני יותר משנה. הרב אוירבך לא שכח את ההתלהבות המיוחדת בביתו של הרב חרל"פ. "שיא הנגינה וההתלהבות בסוכה בהושענא רבה לפני היציאה עם ספר התורה לבית הכנסת היה ה'ושם ושם ושם נעלה וניראה' שהרב רקד בעוז והרקיד את כולם, כשהוא חוזר על ה'ושם ושם' עשרות פעמים, שלושים וארבעים פעם בלי לאות", סיפר הרב אוירבך. "המיוחד בשירת הרב בשמחת תורה בהקפות היה השיר 'על ישראל אמונתו, על ישראל ברכתו'. ההשתפכות 'על ישראל אמונתו', הרב לבדו ואחר כך כל הקהל חוזר באותה מתכונת, ואחרי כמה קטעים הרב משחיל מדיליה: אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וההתלהבות ב'מי כעמך ישראל' פורצת. והיה המחזה נורא הוד".
הרב חרל"פ רדף כל ימיו אחדות ושלום. הוא פעל להקמת החזית הדתית המאוחדת בבחירות הראשונות ושמח מאוד כשראה שקמה לבסוף, נלחם רבות על שלום ירושלים ושלח מכתבים לגדולי התורה בחוץ לארץ בדבר המחלוקת על הרב קוק.
בזמן מלחמת העצמאות, כשהפגיזו הירדנים את ירושלים, לא ירד למקלט, אלא המשיך ללמוד. פעם בעת הפגזה קשה ירד הרב למקלט כדי לוודא שכולם בסדר - וחזר ללימודו.
כמות הסיפורים היא כאמור בלתי נגמרת, אך לסיום מביא לנו יאיר חרל"פ סיפור מוסר על הרב חרל"פ שקשור לפרשת השבוע. "פעם הגיע גאון גדול מאירופה לשכונת שערי חסד. הרב חרל"פ השכים וליוה אותו בדרכו לבית הכנסת וגם בחזרתו והעסיק אותו בשיחה כל העת", הוא מספר מפי הרב זבולון חרל"פ. "אנשי השכונה שרצו לגשת לגאון הגדול לא העזו להפריע לרב חרל"פ. הדבר חזר ונשנה ביום למחרת והמשיך גם בימים הבאים, עד לחזרתו של הגאון לעירו. הציבור לא הבין מדוע הרב חרל"פ מנכס לעצמו את הרב ואינו מאפשר לאחרים ליהנות מאור תורתו. לימים הסביר הרב חרל"פ: 'עם בואו של הגאון ראיתי שהוא כבר איבד חלק מזיכרונו. כדי שלא יתבייש כאשר ישאלו אותו שאלות, העסקתי אותו אני בשיחה'. כך לקח הרב חרל"פ על עצמו את הביקורת וחסך מהגאון את המבוכה. בכך המשיך את דרכה של רחל אמנו. רש"י בפרשתנו, פרשת ויצא, מספר שרחל מסרה את הסימנים והצילה את לאה מבושה. הרב זבולון חרל"פ הוסיף שמעשה זה של רחל נעשה בלי ידיעתה של לאה, שהרי בהמשך רחל מקבלת ביקורת מלאה: 'המעט קחתך את אישי', ולא חשפה את העובדה שרק בזכות שמסרה את הסימנים התאפשרה החתונה".
***