שבוע חלף מאז התקרית בחברון שעוררה מחדש את הדיון על פעילות של ארגוני דה־לגיטימציה לישראל, מקומיים וחיצוניים, שמטרתם להבאיש את ריחה של המדינה, ואמצעיהם – בין היתר – הטרדת חיילי צה"ל והתגרות בהם.
הכול החל כששני לוחמי גבעתי בחברון תועדו תוקפים פעילי שמאל ועיתונאי. באחד מהתיעודים, שככל הנראה היו חלקיים מאוד, נראה חייל מכה פעיל שמאל בפניו לאחר שהטיל אותו על הקרקע. בסרטון נוסף נשמע לוחם אחר בגבעתי אומר: "בן גביר הולך לעשות סדר במקום הזה. אין, אכלתם אותה. אני קובע מה החוק, ואתה פועל נגד החוק". בסרטון אחר הוא תועד אומר: "אני לא אוהב שמאלנים, אני אשבור לכם את הצורה".
בעקבות האירועים אחד החיילים הושעה והאחר נידון לעשרה ימי מחבוש – עונש שהרתיח מתיישבים רבים וגם את נציגי הציבור של הימין בכנסת.
מתחקיר צה"ל שפורסם עלתה השתלשלות האירוע: "אזרחים התגרו בלוחמים ואחד מהם, שלא נענה להנחיות הלוחם, עוכב על ידו. הלוחם הפיל את האזרח והכה אותו בפניו. לוחם אחר התבטא בצורה שאינה הולמת חייל בצה"ל".
בצבא ציינו שנפלו בהתמודדות עם האירועים מספר שגיאות. "הטעות הראשונה היא שהלוחמים פעלו מתוך שיקול דעת מוטעה והתנהגו בניגוד למצופה, באלימות פיזית ומילולית שלא לצורך. כמו כן, החלטת הלוחם לעכב את האזרח ללא אישור מפקדו הייתה שגיאה נוספת. בנוסף לכך, נכון שיהיה כוח ייעודי המתאים להתמודדות באירועים מסוג זה, כגון שוטרי משטרת ישראל או שוטרי מג"ב, דבר שלא בוצע. ההתנהגות האלימה כלפי האזרח פסולה. זאת ועוד, אסור ללוחם להתבטא בדרך מתלהמת ותוך הבעת עמדה פוליטית".
בעקבות אירוע האלימות נפתחה חקירה משותפת של המשטרה הצבאית ומשטרת ישראל.
מי שמיהר להגיב הוא הרמטכ"ל אביב כוכבי, שהוקיע מיידית את החיילים, למרות שתחקיר האירוע היה עדיין בתחילתו. "למרבה הצער, אירעו לאחרונה מקרים אחדים של הפעלת כוח אלימה ולא מוצדקת, הן כלפי ישראלים והן כלפי פלשתינים, והם כללו אלימות מילולית ואלימות פיזית קשה. חל איסור מוחלט להשתמש בכוח שלא לצורך, ובוודאי שלא בשל איבוד עשתונות או לשם נקמה. התנהגות חריגה מסוג זה מחייבת הוקעה וענישה חמורה", כתב כוכבי.
הדברים עוררו זעם רב, ועדי קידר, עורך דינו של אחד החיילים, אף טען כי "הרמטכ"ל חרץ את דין החיילים מראש". קידר, שייצג יחד עם עורך הדין אופיר שטיינר מטעם ארגון 'חוננו' את שני החיילים, שלח מכתב לפרקליטה הצבאית הראשית ודרש להוציא את החקירה מידי הצבא.
"כשראש המטה הכללי בעצמו, בהיותו מפקדם של כלל הגורמים שהוזכרו, קובע נחרצות את עמדתו ודעתו, וזאת תוך כדי חקירה מתנהלת, יש בכך פגיעה בנקיות ההליך הפלילי ובאמון הציבור בו. הפיקוד כבר הכריז ברוב עם על רתימת העגלה עוד טרם החלו הגורמים האמונים על כך לטפל בסוסים", כתבו שני עורכי הדין.
הם גם מתחו ביקורת קשה על הדרך שבה נחקרו החיילים על ידי מצ"ח, תוך שימוש בתרגיל שבו נקראו לתחנת המשטרה בחברון שבה התלוננו נגד פעילי השמאל, אך שם התברר להם שלא מדובר בהמשך הטיפול בתלונה שלהם, אלא בחקירתם שלהם באזהרה על ידי חוקרי המשטרה הצבאית.
"אין צורך להתנצל"
אלי לוי, אביו של החייל מחברון שנידון לעשרה ימי מחבוש, מרגיש שנעשה עוול רציני לבנו. "הציבור צריך לדעת שהסרטון שהוצג הוא חלקי מאוד ומדובר על אירוע ארוך. כרבע שעה לפני האירוע הזה היו במקום אנרכיסטים – חלקם ערבים – שיצאו מהשכונות ומהבתים ועמדו מול שני החיילים, ירקו עליהם, דחפו אותם, קראו להם 'נאצים' ו'חיילי כיבוש'. חלק מהאנרכיסטים היו מחופשים למתיישבים כדי שזה מה שייראה מול המצלמה", הוא מספר.
לדברי לוי, "כמה מהאנרכיסטים צעקו לעברו 'אתה חייל של בן גביר' שוב ושוב ושוב, ובסוף הייתה לו פליטת פה – מתוך הלחץ הנפשי הזה – והוא אמר 'בן גביר יעשה סדר'. אני חושב שאם יש נבחרי ציבור שבחרנו בהם ואנחנו עומדים במציאות לא הגיונית כזו, שנותנים לפורעים להפריע לחייל בזמן מילוי תפקידו בלי שהמשטרה ומג"ב מתערבים – אלה דברים הגיוניים.
"הוא היה ממש שבור ורצוץ לפני שנכנס למחבוש. אני לא מבין על מה הוא צריך להתנצל. כשיש אי־סדר ויש נבחר ציבור שיכול לעשות סדר במציאות הזו – אני לא רואה שום בעיה במה שהוא אמר", מוסיף לוי.
בנו כתב מכתב למפקדיו, לפני שנשפט (פעמיים) והושת עליו עונש המחבוש, ובו תיאר את התקרית מנקודת מבטו. "בחמישי שעבר הייתי בתפקיד כשהגיעו מפגינים למקום והתחילו לקלל אותי ואת שאר החיילים. עשינו הכול כדי להסביר להם בצורה הכי יפה שהם צריכים לתת לנו למלא את התפקיד ולעזוב את המקום. במקום זה הם צעקו עלינו וקיללו התקרבו אלינו ועמדו מכל הכיוונים. אחד מהם צעק עליי כל הזמן שאני ממלא את הפקודות של בן גביר ושאני חייל של בן גביר.
''לא רציתי להגיד שום דבר פוליטי ולא רציתי להתנהג בצורה שלא מתאימה לחייל. עניתי לו באותה שפה שהוא השתמש. הוא אמר שאני חייל של בן גביר - אז אמרתי לו שאם אני חייל שלו, אז שהוא יעשה כאן סדר. הסברתי גם למג"ד שלא התכוונתי בשום אופן להגיד משהו פוליטי על בן גביר או לתת עמדה", כתב החייל.
הוא גם התנצל על ההתפרצות. "אמרתי כמה מילים בלי שום כוונה לבייש את צה"ל או לעשות עבירה, ואני מוצא את עצמי הולך לכלא. אני מבין שדיברתי בצורה שלא הייתי צריך לדבר, גם אם עשיתי את זה בלי כוונה. הייתי מאוד לחוץ באירוע ואני רק מבקש התחשבות בלחץ ובכל מה שהיה שם באירוע, שנמשך לא מעט זמן. אני מבקש סליחה. הבנתי את הטעות שלי. אני מאמין במה שאני עושה ואני רוצה להמשיך להיות לוחם".
החייל ביקש להקל בעונשו, אך בקשתו – לפחות עד תום כתיבת שורות אלה - לא נענתה. האב חושב שההתנצלות הייתה מיותרת. "אני לא רואה שום סיבה להתנצל, על מה להתנצל? על זה שבאים ויורקים על חיילי צה"ל? האם זה מקובל שיבואו עשרות אזרחים יפריעו למנתח באמצע ניתוח מציל חיים, או לשוטר שרודף אחרי מחבל? במה זה שונה?!
"התחושה של החיילים קשה. במקום להתמודד עם האויב הם צריכים להתעסק עם יהודים שבאים להפריע להם במשימתם. מדוע שוטר שמפריעים לו במהלך עבודתו יכול לעצור את המפריע, ואילו לחייל, שהפרעת עבודתו היא פיקוח נפש, אין סמכות כזו? חבל שאנחנו צריכים להתעסק בדברים כאלה ולא באיומים האמיתיים על הביטחון שלנו", הוא מסכם.
בעיית מוטיבציה
בחברון מכירים את התופעה היטב כבר שנים רבות. ארגוני שמאל ישראליים מתגאים בפעילויות כאלה, ובאחרונה אף חשף ארגון 'עד כאן' בסדרה 'שתולה' כיצד ארגוני דה־לגיטימציה לישראל פועלים יחד עם ארגון הטרור חמאס.
כך, לדוגמה, נחשף כי תנועת הסולידריות הבינלאומית (International Solidarity Movement – ISM) היא חלק מקואליציה של ארגונים המנהלים קמפיין דה־לגיטימציה נגד מדינת ישראל ושוללים את זכותה להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי. בין השאר, הפעילים הסתירו מחבלים והעבירו סיוע לאנשי החמאס.
חומרים אלו התגלו בעקבות חקירות שנעשו לפעילי הארגון על ידי ה־FBI. אנשי ISM תועדו על ידי עובדי השטח של 'עד כאן' בשלל פעילויות נגד חיילי צה"ל ברחבי יהודה ושומרון וכן בקשר הדוק שלהם עם גורמי טרור מהחמאס, מהחזית העממית לשחרור פלשתין ומהג'יהאד האסלאמי. הארגון הזה אינו היחיד, ולצידו פועלים עוד מספר ארגונים בינלאומיים בשיטה דומה.
גלעד אך, מנכ"ל ארגון 'עד כאן', אומר כי התופעה הזו מוכרת היטב גם לכוחות הביטחון. "על החיילים שנמצאים היום בשטח וברחבי יהודה ושומרון מופעל מכבש לחצים אדיר שלא היה בעבר. בעבר הוראות הפתיחה באש היו מאוד פשוטות - היה ברור מי אויב ומי לא.
"בארגון 'עד כאן' נחשפנו לשיתופי פעולה הדוקים בין אנרכיסטים בינלאומיים וישראליים לגורמים פלשתיניים. בהפרות סדר אלה זורקים אבנים על החיילים, מצלמים אותם, מאיימים עליהם בתביעות אישיות, והכול ללא שום יכולת תגובה של החייל בקצה וללא גיבוי ממפקדים בכירים. זו סיטואציה לא הגיונית שמציבה את החייל בפני מספר אפשרויות שכולן גרועות ולא נותנת לו כלים להתמודד עם האנשים שמבקשים לפגוע בו ובמדינת ישראל", הוא מוסיף.
בעצם אין לחיילים איך להתגונן מפני מצבים כאלה.
"חיילים מגיעים לנקודת חיכוך עם כל הציוד והנשק וכל ההכשרה שעברו, אבל זה לא רלוונטי למציאות שהם פוגשים ברמה היומיומית. הרי לא תפתח באש על אזרח ישראלי שמקלל אותך, מצלם אותך ומאיים עליך בתביעות, וגם לא על אזרח אירופי. אין ספק שהדרג המדיני בישראל מפחד שחייל גבעתי או שריון יפגע באזרחית סקנדינבית וייווצר משבר דיפלומטי, אבל מזווית הראייה של החייל, אין ספק שהכלים, ההכשרה והסמכות שנותנים לו לא מתאימים לסיטואציה. הוא לא יודע איך להתמודד עם אזרחים ישראלים או זרים או פלשתינים".
וזו למעשה הסיטואציה שבה רוצים הארגונים הללו לתפוס את החיילים?
"יש כאן בעיה. למרות שיש לא מעט שנות פעילות של ארגונים אנרכיסטיים בישראל, אין לחיילים סמכות או סדר פעולות קבוע איך להתמודד עם ארגונים אנרכיסטיים בינלאומיים שתוקפים את החיילים. אומרים לחייל שהוא מופקד על סיכול טרור, אבל ביומיום הוא עומד מול אנרכיסטים ואנשים שמצלמים אותו. עוד עניין הוא שהצבא גם לא מודע לנזק שהדברים גורמים בזירה הבינלאומית. תמונה של חייל שמכה אנרכיסט מייצרת לנו דימוי של צבא קלגסים. זה מגיע למאות מיליוני בתים באירופה, ואנחנו לא יודעים להעריך את הנזק שזה גורם".
ומה עושים עם זה הדרג המדיני והצבאי? הרי לא הגיוני שהם לא מודעים לבעיה.
"השב"כ, המוסד, אמ"ן והמל"ל מכירים כולם את הדמויות שעומדים מאחורי הקלעים, אבל אין עדיין את המוטיבציה והרצון לבצע את התיקונים בחוק שיאפשרו להתמודד עם תופעות כאלה. דרושה חקיקה שתקים את 'הרשות למאבק בדה־לגיטימציה' אשר תנטר את הפעילים עוד בארצות מוצאם, ותדאג להבהיר למדינות ידידותיות שהם מגיעים מהן שהדברים אינם מקובלים על ישראל, בדיוק כפי שמדינות אלו היו עושות אם מדינת ישראל הייתה שולחת אנרכיסטים לבצע פעילות בלתי חוקית אצלם. בנוסף לכך, בשדה התודעתי יש לחשוף את ההונאה שהם מבצעים כאשר הם מתהדרים בהגדרותיהם כארגוני צדקה או ארגוני זכויות אדם, בעוד שכל תכליתם היא להכפיש את ישראל וללבות את היצרים נגד חיילי צה"ל, וזאת בשילוב ידיים עם חמאס".
לנטרל את הפעילות
חברת הכנסת אורית סטרוק, תושבת חברון בעצמה, נתקלה בפעילות הפרובוקציה והדה־לגיטימציה מאות פעמים, והתהייה הגדולה שהיא מעלה נוגעת לחוסר היחס הרציני מצד הדרג המדיני והצבאי.
"הארגונים האלה, שפועלים כזרוע ארוכה של חמאס־אירופה, מגיעים לשטח עם הנחיות ברורות לעורר פרובוקציות, לחכות לרגע שהחיילים נכשלים, לצלם את הרגעים האלה במנותק מההטרלה שקדמה להם וכך להציג מציאות מעוותת, והכול כדי לעורר כלפי צה"ל וישראל דה־לגיטימציה בזירה הבינלאומית. זה סוג אחד של ארגונים, שאני מתקשה להאמין שזרועות המודיעין הישראליות לא מכירות את דרכי הפעולה שלהם, את מטרותיהם ואת אופי הפעילות שלהם. העובדה שהפעילים הללו ממשיכים להסתובב בחופשיות בשטח, שבכלל נותנים להם להיכנס לישראל וליהודה ושומרון, היא מחדל חמור. הם הרי מופעלים על ידי ארגוני טרור ממש.
"הסוג השני הוא ארגונים ישראליים שמתוקצבים, ולכן בעצם גם מופעלים במידה מסוימת, על ידי מדינות זרות או על ידי האיחוד האירופי", מסבירה לנו סטרוק. "גם הארגונים האלה פועלים במכוון להציק לחיילי צה"ל, לתעד את הרגעים שמצטלמים לא טוב, הכול למען אותה מטרה: יצירת דה־לגיטימציה לצה"ל, למדינת ישראל ולעצם הנוכחות והשליטה שלנו באזורי יהודה ושומרון. כמובן שכתוצר לוואי של ההצקות וההטרלות האלה נוצר גם נזק ביטחוני של ממש, וכבר היו לא מעט מקרים שהסחת הדעת של החיילים יצרה פרצות שאפשרו פיגועים".
סטרוק מציינת כי "היד החופשית שמקבלים ארגונים אלה לפעול בשטח באופן שלכל הפחות פוגע בנו 'רק' תדמיתית, ובמקרה הגרוע יותר יוצר גם נזק בעטחוני, בגלל הסחת הדעת של החיילים ממשימות הביטחון - היד החופשית הזו היא תוצאה של הגדרת הפעילות שלהם כחוסה תחת 'חופש הביטוי'. למעשה מדובר לא בחופש הביטוי אלא בחופש השיסוי, וחמור מכך: בתוספת עומס בלתי סבירה על החיילים, שממילא מתמודדים עם מציאות ביטחונית מורכבת".
מי היה צריך לתקן את המצב הזה?
"הדרג המדיני והדרג הפיקודי הבכיר היו צריכים מזמן לאתר את התופעה, לזהות את פוטנציאל הנזק שלה, להגדיר אותה כפעילות עוינת, כי היא אכן כזאת, לאפיין את שיטות הפעולה, ולקבוע מדיניות שמנטרלת את הסכנות האלה ומגבילה ומצמצמת את הפעילות. עם כל הכבוד לחופש הביטוי, יש דרכים פחות מסוכנות לאפשר אותו.
"אחרי התקרית עם החיילים, הדרג הפיקודי הבכיר, וגם הדרג המדיני, צריכים להידרש לתופעה רחבת ההיקף ולסכנות שהיא מייצרת, ולא רק לש"ג", קובעת סטרוק. "הם צריכים לקרוא לסדר לא רק את החיילים ואת המפקדים בדרגי השטח, אלא גם את עצמם, ולשאול את עצמם איך הם מייצרים לחיילים סביבה פחות מאתגרת בהיבטי הדה־לגיטימציה ובהיבטי הביטחון גם יחד, כדי שהחיילים יוכלו לעשות את מלאכתם הקשה באופן הטוב ביותר ולשמור על הביטחון".
נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון, קורא לצד התעוררות הדרג הצבאי גם להתעוררות הדרג המדיני. "אנחנו לא באמת יכולים לפעול מול הכוחות האלה, אלא אם יש גיבוי משטרתי או צבאי. לדעתנו להיכנס איתם לעימותים זה לא טוב, גורם נזק ועוזר להם, כי זה מה שהם מחפשים. אנחנו מעוניינים שהמערכת תבלום אותם - גם כי זה תפקידה, וגם כי זו תופעה בלתי חוקית. יש כאן אנרכיסטים מחוץ לארץ, שנכנסים לכאן באשרת תייר ועושים פעילות ללא היתר. אם יטפלו בהם, יגרשו אותם מהארץ וימנעו את כניסתם, הדברים ייראו אחרת. כל זה נעשה לעיתים נדירות ביותר, ובינתיים הם מסתובבים כאן באין מפריע".
ראינו את התקרית בשבוע שעבר, זו גם המציאות בחברון ביומיום?
"זו האג'נדה וזו ההתמחות של הארגונים הללו. כל המטרה היא להתסיס - גם באופן ישיר, גם על ידי הסתה של האוכלוסייה הערבית. אני מדבר על התגרות פיזית, עימות מילולי, השפלה של החיילים, הדרכה של ערבים איך להתנהג - כולל איך יוצרים עימות או חיכוך יזום בצורה שתצטלם הכי טוב. כביכול זו פעולה לא אלימה, אבל למעשה זה שיא האלימות ומוביל להתעצמות הטרור, ולמרבה הפלא נותנים להם יד חופשית.
"כשהם אומרים 'די לכיבוש' או קוראים לעקירת היישוב היהודי זו הסתה גזענית אנטישמית", טוען ארנון, "משום שהמטרה היא לעקור את היהודים לגמרי, וזו ממש אנטישמיות. אבל אף אחד לא מטפל בזה. להפך, ממשלות זרות תומכות ומעצימות את זה. מי שפועל כך ממשיך באותה הסתה שהובילה לפרעות תרפ"ט. גם הארגונים הישראליים, כמו 'שוברים שתיקה', 'שלום עכשיו', 'בצלם' ו'בני אברהם' - כולם מובילים את אותה סיסמה של אפליה גזענית אנטי־יהודית. בעבר היינו נכנסים איתם לעימותים, ומשהוכח שזה גורם רק נזק הוחלט להתעלם מהם. אבל כאן המדינה צריכה להיכנס לתמונה ולהגן על אזרחיה וחייליה. היישוב היהודי בחברון, שהוקם בהחלטת ממשלה, צריך שידאגו לו בממשלה גם כיום".
ארנון מזכיר שאותם אנשים שארגנו את הפרובוקציה בשבוע שעבר מתכוונים להגיע ביום שישי הקרוב לסיור בחברון - וגם כאן קובעי המדיניות לא נוקפים אצבע. "אנחנו פנינו לכל המערכות, הביטחונית והמדינית, כדי למנוע את הסיור הזה, והדרישה שלנו לא התקבלה. מאפשרים להם להמשיך בהתגרויות בחיילים ובפרובוקציות, והדבר הזה עלול רק לגרור עוד הסתה והצדקה של פיגועים. התוצאות עלולות להיות חמורות ביותר. אנחנו מקווים שהמסר הזה יחלחל ויגיע לאן שצריך", מסכם ארנון.
***