הימים ימי חילופי שלטון בישראל. המשא ומתן הקואליציוני אומנם מתארך יותר מהצפוי, אך יחד עם זה עושה רושם שכבר בימים הקרובים כל המפלגות יחתמו על ההסכמים לקראת הרכבת הממשלה ה־37 של מדינת ישראל.
אלא שבינתיים מכהנת בישראל ממשלה אחרת - הממשלה היוצאת בראשותו של יאיר לפיד - והיא מבצעת בשבועות האחרונים שורה ארוכה של מחטפים שנועדו לקבוע עובדות בשטח לממשלה הבאה.
רוב המחטפים קשורים לסוגיות אידיאולוגיות, כמו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שנועד לאפשר לנערים ונערות מגיל 16 לשנות את מגדרם במרשם האוכלוסין לפי הצהרתם בלבד, או נושאים כלכליים כמו העברת עשרה מיליון שקלים לעמותה הקשורה למפלגת העבודה דרך משרד התפוצות שבראשו עומד נחמן שי ממפלגת העבודה, וזאת ללא כל מכרז.
אך בעוד המחטפים הללו הם הפיכים בצורה קלה למדי, או אזוטריים יחסית, ישנם מהלכים אחרים משמעותיים הרבה יותר שמקדמת הממשלה היוצאת. אחד מהם, שיפורט בשורות הבאות, הוא סוגיה ביטחונית חמורה למדי, שעלולה להעמיד את חייהם של ישראלים רבים בסכנה.
האירוע המדובר הוא העברת האחריות הביטחונית על היישובים בעוטף ירושלים מידי צה"ל למשטרה ולמג"ב. ההחלטה על המהלך הזה התקבלה לפני 16 שנה, בזמן שהוחלט לבנות את גדר ההפרדה. הרעיון מאחורי ההחלטה היה שהעברת הסמכות למג"ב תראה קריאת כיוון של מדינת ישראל כלפי עתיד השטח, שכן הצבא יצא מתפעול הביטחון השוטף באזור. אלא שכל הממשלות מאז שנת 2006 דחו שוב ושוב את ביצוע ההחלטה, מסיבה אחת עיקרית: למג"ב ולמשטרת ישראל אין את הסמכויות בחוק, את המיומנות ואת האמצעים כדי לטפל באירוע הזה.
כל זה השתנה כשנכנסה הממשלה היוצאת לתפקידה, והחליטה לקדם את התהליך בכל הכוח. בפברואר האחרון החליטה הממשלה ליישם את ההחלטה, והורתה למערכת הביטחון ולמשטרה להיערך למהלך. התוצאה הייתה שליחת הודעה מיידית ליישובי עוטף ירושלים, 13 במספר, שגרים בהם למעלה מ־150,000 אזרחים, בין היתר מעלה אדומים וגבעת זאב, על כך שעד תחילת אוקטובר יבוצע המעבר, ומי שיהיה אחראי על ביטחון התושבים תהיה משטרת ישראל. אלא שהמעבר הזה דורש שורה של מהלכים, שכוללים מתן סמכויות בחוק למשטרה שלא קיימות כיום, העברת הסמכות על רכזי הביטחון למשטרת ישראל, אימונים ולימוד שיטות העבודה באזור ועוד. שום צעד מהמהלכים הנדרשים לא התבצע עד היום. נכון לכתיבת שורות אלה, תאריך מעבר האחריות הביטחונית המעודכן הוא אחד בינואר הקרוב.
התושבים, שהבינו את משמעות המעבר וחוסר ההיערכות לו, מנסים כבר חודשים ארוכים לשנות את ההחלטה, שנתפסת בעיניהם ככזו שהתקבלה בבהילות חסרת אחריות. לצידם של התושבים עומדים ראשי מערכת הביטחון, כמו גם חברי הכנסת הביטחוניים מכל רחבי הכנסת, הקואליציה והאופוזיציה כאחד. במג"ב, לעומת זאת, אומרים שהם מוכנים וערוכים למעבר. בעקבות המחלוקות במערכת הביטחון, מי שקיבל את האחריות להכריע בסוגיה ולקבוע האם יתבצע המעבר או יידחה שוב הוא ראש המל"ל היוצא, ד"ר איל חולתא.
הוראה מלשכת ראש הממשלה
כפי שאנו מפרסמים כאן לראשונה, ההחלטה של חולתא התקבלה רק לאחר נפילת הממשלה היוצאת, והיא הייתה חד־משמעית: התהליך צריך להיכנס להקפאה כדי שהממשלה הבאה תכריע בנושא. המסר הזה הועבר גם לתושבים, ויחד עם העובדה שתהליכי המעבר לא המשיכו להתקדם, הוביל לכך שהתושבים חשבו שהתהליך אכן הוקפא. אלא שאז התברר שממשלת ישראל פשוט התעלמה מהוראתו של חולתא, והחליטה להאיץ את התהליך עוד יותר, במטרה לקבוע עובדות בשטח לממשלה הבאה.
"צריך להבין את המשמעויות של המהלך הזה, כי הן תקדימיות במדינת ישראל", אומר חנן רובין, תושב היישוב אלון וממובילי 'פורום מגן' המנהל את המאבק לשמירה על ביטחון הישובים באזור. "אנחנו מדברים פה על נורמליזציה משפטית של השטח. בפועל זו מעין החלת ריבונות על יישובי עוטף ירושלים. זאת תהיה הפעם הראשונה שהאחריות הביטחונית על אזור כלשהו ביהודה ושומרון תהיה שייכת למשטרת ישראל ולא לצבא".
עושה רושם שמדובר ברעיון שבעלי השקפה ימנית אמורים דווקא לשמוח בגללו.
"אתה צודק. אבל זאת בדיוק הבעיה. זה הפיילוט למהלך כזה בכל יהודה ושומרון. אם זה יעבוד אצלנו כמו שצריך, זה יהיה המודל לשאר היישובים. אבל אם זה לא יעבוד, זה יפגע קשות באפשרות ליישם דבר כזה במקום נוסף. זאת הסיבה העיקרית, לצד העובדה שמדובר בסכנה ביטחונית חמורה ל־150,000 תושבים, לכך שהמהלך הזה צריך להיות תפור כמו שצריך ולעבוד כמו שצריך".
ההחלטה התקבלה כבר באפריל 2006. אנחנו 16 שנה אחרי - נשמע כמו פרק זמן מספיק כדי להיערך לזה. אתם יודעים למה זה לא קרה?
"יש לזה כמה סיבות. האחת היא מחלוקת תקציבית. להעביר את הסמכויות מצה"ל למשטרה דורש העברת תקציבים ובנייה של המערך מחדש במקום אחר. מעבר לזה, יש לאורך כל השנים מחלוקת קשה בשאלה אם מדובר במהלך שכדאי לעשות אותו, כי בסוף אין למשטרה את הניסיון ואת הכלים לניהול ביטחון שוטף מהסוג הזה. גם העובדה שיש למהלך הזה השלכות מדיניות גדולות תרמה למחלוקות לאורך השנים".
"היחיד שהיה יכול לקדם את המהלך למרות החלטת ראש המל"ל הוא ראש הממשלה", אומרים ל'בשבע' גורמים המעורים בפרטים. "גם ההתנהלות סביב כל האירוע מלמדת שזה מגיע מלשכת ראש הממשלה. כל גורמי המקצוע לא רוצים שהמהלך יתבצע עכשיו, כולל המשטרה - שאומנם אומרת שהיא ערוכה לזה, אבל העבירה לתושבים מכתב שבו נאמר שהמעבר כולו נמצא בהקפאה".
איך ההתנהלות בפרשה מראה שהמהלך מקודם בכוח על ידי לשכת ראש הממשלה?
"מדובר כיום בלשכה שלא רואה בהתיישבות שום דבר חשוב. הם לא מתייחסים למתיישבים כאל גורם שצריך לדאוג לו, לדבר איתו ולבנות איתו את המהלך בצורה שבאמת תספק ביטחון לתושבים. עולה ההרגשה כאילו מישהו רוצה בכוח להגיד: 'תראו, יישמתי את ההחלטה שכל קודמיי הקפיאו במשך שנים', בלי לחשוב על ההשלכות של זה. צריך להבין, זה לא שהמהלך התקדם לאורך כל השנה האחרונה, עוד לפני שהממשלה נפלה, ועכשיו הוא מגיע לישורת האחרונה שלו. לא. מדובר על מהלך שהוקפא בכוונה בגלל חילופי השלטון, ובמטרה מוצהרת שהממשלה הבאה תכריע בעניין - ובסוף מקודם בכוח".
התנגדות גם משמאל
החשש של תושבי היישובים השונים שיושפעו מהעברת האחריות הביטחונית פן המהלך יוביל לסיכון ביטחוני משמעותי אינו הפחדה או הגזמה. פיגוע הדריסה שהתבצע ביום שלישי בבוקר בשער בנימין התקיים למעשה במרחק של כעשר דקות נסיעה בלבד מיישובי הגזרה. בשבועות האחרונים שורה ארוכה של פיגועים התבצעה באזור זה. נוסף על כך, מדובר בצירים שבהם פלשתינים נוסעים בחופשיות ללא שום מגבלה, כך שאין שום אמצעי שמונע פיגועים באזור למעט כוחות צה"ל.
"בשנתיים האחרונות היו לנו ביישוב 15 אירועי חדירה של מחבלים. זה המון, וזה מעיד עד כמה מדובר בגזרה חמה. אנחנו לא מדברים פה על חשש תיאורטי", מבהיר נדב מירנדה, יושב ראש היישוב בית חורון. "עד לפני חמישה חודשים הייתי רבש"ץ היישוב. במשך שלוש השנים שלי בתפקיד סיכלתי יחד עם כיתת הכוננות שלנו המון פיגועים. והמצב רק הולך ומסלים. כל יום יש כאן אירועים", הוא מתריע, "החל מירי, דרך בקבוקי תבערה ועד לפיגועי אבנים, שהם כבר ממש שגרה לכל דבר ועניין".
מה החשש הגדול שלכם כרגע?
"אנחנו נמצאים בערפל. לאף אחד אין מושג מה יהיה ביום שבו האחריות תעבור למג"ב. הם אמרו שהם ישאירו רכז ביטחון ביישוב, אבל לא הסבירו את המודל. ויותר מזה, לבצע את המעבר עכשיו, מבחינת טיימינג, זה הרעיון הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת".
מה הופך דווקא את הזמן הזה לגרוע כל כך?
"שתי סיבות. קודם כול, אנחנו בפתחו של החורף, ובאופן קבוע בחורף ישנם הרבה יותר אירועים וניסיונות חדירה ליישובים. זה לא שבקיץ הכול שקט ושלו, אבל בחורף יש מסה קריטית של אירועים. תוסיף לזה את גל הטרור שמתגבר - והמציאות שמתקבלת היא שזה זמן רע מאוד לבצע מהלך שבכלל לא בונים אותו כמו שצריך".
כמו שהוזכר קודם, במערכת הביטחון מתנגדים נחרצות למעבר. הרמטכ"ל עצמו אמר בשיחות שמג"ב אינו ערוך לקליטת האחריות בגזרת עוטף ירושלים לאחר הפיגועים האחרונים, עם דגש על הפיגוע במחסום שועפט בו נהרגה נועה לזר. גם שר הביטחון גנץ מתנגד להעברת הסמכויות, וגם במשטרה היו מעדיפים שתתבצע עבודת מטה מקיפה הרבה יותר. גם יושב ראש ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק ויושבת ראש ועדת ביטחון הפנים מירב בן ארי, שניהם חברי יש עתיד, מתנגדים למהלך. כשצוללים לתוך הפרטים, מבינים שמדובר בבעיות יסודיות שמעלות תהיות כיצד יוכל מג"ב להתמודד עם המעבר.
"אנחנו מדברים על סוג של פעילות שמג"ב מעולם לא ביצע", אומר אל"מ (במיל') עמוס הכהן, שמכהן כיום כראש ועד היישוב כפר אדומים. "מג"ב אחראי על הביטחון השוטף באזורים כמו חבל לכיש או השרון, אבל אין טיפת דמיון בין הפעילות באזורים הללו לדרישות של יישובים ביהודה ושומרון".
הפער שהכהן מציג בין תפקיד רכזי הביטחון שבתוך ישראל הריבונית לרכזי הביטחון מחוץ לקו הירוק אינו מתבסס רק על היותו ראש הוועד של כפר אדומים, אלא גם על העובדה שבמהלך שנות שירותו הוא שירת בכל שש הגזרות ביהודה ושומרון. "זה עולם אחר לגמרי. ביישובים בישראל הריבונית הרבש"ץ הוא למעשה שוטר, והוא עושה עבודות של שוטר. ביהודה ושומרון זה אירוע אחר. פלשתינים נוסעים כאן חופשי בכל המרחב ויש המון פיגועים, מפגועי דריסה ועד מטענים. זה אופי אחר של פעילות ומודל מורכב. אי אפשר להעתיק את הפעילות מהשרון ליישובי יהודה ושומרון, אבל לפי כל מה שנאמר לנו, זה בדיוק מה שעומד לקרות".
הכהן, כמו גם כל אנשי היישובים האחרים בגזרה שעימם דיברנו, מדגיש שוב ושוב כי הם לא טוענים שמג"ב לא יוכל לעשות את העבודה, אלא שלשם כך הוא צריך להיערך כראוי למהלך, וזה לא קורה. "ברור לכולנו שגם מג"ב וגם הצבא רוצים לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. אבל אלה עניינים של תפיסה מבצעית. הם לא ערוכים לזה. הם צריכים היקף כוח אדם גדול הרבה יותר ממה שיש להם היום, הם צריכים יכולות מודיעיניות שפשוט אין להם כיום, והם לא מספיק מיומנים בגזרה הזאת, כי הם מעולם לא עשו את זה. זאת לא הייתה העבודה שלהם".
עד כמה העובדה שתהליכי המטה לא הושלמו פוגעת בכם?
"מאוד. אנחנו נופלים בין הכיסאות. מצד אחד משרד הביטחון הסיר את כל האחריות התקציבית שלו על מרכיבי הביטחון של היישובים. כבר כמה שנים שאנחנו לא מקבלים את הכסף הזה, בעקבות החלטת הממשלה הזאת. הבעיה היא שאף גוף אחר לא לקח את האחריות במקום הצבא. יש פה חיי אדם שנמצאים על הכף. כבר לפני שנה הגשנו על זה בג"ץ, יחד עם מועצת מטה בנימין שהולכים איתנו לאורך כל הדרך. הבאנו את חברי הכנסת בן ברק ובן ארי לכאן כדי שיראו בפועל עד כמה זה בעייתי, וגם עוד גורמים, וכולם הבינו למה זה בעייתי ולמה יש כאן ואקום ביטחוני".
מה היה צריך להתרחש שלא קרה?
"תהליך מסודר של העברת אחריות. צה"ל יודע לעשות את זה בצורה נהדרת. כשגדוד עוזב גזרה הוא מעביר אחריות בצורה מסודרת לגדוד הבא, ועד שהמג"ד הבא לא אומר שהוא מוכן לחלוטין, המפקד הקודם לא עוזב את הגזרה. כל זה לא קרה כאן. צה"ל עוזב את האחריות מבלי שמג"ב הוכן כמו שצריך. זה מתכון לאסונות".
פערים בתפיסה
כדי להבין עד כמה הפערים גדולים, צריך לדבר עם רכזי הביטחון של היישובים המדוברים, שנמצאים במציאות קשה ומעורפלת למדי. "מה שציפינו שיקרה זה שמג"ב ילכו לצה"ל - מי שיש לו ניסיון של חמישים שנה בתחום - ויבקשו ממנו להסביר את כל התהליכים כדי לדעת איך לדאוג לשטח. אנחנו מדברים פה על מודיעין, כוח אדם, עבודה מול כוחות אזרחיים, תקציבים, ניהול נשקיות ועוד שלל תחומים שמג"ב מעולם לא עשו. אבל במקום שזה יקרה הם פשוט החליטו לאמץ את הנהלים שלהם מתוך הקו הירוק. יש כאן המון בעיות של אגו בין הגופים", אומר אביחי שורשן, רבש"ץ כפר אדומים.
איך זה משפיע עליך כרבש"ץ?
"בכל דרך שרק ניתן לדמיין. החל מהעובדה שברגע שתעבור האחריות אליהם, הרבש"ץ לא יהיה דמות במשרה מלאה שכל עיסוקו הוא לדאוג לביטחון היישובים שמוקפים במאות אלפי פלשתינים, כי בשרון מספיק להם רבש"ץ בחצי משרה שעושה עוד חמישה דברים נוספים. זה משפיע על סדר הכוחות: בפלוגת חי"ר יש כמה עשרות חיילים, במג"ב יש 15. אלה פערים משמעותיים. והדבר הכי חמור, מג"ב יודע לדאוג לגבולות. בגזרה שלנו יש אומנם את המחסומים, אבל עיקר הבעיות נמצאות בצירים וביישובים עצמם, כי הפלשתינים נוסעים כאן בחופשיות. כבר היום כשאני מבקש ג'יפ סיוע מהם אומרים לי שאין להם את מי לשלוח ואנחנו צריכים להסתדר לבד. זה רק יחמיר כשהאחריות כולה תעזוב את צה"ל".
זה האפקט העיקרי בעבודה הישירה מול הרבש"צים וכיתות הכוננות בשטח?
"הלוואי. זה רק קצה הקרחון. צה"ל הבין מזמן שאם חס וחלילה יהיה אירוע בתוך היישוב, מי שיצטרך לתפעל את האירוע בפועל יהיה הכוחות האזרחיים, שהם הרבש"צים, כיתות הכוננות והאזרחים החמושים. לכן צה"ל נתן לנו סמכויות מסוימות. סייר, רבש"צ וחבר כיתת כוננות מגויס אוטומטית בצו 8 ברגע שמוכרז אירוע. אני אתן לך דוגמה שתסביר הכול. מי שמוסמך להכריז על אירוע חדירה ליישוב הוא כל אדם בכיתת כוננות או סייר מטעם הרבש"צ. ברגע שמישהו רואה במהלך סיור מסביב לגדר היישוב שני אנשים שרצים לתוך היישוב, הוא מיד מכריז בקשר על אירוע חדירה, וכל המערכת פועלת לפי הנהלים של אירוע חדירה ליישוב. במג"ב זה לא המצב. שם רק קצין שלהם יכול להכריז על אירוע חדירה, וגם זה רק אחרי שהוא הגיע לזירה. זה יכול לקחת דקות ארוכות, כשבינתיים חשודים מסתובבים בתוך היישוב. הם אומרים במפורש שאפילו לרבש"צים אין סמכות להכריז על אירוע חדירה. זאת דוגמה אחת שמעידה עד כמה התפיסה המבצעית פשוט שונה ולא מתאימה לגזרה".
הפערים בתפיסות בין העבודה של מג"ב ובין המציאות כיום כפי שצה"ל מנהל אותה נמשכים גם אל עבר הכשרתם של הכוחות האזרחיים ביישובים. "כל כיתת כוננות ברחבי יהודה ושומרון, ויש כ־150 כיתות כוננות, יוצאת ליומיים של אימונים בכל שנה כדי לשמור ולחזק את הכשירות המבצעית. אלה ימי מילואים לכל דבר ועניין. לעומת זאת, המשטרה אומרת לנו שהם משטרה ולא צבא, אז אין להם ימי מילואים לתת לנו. במקום זה הם אומרים לנו שנבוא אחרי העבודה והם יאמנו אותנו במשך שעתיים־שלוש. זה לא רציני", קובל שורשן.
אלה הבדלים תהומיים בגישות. יש דרך לגשר על זה?
"כן, אבל בשביל זה צריך לרצות לעשות את זה, ופתיחות מחשבתית. אני חושב שהמקום שבו הפער מתבטא בצורה הכי בולטת הוא בנושא מכשירי הקשר. היום צה"ל נותן לכל יישוב שישה מכשירי קשר צבאיים, כי כשיש אירוע צריך שיהיה תיאום בין הכוחות האזרחיים לכוחות הצבאיים. המשטרה לא מוכנה לתת מכשירי קשר, כי הם אומרים שאנחנו נשתמש בזה כדי להאזין לקשר המשטרתי, וכשיהיה אירוע פלילי ביישוב אנחנו נזהיר את החברים שלנו. רק לי כרבש"ץ הם מוכנים לתת מכשיר. העניין הוא שאני לא יכול להיות בכל מקום כל הזמן. זה אומר שאם יהיה אירוע בערב, כשאני עם הילדים בבית, הש"ג שלי בכלל לא ידע עליו, כי אין לו מכשיר קשר".
בינתיים, התושבים של היישובים השונים מקיימים ישיבות חירום כדי להבין את המצב לאשורו. "השבוע קיימנו שיחת חירום עם כל אנשי היישוב כדי להסביר עד כמה המצב חמור. זה לא היה קל. כבר היום לא בכל שעות היממה יש לנו שומרים בשער של היישוב, כי אין לחברה המפעילה, שעובדת עם חוזה מול משרד הביטחון, אנשים שרוצים להגיע, כי ההסכם עומד להסתיים. בפועל התושבים צריכים להיות בשער ולהסתכן שיבוא מחבל", אומר מירנדה.
ממשרד ראש הממשלה נמסר: המטה לביטחון לאומי נדרש לסוגיה בנדון ועוסק בה החל מינואר 2022. תאריך היעד להעברת האחריות בין צה"ל למשטרת ישראל/מג"ב אושר על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, אחרי שכלל הסוגיות לרבות התקציביות אושרו.
נציין כי ביום ה-13.6.22 החליט בג"צ למחוק עתירה שהוגשה בעניין אי יישום החלטת הממשלה, בין היתר, משום שנחה דעתו של בית המשפט כי הסדרת העברת האחריות הביטחונית מטופלת ומקודמת באופן מאומץ ע"י הגורמים הרלוונטיים במדינה לצורך יישום החלטת הממשלה במלואה.
בניגוד לאמור בכתבה ראש המל"ל ד"ר איל חולתא מעולם לא ביקש להקפיא את התהליך.