נתוני הכפייה של השמאל

משרד החינוך הוא המפתח למאבק על מדינת ישראל. לכן המינוי של ח"כ אבי מעוז לניהול היחידה לתוכניות חיצוניות במשרד החינוך נתקל בצעקות שבר נחרדות: "סכנה, הדתה!".

מכאן הכל מתחיל. כולם יודעים שהמפתח לשינוי מתחיל במערכת החינוך, והמאבק על הזהות והטרלול הפרוגרסיבי לא פוסח גם על גיל הגן.

שרת החינוך היוצאת, הזדעקה על המינוי של ח"כ מעוז, וטענה שלוקחים לה את הערכים. המסמך שהספיקה לפרסם בשבוע שעבר, רגע לפני שהיא מפנה את מקומה, מסביר לאור אלו ערכים דגולים צריך לחנך את הילדים. במסמך היא מחייבת את בתי הספר לערוך למורים השתלמויות בנושא להט"ב, לברר עם תלמידים את לשון הפנייה המועדפת עליהם ולנסח תקנון לאיסור אפליה על רקע מגדרי או נטייה מינית.

אבל זה רק קצה הקרחון. ארגוני שמאל רדיקליים פועלים שנים רבות במערכת החינוך, במסווה של דמוקרטיה. בשיתוף עם קרנות זרות ומדינות זרות, וכופים את ערכי המיעוט הרדיקלי על תלמידי בתי הספר התמימים. על פי נתוני המחקר של מרכז ליב"ה:

א. פרויקטים רבים במערכת החינוך פועלים במימון ישיר ומוצהר של ממשלות זרות, באמצעות ארגוני חברה אזרחית המפעילים אותם מטעמן, בשיתוף משרד החינוך. מט"ח, המכשירה אלפי מורים, ומפתחת חומרי לימוד המוכרים לכל תלמיד במערכת החינוך בישראל, מקבלת אלפי שקלים מהאיחוד האירופי על מנת להפגיש משפחות שכולות בין יהודים וערבים.

ב. תוכנית נוספת, אשר מומנה על ידי משרד החינוך בעצמו היא קידום חיים משותפים בין יהודים וערבים, של עמותת אפשר אחרת. דרך עמותה זו, המקבלת כספים מממשלת גרמניה, לתוכניות חינוכיות, מתערבים הגרמנים בתכניות הלימוד שלנו.

ג. גם שגרירות ארה"ב לא נשארת מאחור, ומקדמת מפגשים עם משפחות שכולות, על ידי חוג ההורים פורום משפחות שכולו,. התוכנית להפגיש את התלמידים עם משפחות של מחבלים בבתי הספר, אושרה על ידי משרד החינוך והינה במאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך.

ד. תכני לימודי היהדות במשרד החינוך, מובלים ונכתבים על ידי ארגונים רפורמיים וקונסרביטיביים, כמו קרן תל"י. תחת המסווה של 'תרבות יהודית ישראלית', ושימוש ציני בציטוטים מהמקורות, הם מקדמים ערכים לא יהודיים תוך ציטוטים מדתות אחרות. לקראת חנוכה, למשל, לומדים גבורה מהסרט "צעצוע של סיפור" ולקראת שבועות לומדים גם על לידתה של הברית החדשה.

ה. פעיליות חוויתיות יהודיות שמשרד החינוך מסבסד, מובלות, לדוגמא, על ידי "בינ"ה – התנועה ליהדות חברתית". בינ"ה עובדת עם כ50 אלף תלמידים בשנה, ומארגנת "קבלת שבת ישראלית" הכוללת טקסטים רפורמיים.

ו. הארגונים הרפורמיים מתערבים בתכניות שנת בת מצווה בבתי הספר, וקרן תל"י הקונסברטיבית מפתחת תוכניות הכשרה והשתלמויות למורים.

ז. ארגוני להט"ב כמו חוש"ן ואיגי מפעילים בבתי הספר תוכניות המאושרות על ידי משרד החינוך.

כל הפעילות הזו, המשומנת היטב על ידי קרנות זרות, כמו הקרן החדשה, קרן יד הנדיב ועוד, נועדה כדי להנחיל ערכים שרק אחוז קטן דוגל בהם וכופה אותם על הרוב הדומם. הרוב ששולח את ילדיו לתומו לבית הספר, ומגלה בוקר אחד שבמקום לימודי יהדות הם לומדים על נצרות. רוב הציבור בישראל, לא מעוניין בתכנים נוצרים ורפורמיים או בתכניות אירופיות.

בסקר שפורסם לפני כחצי שנה מתברר שהרוב רוצה תוספת לימודי יהדות בבתי הספר ואוהב ללמוד תנ"ך. הוא רוצה ללמוד תנ"ך אורתודוקסי ולא את הברית החדשה. הרוב הדומם לא בחר בתכנים הפרוגרסיביים שכופים עליו משרד החינוך, ולא בחר לקבל ספר ריק במסיבת החומש.

האחוז הקטן הזה יודע שהוא אחוז קטן. אבל אין לו בושה לכפות את עצמו על כולם. כמו שאמר אלון ליאל (מתן פלג, מדינה למכירה, עמ' 98), לפעיל של ארגון שוברים שתיקה שטען שאין לו לגיטימציה מהציבור בישראל. "איזה לגיטימציה יש לך?" אמר ליאל "יש לך לגיטימציה של שני אחוז, אתה מבין. אבל איזה שני אחוז? של האנשים הכי מוסריים, הכי נבונים, שמסוגלים לראות עשרים שנה קדימה...".

יש פה מיעוט שכופה את עצמו על הרוב, אך כשחושפים את מעלליו הוא צועק שפוגעים בדמוקרטיה. צריך להפסיק את הכפייה הזו, לתת לעם ישראל לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע ולחנך את ילדיו ליהדות. הגיע הזמן שהרוב שבחר במדינה יהודית ינער היטב את המערכת, יוציא ממנה את סוכני השינוי ויחזיר אותה להיות מה שהיא נועדה להיות: מערכת שמחנכת את ילדי ישראל להיות יהודים, ישראלים, וציונים. ח"כ מעוז יבצע את הניקיון עבור כולנו.