פרשת ויצא סובבת סביב דמותו ואישיותו המיוחדת של יעקב אבינו. קשה לפספס את המקום המרכזי שנותנת התורה להתנהגותו המיוחדת של יעקב בתחום הכלכלי.
1. בעת בריחתו של יעקב מפני עשיו לחרן, מזכיר יעקב בתפילתו את צרכי החיים הבסיסיים להם הוא זקוק. "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל בית אבי". מזכיר יעקב את צרכי החיים הבסיסיים בלבד בהם הוא מוכן להסתפק בעת הצורך מבלי לחוש תלות בצרכי המותרות.
2. יעקב אף מתחייב שאם יהיה לו יותר מכך "עשר אעשרנו לך" - אתן לאחרים שגם להם יהיו צרכי החיים הבסיסיים. למדו מכאן חכמנו "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש".
3. וזה לא שההסתפקות במועט והנתינה מהוות סיבה לבטלנות, להפך: יעקב אבינו דואג "לעשות לביתו" לפתח לבסס ולייצב את מצבה הכלכלי של משפחתו הגדולה.
4. בהמשך יהווה יעקב אבינו דוגמת מופת למוסר עבודה. יעקב רואה בחרן את הרועים מחכים על יד הבאר בבטלה בעיצומו של יום עבודה ומוכיחם: "לא עת האסף המקנה, השקו הצאן ולכו רעו"
5. ויעקב "נאה דורש ונאה מקיים" כפי שהוא מעיד "כי בכל כוחי עבדתי את אביכן" "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני".
6. יעקב מהווה לדורות סמל ומופת לפועל מסור. מכאן נלמדת הלכה למעשה אחריותו של פועל למעסיקו: "לא להיות נעור יותר מידי בלילה" ולשמור על כוחות גופו ובריאותו למען יעמוד ביושר מול מעסיקו המשלם תמורת "כח העבודה" של פועל בריא מרוכז וערני. (שלחן ערוך חושן משפט סימן שלז סעיפים יט-כ)
7. קצרה היריעה לתאר את התנהגותו ההפוכה של לבן הארמי ואת ההתמודדות הקשה של יעקב מול רמאותו. "אם רמאי הוא אחיו אני ברמאות" שנאמר "עם עיקש תתפתל". הם הדברים שחכמנו שמים בפי יעקב אבינו שאיננו מוותר ואיננו מוכן לתת פרס לעוול הנעשה מול עיניו.
מצאתם עוד?
אשמח שתכתבו לי
שבת שלום ומבורך!